חובות נושאי משרה ודירקטורים 

מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, ויו"ר הבנק 

לשעבר, יאיר סרוסי, הפרו את חובת הזהירות 

בפרשת העלמות המס בשווייץ בה הסתבך הבנק – 

כך עולה מדוח הוועדה הבלתי תלויה 

בראשות שופט העליון בדימוס יורם דנציגר.

הוועדה בחנה את אחריותם של נושאי המשרה 

בקבוצת הבנק בפרשת המס ובפרשת פיפ"א, 

ובראשם המנכ"ל דאז ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי.

היא מצאה כי קיימת אפשרות מסתברת להפרת 

חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה 

לשעבר בקבוצת הבנק.

הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד 

עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי 

ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך 

הפרה מודעת של החוק או רגולציה.

מי הוא נושא משרה בחברה ?

סעיף 1 לחוק החברות מגדיר את זהות 

"נושא משרה" בחברה.

"נושא משרה"– מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, 

משנה למנהל כללי,סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד 

כאמור בחברה אף אם תוארו שונה,

וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.

"דירקטור"– חבר בדירקטוריון של חברה.

מה החובות החלים על נושאי משרה ודירקטורים ?

א. חובת הזהירות – על כל נושא משרה ודירקטור 

להתנהג בהתאם לחובת הזהירות שחלה עליו בעת 

מילוי תפקידו.

ב. חובת האמונים – הימנעות מכל פעולה שיש בה 

ניגוד בין האינטרסים של החברה ו/או בעלי המניות 

בה לבין אינטרסים אישיים של נושאי המשרה 

והדירקטורים, או אינטרס הנובע ממילוי כל תפקיד 

אחר שהם ממלאים.

ג. חובת הפיקוח – תפקידו של הדירקטוריון הוא 

להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצועיה. 

לפי דוקטרינת מחדל בפיקוח האמריקאית, חלה 

חובה על הדירקטוריון לוודא קיומן של מערכות 

אפקטיביות שמטרתן 

לוודא ציות לחוק ולפקח על מערכות אלו.

כלל שיקול הדעת העסקי

חובות הזהירות והאמונים שמוטלות על נושאי משרה, 

עשויות לעורר אצל נושאי משרה את החשש, 

שחובות אלה תשמשנה ככלי להגשת תביעות נגדם 

בקשר לפועלם בעת ביצוע תפקידם.

אחד הכלים שהפסיקה הישראלית פיתחה על מנת 

להתמודד עם חשש זה והסיכונים שבצידו, 

הוא כלל שיקול הדעת העסקי.

כלל שיקול הדעת העסקי, "יובא" לישראל מהדין 

והפסיקה בארה"ב, קובע כי פעולה או החלטה של 

נושאי משרה ודירקטורים נהנית מחזקת התקינות 

אם נעשתה :

בתום לב – על נושא המשרה להעמיד בראש, וללא 

סייג, את טובת החברה.

בהעדר ניגוד עניינים – מקבל ההחלטה אינו בעל 

אינטרס אישי המנוגד לטובת החברה בהקשר 

הספציפי של ההחלטה.

באופן מיודע – ההחלטה התקבלה על בסיס מלוא 

המידע הרלוונטי (לרבות היוועצות במומחים) ולאחר 

דיון שתועד.

כאשר כל התנאים מתקיימים, ככלל הפעולה או 

ההחלטה אינה חשופה להתערבותו של בית המשפט.

יחד עם זאת יש לתת את הדעת לכך כי כלל שיקול 

הדעת העסקי, החל על החלטות (אקטיביות) שקיבלו 

נושאי משרה בחברה, אינו משתרע ואינו נותן מענה, 

בדרך כלל, למקרים בהם נושאי המשרה 

נמנעו מלקבל החלטה. בתחום זה – 

של ההימנעות מקבלת החלטה – יש להבחין בין 

הימנעות מקבלת החלטה עסקית לבין הימנעות 

מקבלת החלטה בכל הנוגע לפיקוח על החברה.

סוגיית המחדל בפיקוח על החברה לא זכתה עד כה 

לדיון ממצה בדין הישראלי, וההחלטות של בתי 

המשפט המחוזיים שהתייחסו לסוגיית המחדל בפיקוח, 

ניתנו במקרים קיצוניים, בהם מחדל הפיקוח היה 

בגדר הזנחה מתמשכת שהובילה לבסוף לקריסת 

החברה.

מהפסיקה עולה, שחובת הפיקוח מהווה חלק 

אינטגראלי מחובות הדירקטורים.

הגינות מלאה

סטנדרט הביקורת המקובל השני לבחינת החלטות 

של נושאי משרה בחברה הוא כלל ההגינות המלאה 

(entire fairness), שממוקם במידה רבה בקצהו 

הנגדי של הספקטרום מול כלל שיקול הדעת העסקי.

בבסיסו, כלל זה מאפשר את הכשרתן של החלטות 

המתקבלות במצב של ניגוד עניינים, 

לרבות עסקאות בהן יש לבעל השליטה עניין אישי.

בהתאם לכלל ההגינות המלאה, כשמדובר בעסקה 

בניגוד עניינים (בה למשל בעל השליטה מבקש 

להתקשר עם החברה שבשליטתו),

יוטל על הנתבע להוכיח –

• שההליך שבו התקבלה העסקה היה הוגן 

(fair dealing) – מי יזם את העסקה, כיצד נוהל 

המשא ומתן, מה המידע שנמסר לדירקטורים 

וכיצד אושרה.

• שתנאי העסקה הם הוגנים (fair price) – תנאי 

העסקה עם הטובים ביותר שניתן היה 

להשיג באותן נסיבות.

בית-המשפט מודע לקושי בקביעת שוויה של חברה, 

והוא ציין לכן כי כלל ההגינות המלאה מחייב אותו 

לבחון האם העסקה ותנאיה מצויים בתוך

מתחם הסבירות, כלומר האם המחיר הוא כזה 

שמוכר סביר היה עשוי לקבל אותו ולהסכים לו.

בחינה מוגברת

הסטנדרט מצוי בין כלל שיקול הדעת העסקי לבין 

כלל ההגינות המלאה, והביקורת השיפוטית 

המופעלת מכוחו היא מחמירה יותר מזו שמופעלת 

מכוח כלל שיקול הדעת העסקי, אך מחמירה פחות 

מזו שמופעלת מכוח כלל ההגינות המלאה.

בקווים כלליים, ניתן לומר כי סטנדרט הביניים נועד 

להתמודד עם נסיבות בהן ההקשר של קבלת 

ההחלטה עלול לחתור תחת שיקול דעתם הנקי 

של נושאי המשרה, אפילו אם הם עצמאיים 

ונטולי עניין אישי.

ומה באשר לנושאי המשרה בבנק הפועלים ?

הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי 

המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים 

לטובת הבנק, והמליצה לבנק למצות את 

זכויותיו אל מול המבטחים בהסדר פשרה 

שבו ישולם לבנק סך של 140 מיליון דולר, 

לסילוק סופי ומוחלט כאמור, ולא להגיש תביעות

נגד נושאי משרה בפרשת המס ובפרשת פיפ"א. 

עם זאת, הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי אין 

מקום לדרוש את השבת התגמול מבכירי הבנק.

זכרו !

"כוח ללא אחריות משול להפקרות"

כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר 

השופט אהרון ברק.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם נושאי משרה / דירקטורים בחברה ?

חשוב לכם לדעת מה הזכויות והחובות 

שלכם כנושאי משרה ?

רוצים להימנע מחשיפה לסיכונים 

מסחריים ומשפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, 

תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

אי הסדרת רישום בעסקת מקרקעין 

כידוע לכם המשרד שלנו, צדק עורכי דין הינו משרד בוטיק 

רב תחומי, המתמחה במשפט מסחרי ומעניק ללקוחותיו 

מעטפת שירותים כוללת בכל ענפי המשפט המסחרי 

לרבות בתחום המקרקעין. 

את תחום המקרקעין במשרד 

מרכזת ומנהלת עו"ד שרית צדק.

מתוך ניסיון בליווי אלפי עסקאות מקרקעין במהלך השנים,

גילינו כי לקוחות עושים כל טעות אפשרית בעסקאות אלו.

החל מלחשוב כי כל בעל רישיון עו"ד יכול ליתן את אותו 

מענה עד למחשבה הרווחת כי נכס במקרקעין אשר לא 

רשום בלשכת רישום המקרקעין, אף שהרישום אפשרי,

לא חשוב ובוודאי לא דחוף ולכן לא פונים 

לעו"ד להסדרת הרישום כאמור.

מי שעומד לפני עסקת חייו ומתעתד לרכוש או למכור 

קרקע, בית או דירה, לצורך פרטי או מסחרי, חייב להכיר 

את כל הדרישות לגבי הסכם מכר, חייב לדעת מה חשוב 

שההסכם יכלול, חייב להבין את כל הפעולות הנדרשות 

ממנו מעבר לחתימה על החוזה (ובעיקר צריך עורך דין 

שייצג את האינטרסים שלו, וילווה אותו 

בדרך הבטוחה להשלמת העסקה).

דרישה ראשונה וחשובה לגבי עסקת מכר מקרקעין היא 

דרישת הכתב, שהינה דרישה מהותית ויסודית. 

קיימת חובה לערוך חוזה למכירת מקרקעין בכתב,

כדי לתת לו תוקף משפטי.

ללא מילוי דרישה זו לא יהיה תוקף משפטי לחוזה 

בין הצדדים. כלומר, כדי למכור או לקנות נכס מקרקעין 

וכדי שתהיה אפשרות לבצע את העסקה בפועל, 

ההסכם בין הקונה והמוכר חייב להיות כתוב.

גם אם קונה העביר תמורה עבור הנכס ושילם עליו הון, 

הוא לא יוכר כבעלים שלה אם לא מולאה דרישת הכתב.

חשוב לציין, כי דרישת הכתב חלה גם על עסקאות 

שאינן מכר, כגון, למשל בעת שעבוד נכס המקרקעין 

לצורך הלוואה, מה שמוכר בתור לקיחת "משכנתא".

דרישה נוספת לגבי חוזה מכר מקרקעין היא 

דרישת המסוימות, אשר יש לה התייחסות רבה בפסיקה.

דרישת הכתב באה על סיפוקה רק אם הועלו היסודות 

המהותיים של העסקה על הכתב. ישנה ציפייה מחוזה 

מכר מקרקעין להיות מפורט ולכלול הסדרה והתייחסות 

למכלול גורמים הקשורים במכירת הנכס כגון :

שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, 

זמני התשלום, הוצאות ומסים, ועוד.

דרישה נוספת היא חובת תום הלב בהתאם 

לסעיף 12 לחוק החוזים.

חוזה למכירת מקרקעין, הוא קודם כל חוזה, וחלים עליו 

דיני החוזים הכלליים.

כך, למשל, כמו בכל חוזה, כך גם בנוגע לחוזה מכר, 

על הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב, כשחובה זו קיימת 

גם בשלב המשא ומתן לכריתת החוזה.

דרישה נוספת היא דרישה לרישום בהתאם 

לסעיף 7 לחוק המקרקעין.

חוזה מכר מקרקעין הוא אמנם חוזה ככל חוזה, אולם 

בניגוד לתחומים אחרים, החוזה אינו מסיים את העסקה 

ומביא להשלמתה, ועצם ניסוחו והחתימה עליו

לא משלימים את ביצוע מימוש החוזה.

כאשר מוכרים נכס מקרקעין מעבירים בו זכות במקרקעין 

ואת הזכות הזו יש חובה לרשום, אחרת הזכות המועברת 

היא זכות חוזית בלבד.

היכן רושמים זכות במקרקעין ?

הרישום מתבצע בלשכת רישום המקרקעין שהיא רשות 

ממשלתית השייכת למשרד המשפטים, ואשר בה מתנהל 

רישום במגוון פנקסים בהם נרשמות זכויות הקשורות 

למקרקעין, ברשות מקרקעי ישראל ו/או בחברה משכנת 

(בד"כ חברת יזם המקרקעין/הקבלן שממנו נרכש הנכס),

במידה ולא ניתן לרשום עדיין בלשכת רישום המקרקעין, 

מסיבות שונות.

עסקה במקרקעין היא עסקה גדולה מבחינת סדר גודל 

של מחיר ומבחינת מחיר הטעות הגבוה.

אי הסדרת רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין 

פוגעת בערך הנכס, מקשה על מכירתו והבנקים 

מתמחרים משכנתאות עבורו במחיר ריבית גבוה.

מרבית בעלי הנכסים לא מודעים לחשיבות רישום הנכס 

בלשכת רישום המקרקעין ואף לא יודעים 

היכן רשום הנכס שרכשו.

ניתן לבדוק זאת עצמאית לפי פרטי הנכס בחוזה מכר 

המקרקעין,

או לבצע בירור קצר מול עו"ד העוסק במקרקעין.

חשוב לציין שהסדרת רישום זכויות בנכס בלשכת רישום 

המקרקעין הינה שונה מנכס לנכס.

לא פעם המדובר ברישום מורכב וארוך אשר כולל ביטול 

רישום משכנתא שסולקה לפני שנים, רישום 2 או 3 

העברות זכויות בנכס שאף אחת מהן לא נרשמה בלשכת 

רישום המקרקעין ואף רישום בית משותף שהינו

רישום של בניין או מספר בניינים הנמצאים על אותה חלקה,

בלשכת המפקח על המקרקעין ורק לאחר מכן 

הסדרת רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין.

לכן, ההמלצה הינה לא להתעכב עם הסדרת רישום הזכויות 

עד מכירת הנכס כיוון שהסדרת הרישום עלולה לערוך זמן רב.

רוכש פוטנציאלי אשר יגלה כי הסדרת רישום זכויות ע"ש 

המוכר בלשכת רישום המקרקעין, תימשך לפחות מספר 

חודשים, עלול לוותר על רכישת אותו הנכס.

בנוסף, אי הסדרת רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין 

פוגעת ביכולת בעל הזכויות בנכס למנף אשראים מהבנקים 

למשכנתאות ואחוז המימון , במידה ויאושר, 

יהיה נמוך ובריבית גבוהה יותר.

זכרו !

אי הסדרת רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין 

פוגעת בערך הנכס, מקשה על מכירתו והבנקים 

מתמחרים משכנתאות עבורו במחיר ריבית גבוה 

ומקשים על מינוף אשראי בגינם.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם לקראת עסקת מקרקעין, פרטית או מסחרית ?

רוצים להימנע מהטעויות המשפטיות והמסחריות הללו ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הגנת אי דילול אחזקות בחברה – 

     משמעות והשלכות

לאחרונה פרץ סכסוך בסטארט-אפ SeeTree אשר 

פיתחה רשת מודיעין המשתמשת ברחפנים, 

אלגוריתמים של למידת מכונה וטכנולוגיית חיישנים 

כדי לספק לחקלאים ניתוח מעשי שיעזור להם לנטר 

את היבולים שלהם ולהעריך את חוזק העצים שלהם.

התובנות המתקבלות מ- SeeTree מסייעות למגדלים 

לחשוף בעיות, לקבוע כיצד לפתור אותן ולהעריך את 

התשואה על ההשקעה עבור כל פעולה שננקטת.

בעלי מניות המיעוט ב- SeeTree שהחזיקו עד 

לאחרונה ב-3.8% מהמניות, טוענים בתביעה שהגישו 

כי האחזקה שלהם דוללה ל-3.074%, כך שהם 

קופחו תוך חריגה מסמכות והפרת חובות כלפיהם.

אחד המקורות המקובלים למימון הפעילות השוטפת 

של חברה הוא השקעת הון על ידי בעלי המניות בה, 

או על ידי משקיעים חדשים המעוניינים להזרים

מימון לחברה כנגד הקצאת מניות בה.

כאשר החברה מחליטה על השקעת הון על ידי בעלי 

המניות שלה, בדרך כלל הזרמת ההון תגרום לדילול 

אחזקותיהם של בעלי מניות שאינם מעוניינים 

להוסיף ולהשקיע מכספם בחברה 

וכתוצאה מכך גם כוח השליטה שלהם יקטן.

במצב דברים זה, מתעוררת השאלה – האם הגנה נגד 

דילול שניתנה לבעל מניות בחוזה, בהסכם מייסדים 

או בתקנון החברה – תהא בהכרח תקפה לעולמים ?

הגנה מפני דילול אחזקות
​

ככל שבעל מניות אינו מעוניין להוסיף ולהשקיע מהונו 

בחברה ובד בבד חפץ כי שיעור אחזקותיו בחברה לא 

ידולל, הוא יכול לדרוש שתעמוד לזכותו הגנה מפני דילול 

שיעור אחזקותיו במניות החברה (Dilution Protection)

הגנה זו מגלמת הסכמה, לפיה גם לאחר אירוע גיוס הון 

כנגד הקצאה חדשה של מניות למשקיעים, בין אם מדובר 

בבעלי מניות קיימים או במשקיעים חדשים, לא ייפול 

שיעור אחזקותיו של בעל המניות הנהנה מן ההגנה 

משיעור אחזקותיו עובר לאירוע גיוס ההון הנ”ל, 

על אף שלא נטל חלק במימון החברה.

במצב הדברים הרגיל, הסכמה זו יוצרת מנגנון על פיו לצד 

הקצאת המניות החדשה למשקיעים, מוקצית כמות מניות 

חדשות לבעל המניות הנהנה מן ההגנה בהתאם לקבוע בה, 

אשר תותיר את שיעור אחזקתו בחברה זהה לזה

בו החזיק ערב אירוע גיוס ההון.

ישנן מספר דרכים לעגן הגנה מפני דילול :
​

• תקנון החברה – דרך המלך לעיגון הגנה מפני דילול היא 

  באמצעות סעיף מתאים בתקנון החברה אשר מעניק להגנה 

  תוקף מרבי, בכך שהוא מבטיח כי הגנה זו תחייב

  הן את החברה והן את בעלי מניותיה בהווה ובעתיד.

• בחברה פרטית – באמצעות חוזה שהחברה וכל בעלי 

  מניותיה הם צד לו.

• בהסכמי יזמים / הסכמי מייסדים הנכרתים עוד בטרם 

  התאגדה החברה – ניתן לתת, בהתאם לחוק החברות, 

  תוקף לאותן הסכמות, וזאת אם החברה 

  (לאחר שהוקמה/התאגדה) אשררה בדיעבד ובהתאם 

  להוראות חוק החברות, את אותם הסכמים הכוללים 

  סעיף "אנטי-דילול".

• חוזה שהחברה אינה צד לו ולא אשררה אותו -יכול שסעיף 

  הגנה מפני דילול שיעור אחזקות יעוגן בהסכמים שהחברה 

  שבמניותיה עסקינן אינה צד להם.

תוקפה של הגנה נגד דילול
​

בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי ככלל, תניות חוזיות 

שנקבעו בין בעלי מניות המייסדים, ולא אושררו בדיעבד על 

ידי החברה לאחר הקמתה, לא יחייבו את החברה. כלומר, 

סעיפי הגנה מפני דילול לא יחייבו חברה, בהסכמים שהיא 

אינה צד להם, ו/או שהיא לא אישררה אותם בדיעבד.

זאת ועוד, גם במקרים שבהם החברה היא צד להסכם, אין 

הדבר אומר שמדובר בהגנה מוחלטת מפני דילול.

אמנם בית המשפט העליון קבע שסעיף "אנטי-דילול" 

אכן מבטיח, כי, ככלל, אחזקותיו של בעל המניות 

הנהנה מההגנה כזו לא ידוללו, אף אם הוא נמנע 

מלהוסיף ולהשקיע בחברה השקעת הון שרוב 

בעלי המניות חפצים בה ; אך עם זאת, 

באותה נשימה, העליון מסייג את כוחה של הגנה זו.

בית המשפט העליון קובע, כי כוח הגנה זו מוגבל, 

שכן היא אינה יכולה לחתור תחת טובת החברה 

ותכליות דיני החברות.

כלומר, גם בכל הנוגע להגנה מפני דילול שיעור 

האחזקות, על בעלי המניות לפעול בהתאם לסטנדרט 

ההתנהגות הקבוע בחוק החברות.

קרי, על כלל בעלי המניות לפעול בתום לב כלפי 

החברה, ועל בעלי השליטה וכן על בעלי כוח ההכרעה 

לפעול בהגינות כלפי החברה, ולטובתה.

עוד קבע בית המשפט העליון בכל הנוגע לסעיפי "אנטי-דילול", 

כי חובת ההגינות הקבועה בחוק החברות יכולה לחול גם על 

בעל מניות מיעוט המשריין לעצמו זכות וטו בצורה זו או אחרת. 

מדובר בבעל מניות מיעוט העשוי בנסיבות אותו עניין להיתפס

כ"בעל הכרעה", ומשכך עליו להיות כפוף לחובת ההגינות, 

על כל המשתמע מכך.

מכיוון שההגנה המוענקת בסעיפי "אנטי-דילול" משפיעה על 

יכולות תמרון הון המניות של החברה וחלוקתו, ובמקרים 

מסוימים הגנה זו אף עלולה להוות "אמצעי סחיטה" בידי 

בעל המניות המחזיק בהגנה מפני דילול אחזקותיו – על

בעל המניות שכזה חלה ביתר שאת, החובה לפעול בתום 

לב ובאחריות כלפי גורלה ועתידה של החברה.

לסיכום !
​

בית המשפט העליון מעניק תוקף להגנה מפני דילול של 

בעל מניות מסוים, כל עוד אושרה על ידי החברה במסגרת 

תקנון החברה או בהסכמים שהינה צד לו או אושררו על ידה.

אך במקביל, חשוב להיות ערים לכך שיכולים להיות מקרים, 

שבהם חרף הגנה זו, בית המשפט יפעיל את סמכותו הטבועה 

שלא לתת תוקף לסעיפים כאלו, אם יסתבר שהם חותרים 

תחת טובת החברה, או שעמידה דווקנית על זכות כזו,

מצד בעל המניות, עולה לכדי "אמצעי סחיטה" מצד הנהנה 

מהגנה מפני דילול, ביחסיו מול החברה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם לקראת הקמת חברה / עריכת תקנון / 

עריכת הסכם מייסדים ?

בעל מניות רוב / מיעוט בחברה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המסחריים 

והמשפטיים בחברה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הענקת אופציות לעובדים בחברות טכנולוגיה 

כוח אדם איכותי הוא הבסיס שעליו נבנות חברות מצליחות. 

בוודאי שהאמור נכון שבעתיים במקרים של חברות 

טכנולוגיות אשר הנכס העיקרי שלהן הוא נכס בלתי מוחשי 

בדמות קניין רוחני אשר פותח על ידי עובדי החברה.

כבר לפני למעלה משני עשורים, החלה להתקבע גם בארץ 

התובנה כי על מנת לגייס כוח אדם איכותי לחברות צמיחה 

יש להעניק להם תגמול הוני מבוסס הצלחה, וזה בנוסף 

לתגמול ה"רגיל" בדמות משכורת. 

המטרה ברורה : לנסות ולרתום את ביצועי העובדים 

והעובדות לביצועי החברה. 

ככל שהעובדים יתרמו להצלחת החברה ועסקיה, כך גם הם 

ייהנו מכך בדמות עליית שוויה של החברה ושל האופציות 

שהם מחזיקים. חשוב לציין כי הדבר חלחל גם לתחומים 

נוספים במשק הישראלי, וכיום חברות העוסקות בתחומי 

עיסוק מסורתיים גם הן מציעות לעובדיהם תגמול הוני 

וזאת על מנת לנסות ולמשוך את העובדים הטובים 

להצטרף לשורותיהם.

מה כולל תהליך קבלת האופציות מצדם של העובדים 

והעובדות בחברות טכנולוגיה ?

מה המשמעות של המנגנונים הסטנדרטיים בכתבי אופציה ?

ומהם השיקולים המנחים בעת קבלת החלטה האם לממש 

את האופציות למניות ?

כתב אופציה

אופציה הוא סוג של נייר ערך לכל דבר ועניין. 

האופציה יכולה להיות לרכישת נייר ערך אחר בדמות מניה 

או אגרת חוב בהתאם לתנאים המפורטים בכתב האופציה 

הספציפי ובתוכנית האופציות. 

במקרה של הקצאת אופציות לעובדים, האופציה היא 

לרכישת מניות של החברה, והדבר נעשה בתהליך לפיו 

על החברה (דירקטוריון החברה) לאמץ תוכנית אופציות, 

ולאחר מכן ייחתם כתב אופציה ספציפי לכל אחד 

מהעובדים הרלבנטיים. 

כך, ההוראות החלות על העובד בהקשר הזה מפורטות 

הן בתוכנית והן בכתב האופציה.

במאמר מוסגר נציין כי אחת המטרות המרכזיות בהענקת 

אופציות לעובדים באופן מסודר היא ההטבה המיסויית 

המגולמת בתוכנית האופציות בדמות תשלום מס הוני 

ולא פירותי, וכן דחיית אירוע המס למועד מכירת המניות 

לאחר מימוש האופציות.

הוראות מרכזיות בעת קבלת האופציות

את שלל ההוראות החלות על כתבי אופציות ניתן לחלק 

לשני סוגים : הוראות בעלות אופי משפטי, 

לצד הוראות בעלות אופי כלכלי מסחרי.

בחלק הראשון, המשפטי, ניתן לכלול הוראות החלות על 

כל מחזיק של נייר ערך באשר לחובות ולזכויות הנגזרות 

מעצם קבלת נייר הערך ביחס לחברה ולאורגנים בחברה. 

בנוסף, קיימות הוראות משפטיות נוספות המפרטות את 

הזכויות המרכזיות המסורות למחזיקים לאחר מימוש 

האופציות למניות. 

בחלק השני, הכלכלי מסחרי, ניתן לכלול הוראות 

המתייחסות לאספקטים כגון : מספר האופציות, שיעור 

האופציות מתוך כלל הון מניות החברה, מחיר מימוש 

האופציה, תקופת הבשלה (vesting period), תקופות 

האצה (acceleration), והתקופה במסגרתה ניתן 

לממש את האופציות במקרה של סיום העסקה בחברה.

בנוסף, יש לתת את הדעת על שני מנגנונים עיקריים :

הראשון, מנגנון ההבשלה של האופציות נקבע בדרך כלל 

על פני תקופה של למעלה משנתיים במהלכה על העובד 

להמשיך ולעבוד בחברה על מנת שהאופציות אכן ייזקפו 

לזכותו (תקופת הבשלה של שנתיים גם עומדת בהוראות 

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה החל על אופציות לעובדים).

במרבית המקרים, נקבעת תקופת הכשרה ראשונית (cliff) 

של מספר חודשים ולעיתים אף שנה, במהלכה העובד לא 

זכאי לקבל אף לא אחת מהאופציות אשר הוקצו לו, אך אם 

הוא משלים את תקופת ההכשרה דלעיל, שיעור האופציות 

מתוך כלל האופציות אשר הוענקו לו מבשיל, ויתרת 

האופציות מבשילות לו באופן שוטף (חודשי או רבעוני) 

עד לתום תקופת ההבשלה.

המנגנון השני עליו כדאי להתעכב הינו מנגנון ההאצה 

של האופציות למניות – אקסלרציה, ולפיו משך תקופת 

ההבשלה של האופציות למניות יכול להתקצר בהינתן 

אירועים משמעותיים בחיי החברה, 

נניח הנפקתה או מכירתה בעסקת M&A. 

ההיגיון ברור ויוצא מנקודת הנחה לפיה גם אם העובד 

טרם השלים את כלל תקופת ההבשלה של האופציות 

שהונפקו לו, אבל במהלך התקופה עסקיי החברה שגשגו 

והיא הצליחה לבצע הנפקה לציבור או מכירתה, 

אזי הגיוני שגם אותו עובד ייהנה מפירות ההצלחה.

מימוש האופציות למניות

עם תום תקופת ההבשלה, העובד יכול (בוודאי שאינו מחויב) 

לממש את האופציות שבידו למניות. 

בהקשר הזה חשוב לוודא מספר דברים :

ראשית, במרבית המקרים העובד מחויב לממש את כלל 

האופציות שבידו למניות, ולא רק את חלקן. 

כמובן שהאינטרס של החברה טריוויאלי והיא אינה רוצה 

שגורם כלשהו יחזיק מניות ואופציות במקביל.

שנית, חשוב לוודא מהו מחיר המימוש של אופציה לעומת 

מחיר המניה של החברה באותה העת, וזאת על מנת 

להבין מהי ההטבה הגלומה בכל אופציה (אם בכלל). 

נזכיר כי במרבית המקרים מדובר בחברות פרטיות, 

כך ששווי החברה, וכפועל יוצא מכך גם מחיר המניה, 

אינו נחלת הכלל והחברה אינה ששה לפרסמו. 

בנוסף, לאור העובדה כי שווי החברה נקבע אך ורק 

בסיבובי ההשקעה השונים, אין כל ודאות כי מחיר המניה 

כפי שנקבע בסיבוב ההשקעה הקודם יהיה גם מחירה 

בסיבוב העתידי, שלא לומר שאין כל ודאות כי מחיר המניה 

לא יפחת דווקא בסיבוב העתידי (down round). 

חשוב לציין כי כל עוד העובד ממשיך לעבוד בחברה, 

ההתלבטות הזאת נ​חסכת ממנו והוא תמיד יכול להמתין 

למימוש האופציות למניות עד לאותו Exit מיוחל, 

וזאת על מנת לדעת בוודאות מה שווי ההטבה הגלום 

בעצם קבלת האופציות.

הוראה נוספת אשר חשוב לוודא היא מה מסגרת הזמן אשר 

עובד אשר סיים לעבוד בחברה מחויב לממש את האופציות 

ברשותו למניות, שכן בתום אותה תקופה האופציות יפקעו. 

במרבית המקרים מדובר בתקופה בת כשלושה חודשים, 

ולעובדים בכירים לעיתים ניתנה הארכה נוספת 

בת מספר חודשים נוספים.

לסיכום

פעמים רבות מדובר על הענקת אופציות לעובדים כסוג של 

סיסמא, אך מאחורי הסיסמא דלעיל קיימים תנאים והוראות 

משמעותיות רבות אשר יש לבחון לעומק טרם קבלת האופציות, 

ובוודאי שטרם מימושן למניות.

מרבית החברות מודעות למורכבות של הדברים, ומציעות לעובדים 

סיוע ומידע אודות החברה וניירות הערך שלה, על מנת שיוכלו 

להעריך באופן אמיתי את טיב ההטבה הגלומה באופציות, 

וכן להבין טוב יותר את ההוראות המשמעותיות הנוגעות 

לכתבי האופציה.

מנקודת מבטם של העובדים, חשוב לציין כי עצם קבלת תגמול 

הוני הוא מבורך, 

אך יש להבין לעומק את המנגנונים הגלומים בתגמול הוני 

ובמשמעויות המשפטיות והכלכליות הכרוכות בו.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

שוקלים להעניק אופציות או מניות לעובדי החברה ?

מתלבטים מהו המנגנון הנכון ומה גלום במנגנון זה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק