שלום, 

בעלי מניות המיעוט לא מרימים ידיים ! 

בעלי מניות מיעוט בחברה הם בעלי זכות מוגבלת 

לקבל מידע ממנה.בנוסף, הדירקטוריון – ולא האסיפה 

הכללית, שמתכנסת לעתים רחוקות –

הוא הגוף המנהל את החברה,

כאשר במקרים רבים המיעוט כלל אינו מיוצג 

בדירקטוריון ואינו שותף בקבלת ההחלטות.

בעלי מניות הרוב, שולטים למעשה על קניינו של 

בעל מניות המיעוט בחברה.

משכך, פעמים רבות בעלי מניות השליטה (הרוב)

מקבלים החלטות המקפחות את מחזיקי מניות המיעוט.

קיפוח המיעוט עשוי להתבטא במגוון אופנים :

מניעת חלוקת דיבידנד ממנו ייהנה המיעוט, דילול 

מניות, הברחת נכסי החברה וכספים או החלטות למינוי

בעלי תפקידים בשכר מנופח, אשר נוגס ברווחי החברה

וממילא בשווי מניותיה.

המחוקק גילה ערנות לבעיה זו וקבע בסעיף 192 (ב) 

לחוק החברות כי "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי 

מניות אחרים". במקרה של קיפוח קובע החוק כי 

"התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום 

קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש 

חשש מהותי שיתנהל בדרך זו – רשאי בית המשפט,

לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם 

הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן 

יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות 

בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה,

כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

מקרה שהגיע למשרדנו לאחרונה, ובו א', בעל מניות 

מיעוט בחברה, גילה לתדהמתו כי מנהלי החברה בה 

הוא מחזיק את מניותיו קיבלו החלטה לחלוקת 

דיבידנדים גבוהים לחלק מבעלי המניות.

ההחלטה, שאושרה בדירקטוריון החברה, קובעת כי 

על-מנת להיות זכאי לאותם הדיבידנדים, על מחזיק 

המניות לעמוד במספר קריטריונים אשר רק מחזיקי 

מניות הרוב עומדים בהם.

בצר לו, הגיע א' אל משרדנו.

צוות המשרד פנה למקבלי ההחלטות בחברה 

בדרישה שלא לקפחו.

לאחר דין ודברים בו הוסבר להם, בין היתר, כי 

יש בקביעת הקריטריונים השרירותית עבירה 

על חוק החברות, נאלצו המנהלים להחזיר 

את הדיבידנדים לקופת החברה ולבצע 

חלוקה מחדש, והפעם עם יתר מחזיקי המניות.

בכך התייתרה, הפעם, פנייה לערכאה שיפוטית.

למרבה הצער, סיפורו של א' אינו יחיד.

אחת הפסיקות החשובות של התקופה האחרונה 

מתמקדת סביב טענות לעושק מניות מיעוט.

במשפט שהתנהל בבית משפט המחוזי

תבע מחזיק 40% ממניות החברה את בעלי המניות

המחזיקים ב-60% ממניות אותה החברה.

בתביעה טען כי האחרונים, שהם בעלי השליטה 

בחברה וגם שכירים בה, גרפו לכיסם משכורות 

גבוהות ונמנעו מלחלק דיבידנדים.

התובע, שראה בכך משום קיפוח המיעוט, עתר

לבית המשפט המחוזי בבקשה להסרת הקיפוח.

לטענתו, בעלי השליטה מתעלמים מקיומו ועושים 

בחברה כבתוך שלהם, נהנים ממשכורות גבוהות,

ונמנעים מלהורות על חלוקת דיבידנדים.

תביעה בעילה של קיפוח המיעוט בחברה באה 

לעזרתם של בעלי מניות המיעוט, אשר ברוב המקרים,

חשים כבולים בחברה ללא יכולת להשפיע ולשנות את 

מצבם, שכן כוח ההצבעה שלהם חלש והם אינם יכולים 

להכריע בסוגיות חשובות בחברה, כגון: מינויים בחברה,

התקשרויות עסקיות, עניינים כספיים וכו’, אשר לכל 

סוגיה שכזו יכולה להיות השלכה עקיפה על זכויותיהם 

בחברה באופן קריטי.

בחוק קבועה קשת רחבה של סוגי הסעדים שבית 

המשפט רשאי ליתן במקרי קיפוח המיעוט.

החוק מעניק לבית המשפט באופן ספציפי כמה סוגי 

סעדים ונוסף עליהם מעניק חופש לבית המשפט ליתן 

סוגי סעד נוספים, ככל שיראה בעיניו.

בית משפט המחוזי קבע כי סירובם המתמשך של בעלי 

השליטה להורות על חלוקת דיבידנד, במשך למעלה 

מ-20 שנים, עולה בנסיבות המקרה כדי קיפוח המיעוט, 

והורה על חלוקת דיבידנד בשיעור מחצית

מהרווחים שנצברו בקופתה.

בעלי השליטה לא ויתרו וערערו לבית המשפט העליון.

הרכב השופטים קבע כי אמנם ההחלטה מה לעשות

ברווחי החברה נתון לשיקול המנהלים, ובדרך-כלל

בית משפט לא מתערב בקבלת ההחלטות,

אולם כיוון שמדובר בחברה פרטית, בעלי מניות מיעוט

בחברה שכזו חשופים יותר לניצול לרעה של כוח הרוב

בהשוואה לבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית.

לפיכך, נקבע כי בנסיבות מסוימות עשויה גם הימנעות

מחלוקת דיבידנדים בחברה פרטית להוות קיפוח

של בעלי מניות המיעוט. זאת במיוחד כאשר

בעלי מניות המיעוט, בניגוד לבעלי מניות הרוב,

אינם נהנים מרווחיה באופן כלשהו.

לסיכום

אל לו לבעל מניות המיעוט “להרים ידיים” כל אימת

שסבור הוא כי זכויותיו בחברה מקופחות.

אם ברשותכם מניות מיעוט בחברה,

עליכם לפקוח "שבע עיניים"

ולוודא שהאינטרסים שלכם ממומשים

וכן שאיש אינו מרוויח כספים על גבכם.

אתם בעלי מניות מיעוט בחברה ?

מרגישים שבעלי מניות השליטה מקפחים אתכם ?

רוצים לדעת מה הם זכויותיכם כבעלי מניות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

לעגן בכתב הסכמות בעל פה ונורמות בהסכם מייסדים 

"האם חתמתם על הסכם מייסדים ביניכם ?" שאלתי.

"בוודאי" ענה לי הלקוח והושיט לי את ההסכם. 

הסכם אשר ערכו שני מייסדי החברה ביניהם, 

ללא ייעוץ משפטי. כמובן שלא נקבעו בהסכם, 

בין היתר, מנגנונים להעברת או מכירת מניות, 

ו/או ליישוב סכסוכים, מנגנונים שהיו מקלים על

אסטרטגית היציאה מהסכסוך ועוד.

לאחר לבטים ובדיקות משפטיות וחשבונאיות 

החלטתם להקים חברה. בשעה טובה !

כעת חלק מתהליך הקמת החברה, עליכם לערוך 

הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות.

הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות הוא חלק 

ממסמכי היסוד של החברה, לצד תקנון החברה.

תכליתו של ההסכם להסדיר את אופן התנהלותה של

השותפות העסקית, בין היזמים לבין עצמם ובינם לבין

ההתאגדות שמוקמת.

במסגרת ההסכם מוגדרים תפקידיהם של מקימי 

החברה, תחומי אחריות, חובות וזכויות ונכללת 

התייחסות לתרחישים עתידיים אפשריים.

בניגוד לתקנון החברה, אשר חובה להגישו לרשם 

לצורך הקמת חברה, הסכם המייסדים יכול להיות 

מסמך חסוי ולהישמר רק בידי מייסדי החברה, 

הוא בגדר רשות ואין חובה משפטית לערוך אותו.

אך חיי המעשה מעידים על חשיבותו הרבה בחייה

של החברה ובהתנהלותה השוטפת ובעיקר במקרה 

בו מתעוררות מחלוקות בין השותפים.

זהו למעשה חוזה התקשרות הצופה פני עתיד.

סוג ההתאגדות ואופי הפעילות העסקית משפיעים על 

ההחלטה מתי להכינו, כאשר קיימות 

שתי אסכולות בנושא :

המקדימים – מצדדים בחתימה על ההסכם בשלבי 

הבסיס של השותפות העסקית, עוד טרם הקמת 

החברה, כדי להסדיר מראש תרחישים אפשריים 

שעשויים להתגלע.

מנגד עומדים אלה המעדיפים לחתום על הסכם 

המייסדים, במועד מאוחר יותר, עם הקמת החברה.

מה שעומד מאחורי זה הוא רצון לדחות תשלומים

כספיים ושאיפה להתקדם עם השלבים העסקיים.

יש לתת את הדעת לכך שבמהלך הזמן עלולות 

להיווצר מחלוקות בין מקימי החברה בעניינים שונים, 

ובמקרה זה, ראוי לערוך את הסכם המייסדים בהקדם 

האפשרי, שכן בכוחו לייצר מנגנונים להכרעה במקרה 

של מחלוקת ואף למנוע את המחלוקות מלכתחילה.

באשר לצדדים להסכם, הם יכולים להיות כל גורם

שהוא מהעולם העסקי :

שותפות, חברה, אדם פרטי כגון משקיע או איש עסקים –

בינם לבין עצמם ו/או בינם לבין התאגיד.

אלה ההסדרים החשובים בהסכם מייסדים / 

הסכם בעלי מניות :

• תוקף ההסכם – מוגבל לתקופה/לשיעורי אחזקה

   של הצדדים.

• זכויות וחובות לפי הסכם בעלי מניות –

   האם ניתן להמחאה בעת מכירת מניות ?

   כיצד יומחו ולמי ?

• בחירת דירקטורים ונושאי משרה.

• קבלת החלטות – דירקטוריון ואסיפה – "רוב חוסם".

• מינוי המנכ"ל (חשוב במקרה של Dead Lock).

• תחום עיסוק החברה והיכולת לחרוג ממנו.

• מינוי חברים בוועדות דירקטוריון ובדירקטוריונים 

  של חברות בנות.

• התחייבויות להשקעה בחברה.

• הסדרי הלוואת בעלים – מי מוסמך לדרוש פירעון ?

• העסקת בעל מניות / קרובו בחברה 

  והתחייבות לכהונה.

• הסדרי מכירת / רכישת מניות.

• קביעת מנגנון ליישוב סכסוכים.

זכרו !

תכליתו של הסכם המייסדים / הסכם בעלי מניות היא

להסדיר את אופן התנהלותה של השותפות העסקית,

בין היזמים לבין עצמם ובינם לבין ההתאגדות שמוקמת.

מקימים חברה ? סטארט-אפ ?

עומדים לגבש הסכם מייסדים שישקף 

את ההסכמות ביניכם ?

מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים 

והמסחריים שלכם ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

קנס למעסיקים, בשורה לעצמאים : בית הדין 

הולך לקראת פרילנסרים שזכויותיהם קופחו 

פסק דין חדשני של בית הדין הארצי לעבודה, 

שניתן בהרכב מורחב של תשעה, הכריע לאחרונה 

בשתי שאלות העומדות בלב משפט העבודה :

1. באילו נסיבות יש להכיר בקבלן עצמאי, 

    או בפרילנסר (משתתף חופשי) כעובד ?

2. כיצד יש לבצע את ההתחשבנות הכספית 

    עמו למפרע ?

שאלות אלה הוגדרו על-ידי בית הדין כסוגיות 

עקרוניות ביותר בתחום דיני העבודה. 

זאת, לאחר ששנים רבות הייתה מחלוקת 

בקרב שופטי בית הדין הארצי בנושא.

ביחסים בהם צד אחד מעמיד את כוח עבודתו 

לטובת האחר, דרך המלך היא העסקה כשכיר.

עם זאת, צרכי שוק העבודה המודרני יצרו 

מתכונות התקשרות מגוונות יותר. 

לשני הצדדים אינטרס בכך :

למעסיק – יכולת לשלם שכר החורג מהנורמה 

עבור מומחיות, גמישות ניהולית וכדומה ;

למועסק – יתרונות מיסוי, יכולת לתת שירות בו 

בזמן למספר גופים, ללא תלות כלכלית,

ובעיקר ניהול הזמן באופן גמיש יותר.

אלא שההסכמה בין צדדים על מתכונת 

ההתקשרות אינה מחייבת.

במקרים רבים, מי שהועסקו שנים רבות 

כקבלנים וקיבלו תמורה מוגדלת, שכוללת 

בתוכה את עלות הזכויות הסוציאליות 

המשולמות לשכיר, דרשו להכיר בהם, 

בדיעבד, כשכירים ולשלם להם זכויות 

נלוות בהתאם. בתי הדין לעבודה נדרשו 

לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים

ולא נתנו משקל להגדרת היחסים החוזית.

בין השופטים התגלו חילוקי דעות בשאלה :

איך עורכים התחשבנות בדיעבד בין צדדים 

שטעו בהגדרת ההתקשרות ביניהם ?

שתי גישות מרכזיות הוצגו בהקשר זה :

"הגישה ההרתעתית", שלפיה מעסיק לא 

יורשה לקזז את תשלומי היתר ששילם לעובד 

כקבלן עצמאי, אלא אם התמורה שנתן לו 

עלתה על 50% משכר של עובד שכיר מקביל.

מנגד, ה"גישה החישובית", לפיה יש לבחון 

בכל מקרה את ערך התמורה הכוללת ששולמה 

לעובד כקבלן העצמאי ביחס לשכר ולתנאים 

הנלווים להם היה זכאי אילו הועסק כשכיר. 

ככל שיש פער כזה לטובת הקבלן העצמאי, 

יחויב המעסיק בהשלמתו, ומנגד אם הפער 

לטובת המעסיק, ייערך קיזוז והתביעה תידחה.

הדיון הנוכחי בהרכב המורחב נועד להכריע 

בין הגישות ולייצר הלכה אחידה.

נשיאת בית הדין הארצי, השופטת וירט-לבנה

(ביחד עם 3 חברי מותב), הציגה עמדה 

חדשנית, לפיה התמורות שחלו בשוק העבודה 

מחייבות התאמה משפטית ומתן דגש 

לרצון החופשי של הצדדים.

לשיטתה, יש לבחון, בשלב ראשון, 

את תום הלב של הצדדים.

ככל שיתברר שהמועסק הוא שיזם את מתכונת 

ההתקשרות כעצמאי לצרכיו, בעוד שהמעסיק 

היה נכון לקיום יחסי עובד-מעביד, יוכל המעסיק 

לבקש לסלק את התביעה נגדו על הסף 

בשל חוסר תום לב.

מנגד, אם יוכרע כי המועסק אכן היה עובד שכיר,

תיערך התחשבנות למפרע בגין זכויותיו,

הן במישור הממוני – העובד יהיה זכאי להפרש 

בגין הפער בין התשלומים ששולמו לו כקבלן 

עצמאי לבין שכרו החילופי וכלל זכויותיו 

הנלוות, אילו היה שכיר ;

ובנוסף – וכאן החידוש המשמעותי – 

המועסק יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני,

שייקבע על דרך האומדנה, זאת, בשל הסיווג 

המוטעה של העובד כקבלן עצמאי ולא כעובד שכיר.

תשלום זה מגלם פיצוי בגין זכויות אחרות שאבדו 

(כגון: הזכות לפעול באמצעות ארגון עובדים, 

קידום במקום העבודה, זכויות בביטוח לאומי).

נפסק, כי פיצוי לא ממוני הוא ברירת מחדל,

והמעסיק יצטרך להוכיח מדוע 

יש הצדקה שלא לשלמו.

דעת הרוב הצטרפה לחידוש לפיו יתווסף 

פיצוי עבור נזק לא ממוני,

בגין העסקה של עובד כקבלן עצמאי,

אך דחתה את הגישה לפי היעדר תום לב 

מצד המועסק יכול להביא לסילוק תביעתו על הסף.

מעמד של מועסק הוא בגדר "סטטוס", 

שמקנה זכויות מיוחדות, 

ולא ניתן להתנות עליו בשום דרך.

לפיכך, אין לחסום את בירור המעמד 

גם אם המועסק חסר תום לב.

את חוסר תום הלב יש לשקול בשלב 

הערכת הפיצוי הלא ממוני ולא מראש.

פסק הדין כולל אמירות חשובות מאוד על 

תפקידו של בית הדין לעבודה בפיתוח ההלכה, 

ועל הצורך ברענון כללים ישנים מעת לעת.

חלק מחברי המותב התייחסו גם להשלכות 

משבר הקורונה, שהפך את מעמדם של 

הקבלנים העצמאיים לשברירי יותר, ומנגד 

הדגיש את חשיבות הגמישות וחוסר 

התלות הכלכלית במעסיק אחד.

לסיכום

משפט העבודה הוא כלי ליצירת שוויון חברתי, 

הגנה על חלשים, קידום ערכים של כבוד אנושי, 

ומאידך מתן מרחב גם לאוטונומיה

ולרצון הפרט ליצור התקשרויות מסוג אחר.

בית הדין ער לכך שהלכה זו מותירה שאלות 

פתוחות רבות (בעיקר ביחס לפיצוי הלא ממוני) 

ומבטיח כי "המשך יבוא".

למרות הבדלי הגישות בין השופטים, 

דבר אחד ברור :

סטייה מיחסי עבודה תמיד תסכן יותר את 

המעסיק, שיידרש לעמוד בנטל להצדיק 

את ההתקשרות ואת עלותה הכלכלית 

ביחס להיבטים רבים, שאינם נמדדים רק בכסף.

אתם מעסיקים עובדים ו/או פרילנסרים ?

נדרשים לחוזי עבודה ו/ או חוזי פרילנסר 

חדשים לאור ה"קורונה" וההלכה החדשה 

של בית הדין לעבודה ?

רוצים להימנע מטעויות שעלולות לעלות לכם 

זמן, אנרגיה וכסף יקרים ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה בין עסקת רכישת מניות / 

רכישת נכסים ו/או פעילות / מיזוג ? 

לאחרונה פורסם באחד מהעיתונים 

הכלכליים כי רשת המזון בשליטת 

משפחת יוחננוף מרחיבה את פעילותה

לתחום חנויות הסטוק ורוכשת את השליטה 

בזול סטוק.בכל עסקת רכישת חברה, 

אחת הסוגיות המהותיות, 

אם לא המהותית ביותר היא :

מה יהיה מתווה העסקה ? 

מתווה של רכישת מניות ?

רכישת נכסים ופעילות ? מיזוג ?

רשת יוחננוף חתמה על הסכם לרכישת 

השליטה באמצעות רכישת מניות המהוות, 

כ-50.1%, ברשת זול סטוק תמורת 45 מיליון 

ש"ח, לפי שווי של 90 מיליון ש"ח.

עסקת רכישת מניות כשמה כן היא, החברה 

הרוכשת רוכשת את מניות החברה הנרכשת 

בחלקן או במלואן.

המבנה המשפטי של החברה הנרכשת נשמר.

החברה הנרכשת אינה בהכרח צד להסכם,

אלא העסקה הינה "מעל" החברה,

אל מול בעלי מניותיה ולכן נדרש אישור 

בעלי המניות לעסקה.

בחברה ציבורית – אישור בעלי המניות ניתן 

על דרך של הצעת רכש – תהליך מסורבל.

ומנגד בחברה פרטית – נדרש אישור כלל 

בעלי המניות או אחוז נמוך יותר,על פי 

חוק או תקנון החברה / הסכם מייסדים.

עסקת רכישת מניות כפופה 

להסדרי מצרנות על עבירות של המניות :

זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) ;

זכות הצטרפות (Tag-Along Rights)

הצד הרוכש בעסקה זו מקבל את 

החברה כמות שהיא AS IS.

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 

היא עסקה במסגרתה החברה הרוכשת 

רוכשת רק את הנכסים ו/או הפעילות שבהם

היא מעוניינת,כך שהחברה הרוכשת יכולה לבחור 

לרכוש רק מחלקה / קו ייצור / פעילות ספציפית.

עסקה זו אף מאפשרת להחריג חשיפות שהחברה 

הרוכשת אינה מעוניינת בהן.

בשונה מעסקת רכישת מניות, בעסקת נכסים ו/או 

פעילות אין צורך באישור בעלי המניות.

יחד עם זאת חשוב לתת את הדעת לחסרונות 

ביצוע עסקה במתווה זה :

הביצוע יותר מורכב וממושך ; נדרשים אישורי 

צדדים שלישיים ; קבלת החלטות באשר לעובדים ; 

וכן זיהוי הנכסים והחובות המועברים.

עסקת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, 

מערבת שתי חברות :

אחת הממשיכה להתקיים, החברה הקולטת, 

ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה 

להתקיים, חברת היעד.

בעסקה זו על שני הצדדים למיזוג להיות 

חברות ישראליות. אם צד אחד אינו ישראלי, 

יש להקים חברה ייעודית לצורך המיזוג.

בעסקה זו נדרש אישור בעלי המניות 

של שתי החברות המתמזגות.

בנוסף העסקה מצריכה הגשות ועדכונים 

מול רשם החברות. בעסקת מיזוג מקבלים 

את החברה הנרכשת כמות שהיא AS IS.

שימו לב!

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר בעסקת 

רכישת מניות החברה ובין אם המדובר בעסקת 

רכישת נכסים ו/או פעילות או עסקת מיזוג,

יש לשים לב למספר כללים יסודיים :

• בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.

• האם המוכר הוא גוף בעלי איתנות פיננסית.

• האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.

• מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח 

  בחברה בפרט ?

• האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת 

  העסק הנרכש ?

• האם המוכר התחייב לאי תחרות ?

• יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים 

   בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון, 

   משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.

• יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, 

   חשבונאית, משפטית, טכנולוגית וכיו"ב של 

   החברה הנרכשת.

• מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים ?

  כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע העסקה 

  יסייעו לכם להימנע מטעויות שעלולות 

  לעלות הון רב.

אז מהי העסקה המתאימה לכם ?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

משרדנו מלווה חברות רבות ועסקים רבים 

בתהליכי מכירה ורכישה.

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר 

בדיקותינו המשפטיות והמסחריות, 

על השלכותיהן השונות, אנו ממליצים ללקוח, 

על המסלול הנכון ביותר עבורו ומלווים אותו

עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

אתם בעלים של חברה ?

שוקלים התקשרות לביצוע עסקת 

רכישה / מכירה של חברה ?

לא בטוחים מה מתווה העסקה הנכון עבורכם ?

חשוב לכם להימנע מטעויות שעלולות לגרום 

לכם אובדן זמן אנרגיה וכסף רב ?

יש לכם שאלה, הערה או הארה בנוגע 

לנאמר במאמר זה ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק