מי דואג לאינטרסים של בעלי מניות המיעוט בחברה?

שלום, 

בעלי מניות המיעוט לא מרימים ידיים ! 

בעלי מניות מיעוט בחברה הם בעלי זכות מוגבלת 

לקבל מידע ממנה.בנוסף, הדירקטוריון – ולא האסיפה 

הכללית, שמתכנסת לעתים רחוקות –

הוא הגוף המנהל את החברה,

כאשר במקרים רבים המיעוט כלל אינו מיוצג 

בדירקטוריון ואינו שותף בקבלת ההחלטות.

בעלי מניות הרוב, שולטים למעשה על קניינו של 

בעל מניות המיעוט בחברה.

משכך, פעמים רבות בעלי מניות השליטה (הרוב)

מקבלים החלטות המקפחות את מחזיקי מניות המיעוט.

 

קיפוח המיעוט עשוי להתבטא במגוון אופנים :

מניעת חלוקת דיבידנד ממנו ייהנה המיעוט, דילול 

מניות, הברחת נכסי החברה וכספים או החלטות למינוי

בעלי תפקידים בשכר מנופח, אשר נוגס ברווחי החברה

וממילא בשווי מניותיה.

 

המחוקק גילה ערנות לבעיה זו וקבע בסעיף 192 (ב) 

לחוק החברות כי "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי 

מניות אחרים". במקרה של קיפוח קובע החוק כי 

"התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום 

קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש 

חשש מהותי שיתנהל בדרך זו – רשאי בית המשפט,

לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם 

הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן 

יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות 

בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה,

כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

 

מקרה שהגיע למשרדנו לאחרונה, ובו א', בעל מניות 

מיעוט בחברה, גילה לתדהמתו כי מנהלי החברה בה 

הוא מחזיק את מניותיו קיבלו החלטה לחלוקת 

דיבידנדים גבוהים לחלק מבעלי המניות.

ההחלטה, שאושרה בדירקטוריון החברה, קובעת כי 

על-מנת להיות זכאי לאותם הדיבידנדים, על מחזיק 

המניות לעמוד במספר קריטריונים אשר רק מחזיקי 

מניות הרוב עומדים בהם.

 

בצר לו, הגיע א' אל משרדנו.

צוות המשרד פנה למקבלי ההחלטות בחברה 

בדרישה שלא לקפחו.

לאחר דין ודברים בו הוסבר להם, בין היתר, כי 

יש בקביעת הקריטריונים השרירותית עבירה 

על חוק החברות, נאלצו המנהלים להחזיר 

את הדיבידנדים לקופת החברה ולבצע 

חלוקה מחדש, והפעם עם יתר מחזיקי המניות.

בכך התייתרה, הפעם, פנייה לערכאה שיפוטית.

 

למרבה הצער, סיפורו של א' אינו יחיד.

אחת הפסיקות החשובות של התקופה האחרונה 

מתמקדת סביב טענות לעושק מניות מיעוט.

במשפט שהתנהל בבית משפט המחוזי

תבע מחזיק 40% ממניות החברה את בעלי המניות

המחזיקים ב-60% ממניות אותה החברה.

בתביעה טען כי האחרונים, שהם בעלי השליטה 

בחברה וגם שכירים בה, גרפו לכיסם משכורות 

גבוהות ונמנעו מלחלק דיבידנדים.

התובע, שראה בכך משום קיפוח המיעוט, עתר

לבית המשפט המחוזי בבקשה להסרת הקיפוח.

לטענתו, בעלי השליטה מתעלמים מקיומו ועושים 

בחברה כבתוך שלהם, נהנים ממשכורות גבוהות,

ונמנעים מלהורות על חלוקת דיבידנדים.

 

תביעה בעילה של קיפוח המיעוט בחברה באה 

לעזרתם של בעלי מניות המיעוט, אשר ברוב המקרים,

חשים כבולים בחברה ללא יכולת להשפיע ולשנות את 

מצבם, שכן כוח ההצבעה שלהם חלש והם אינם יכולים 

להכריע בסוגיות חשובות בחברה, כגון: מינויים בחברה,

התקשרויות עסקיות, עניינים כספיים וכו’, אשר לכל 

סוגיה שכזו יכולה להיות השלכה עקיפה על זכויותיהם 

בחברה באופן קריטי.

בחוק קבועה קשת רחבה של סוגי הסעדים שבית 

המשפט רשאי ליתן במקרי קיפוח המיעוט.

החוק מעניק לבית המשפט באופן ספציפי כמה סוגי 

סעדים ונוסף עליהם מעניק חופש לבית המשפט ליתן 

סוגי סעד נוספים, ככל שיראה בעיניו.

 

בית משפט המחוזי קבע כי סירובם המתמשך של בעלי 

השליטה להורות על חלוקת דיבידנד, במשך למעלה 

מ-20 שנים, עולה בנסיבות המקרה כדי קיפוח המיעוט, 

והורה על חלוקת דיבידנד בשיעור מחצית

מהרווחים שנצברו בקופתה.

 

בעלי השליטה לא ויתרו וערערו לבית המשפט העליון.

הרכב השופטים קבע כי אמנם ההחלטה מה לעשות

ברווחי החברה נתון לשיקול המנהלים, ובדרך-כלל

בית משפט לא מתערב בקבלת ההחלטות,

אולם כיוון שמדובר בחברה פרטית, בעלי מניות מיעוט

בחברה שכזו חשופים יותר לניצול לרעה של כוח הרוב

בהשוואה לבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית.

לפיכך, נקבע כי בנסיבות מסוימות עשויה גם הימנעות

מחלוקת דיבידנדים בחברה פרטית להוות קיפוח

של בעלי מניות המיעוט. זאת במיוחד כאשר

בעלי מניות המיעוט, בניגוד לבעלי מניות הרוב,

אינם נהנים מרווחיה באופן כלשהו.

 

לסיכום

אל לו לבעל מניות המיעוט “להרים ידיים” כל אימת

שסבור הוא כי זכויותיו בחברה מקופחות.

אם ברשותכם מניות מיעוט בחברה,

עליכם לפקוח "שבע עיניים"

ולוודא שהאינטרסים שלכם ממומשים

וכן שאיש אינו מרוויח כספים על גבכם.

 

אתם בעלי מניות מיעוט בחברה ?

מרגישים שבעלי מניות השליטה מקפחים אתכם ?

רוצים לדעת מה הם זכויותיכם כבעלי מניות ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

מתי יזמים ש"מוכרים סיפור" למשקיעים יחצו את הגבול בין אופטימיות מוגזמת לתרמית ?

בית המשפט משרטט את הגבולות לתביעת מרמה 

והטעיה בעולם ההון סיכון 

 

היכולת "לספר סיפור" היא חלק בלתי-נפרד מעולם 

ההון – סיכון, שבו חברות סטארט-אפ מגייסות 

כספים ממשקיעים.

ואולם, לעתים היזמים "משפצים" את הסיפור 

בשביל לצייר תמונה יפה יותר למשקיעים – 

ובמקרים יותר קיצוניים זה מגיע למצג שווא.

 

בכתבה שפורסמה בסוף 2016 במגזין "פורצ׳ן" 

האמריקאי, רואיין מייסד חברה המייעצת 

למשקיעים בביצוע בדיקת נאותות 

לסטארט־אפים, וטען כי 75% מתוך 

150 סטארט-אפים בשלבים מוקדמים הציגו 

מידע לא נכון או לא מלא למשקיעים.

למשל, לקחו קרדיט מלא על פרויקטים מהעבר 

שבהם היה להם רק חלק קטן – או זיהו כאלה 

שבקושי משתמשים בגרסת החינמית 

של המוצר כ"לקוחות".

 

לעתים היזמים מותחים את האופטימיות 

בהגזמה למחוזות של מצג שווא.

אם החברה נכשלת – כפי שקורה לרוב המכריע 

של הסטארט-אפים – העיניים הביקורתיות 

של המשקיעים יופנו אליהם בחזרה.

השאלה שעולה היא מתי הסיפורים המוגזמים 

נהפכים למצג שווא ותרמית כך שלמשקיעים 

תהיה עילה משפטית נגד מי ששיכנע אותם 

להיכנס להרפתקה העסקית ?

 

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, 

גאולה לוין, דחתה לאחרונה תביעה של 

משקיעים נגד יזם ומנהל של חברת 

סטארט-אפ לאחר שכספי ההשקעה שלהם

ירדו לטמיון.

בפסק הדין נכתב כי "אופטימיות של יזם, 

גם אם היא מופרזת, אינה תרמית, 

במיוחד כאשר היזם מאמין

בסיכויי ההצלחה של המיזם".

היא חייבה את המשקיעים בהוצאות 

של 300 אלף שקל.

 

הרף שנדרש כדי להצליח בתביעה כזאת 

הוא גבוה. השופטת ציינה כי גם אם כישלונה 

של החברה נעוץ בניהולה או בדרך פעילותה, 

זה לא מגיע למצג שווא תרמיתי ושקרי

כל עוד הניהול נעשה בתום לב לטובת 

החברה – וגם אם ההחלטות היו מוטעות, 

ואף רשלניות, אין בכך משום תרמית.

כלומר, לא מספיק להוכיח 

רשלנות או חוסר-זהירות.

 

השופטת הוסיפה כי הצגת תחזיות לא מספיק 

מבוססות, לא מגיעה למרמה, כל עוד התחזית 

אינה מתבססת, במודע, על עובדות שאינן אמת.

תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במרמה,

אם היא ניתנת על ידי מי שלא מאמין בנכונותה, 

ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים 

שהמציג יודע כי הם לא נכונים.

 

כפי שמקובל, המשקיעים חתמו על הסכמי 

השקעה עם החברה ולא עם היזם.

השופטת ציינה כי רק במקרים חריגים תהיה

למנהל של חברה (או אורגן אחר שלה)

חבות כלפי משקיעים (או כל צד שלישי) 

שהתקשרו עם החברה.

על מנת לבסס חובת זהירות אישית עצמאית 

של נושא המשרה, נדרש להראות 

חריגה מהפעילות השגרתית שלו.

 

למשל, כשיש יחסי אמון אישיים בין הצדדים 

או כאשר קיימת מיומנות מקצועית ומומחיות 

של נושא המשרה שהוא בעל מקצוע,

כמו רופא או עורך דין.

לדברי השופטת, קביעת אחריות נזיקית של 

נושא המשרה, בהתעלם מהסכמי ההשקעה 

וחלוקת הסיכונים שנקבעה בהם, אינה הוגנת 

– והיא גם יכולה להעמיד בסכנה את

המבנה העסקי של השקעות הון-סיכון.

 

"רכישת מניות בחברה היא עסקה מסחרית

-כלכלית שבבסיסה חלוקת סיכונים מוגדרת.

מתווה עסקי של השקעה בסיכון גבוה אינו 

יכול להפוך, בחסות המשפט, להשקעה סולידית.

התובעים בחרו מתווה עסקי מסוים, והם כפופים לו,

על יתרונותיו וחסרונותיו.

הדבר נעוץ בעקרון חופש החוזים והוא מתחייב 

לצורך הוגנות, ודאות ויציבות בתחום השקעות 

ההון", נכתב בפסק הדין.

זאת, במיוחד לאור העובדה שהמשקיעים לא ביקשו 

או פעלו לביטול ההסכם או נגד הנתבע או החברה

במשך שנים ארוכות.

 

ובכל זאת, ההסכם לא ישמש הגנה במקרה של 

תרמית, מצגי שווא שקריים או הטעייה מכוונת.

כדי להצליח בתביעה, על התובעים להוכיח מרמה 

והטעיה מכוונת כלפיהם, 

לאחר ביצוע השקעותיהם בחברה.

בהקשר הזה, השופטת ציינה כי אם החוזה נגוע 

כולו במרמה, ונקבע בו כי תביעה תתברר בחו"ל,

זה אינו חוסם את התובעים מהגשת תביעה בישראל.

כלומר, תרמית מבטלת את הסכם ההשקעה, 

על כל התנאים שלו.

 

במקרה הזה השופטת הכריעה כי התובעים לא 

הרימו את הנטל הכבד להוכיח שהייתה פה 

תרמית אחת גדולה או מצגי שווא שקריים כדי 

לגייס כספים ולהבריח אותם מחוץ לחברה.

"בחברה התקיימה פעילות אמיתית של פיתוח 

המתקן ושיפורו, ושל שיווקו ברחבי העולם", נכתב.

 

אנו סבורים כי מדובר בסוג תביעות מסוכן לעולם 

ההיי-טק, וניכר שהשופטת הבינה את השלכות 

הרוחב של ההכרעה.

קבלת התביעה הייתה מכרסמת בעיקרון האישיות 

המשפטית הנפרדת של החברה, והתוצאה הייתה 

עלולה לפגוע בפעילות העסקית 

בתחום חברות ההזנק.

בית המשפט איזן באופן נכון, בין כישלון עסקי 

לגיטימי לבין מקרים של הונאות ותרמיות.

הוא מקנה ליזמים מרחב פעולה מוגן מפני 

תביעות, שתחום רק בגבולות תום הלב,

וכולל גם ניהול רשלני של מיזמים עסקיים.

 

יזמים של סטארט-אפ ? משקיעים בסטאט-אפ ?

מעוניינים ולהקטין את החשיפה שלכם לסיכונים ?

רוצים לדעת עוד ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מקימים חברה – לא בלי הסכם מייסדים !

לעגן בכתב הסכמות בעל פה ונורמות בהסכם מייסדים 

 

"האם חתמתם על הסכם מייסדים ביניכם ?" שאלתי.

"בוודאי" ענה לי הלקוח והושיט לי את ההסכם. 

הסכם אשר ערכו שני מייסדי החברה ביניהם, 

ללא ייעוץ משפטי. כמובן שלא נקבעו בהסכם, 

בין היתר, מנגנונים להעברת או מכירת מניות, 

ו/או ליישוב סכסוכים, מנגנונים שהיו מקלים על

אסטרטגית היציאה מהסכסוך ועוד.

 

לאחר לבטים ובדיקות משפטיות וחשבונאיות 

החלטתם להקים חברה. בשעה טובה !

כעת חלק מתהליך הקמת החברה, עליכם לערוך 

הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות.

הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות הוא חלק 

ממסמכי היסוד של החברה, לצד תקנון החברה.

תכליתו של ההסכם להסדיר את אופן התנהלותה של

השותפות העסקית, בין היזמים לבין עצמם ובינם לבין

ההתאגדות שמוקמת.

 

במסגרת ההסכם מוגדרים תפקידיהם של מקימי 

החברה, תחומי אחריות, חובות וזכויות ונכללת 

התייחסות לתרחישים עתידיים אפשריים.

בניגוד לתקנון החברה, אשר חובה להגישו לרשם 

לצורך הקמת חברה, הסכם המייסדים יכול להיות 

מסמך חסוי ולהישמר רק בידי מייסדי החברה, 

הוא בגדר רשות ואין חובה משפטית לערוך אותו.

אך חיי המעשה מעידים על חשיבותו הרבה בחייה

של החברה ובהתנהלותה השוטפת ובעיקר במקרה 

בו מתעוררות מחלוקות בין השותפים.

 

זהו למעשה חוזה התקשרות הצופה פני עתיד.

סוג ההתאגדות ואופי הפעילות העסקית משפיעים על 

ההחלטה מתי להכינו, כאשר קיימות 

שתי אסכולות בנושא :

המקדימים – מצדדים בחתימה על ההסכם בשלבי 

הבסיס של השותפות העסקית, עוד טרם הקמת 

החברה, כדי להסדיר מראש תרחישים אפשריים 

שעשויים להתגלע.

מנגד עומדים אלה המעדיפים לחתום על הסכם 

המייסדים, במועד מאוחר יותר, עם הקמת החברה.

מה שעומד מאחורי זה הוא רצון לדחות תשלומים

כספיים ושאיפה להתקדם עם השלבים העסקיים.

 

יש לתת את הדעת לכך שבמהלך הזמן עלולות 

להיווצר מחלוקות בין מקימי החברה בעניינים שונים, 

ובמקרה זה, ראוי לערוך את הסכם המייסדים בהקדם 

האפשרי, שכן בכוחו לייצר מנגנונים להכרעה במקרה 

של מחלוקת ואף למנוע את המחלוקות מלכתחילה.

באשר לצדדים להסכם, הם יכולים להיות כל גורם

שהוא מהעולם העסקי :

שותפות, חברה, אדם פרטי כגון משקיע או איש עסקים –

בינם לבין עצמם ו/או בינם לבין התאגיד.

 

אלה ההסדרים החשובים בהסכם מייסדים / 

הסכם בעלי מניות :

• תוקף ההסכם – מוגבל לתקופה/לשיעורי אחזקה

   של הצדדים.

• זכויות וחובות לפי הסכם בעלי מניות –

   האם ניתן להמחאה בעת מכירת מניות ?

   כיצד יומחו ולמי ?

• בחירת דירקטורים ונושאי משרה.

• קבלת החלטות – דירקטוריון ואסיפה – "רוב חוסם".

• מינוי המנכ"ל (חשוב במקרה של Dead Lock).

• תחום עיסוק החברה והיכולת לחרוג ממנו.

• מינוי חברים בוועדות דירקטוריון ובדירקטוריונים 

  של חברות בנות.

• התחייבויות להשקעה בחברה.

• הסדרי הלוואת בעלים – מי מוסמך לדרוש פירעון ?

• העסקת בעל מניות / קרובו בחברה 

  והתחייבות לכהונה.

• הסדרי מכירת / רכישת מניות.

• קביעת מנגנון ליישוב סכסוכים.

 

זכרו !

תכליתו של הסכם המייסדים / הסכם בעלי מניות היא

להסדיר את אופן התנהלותה של השותפות העסקית,

בין היזמים לבין עצמם ובינם לבין ההתאגדות שמוקמת.

 

מקימים חברה ? סטארט-אפ ?

עומדים לגבש הסכם מייסדים שישקף 

את ההסכמות ביניכם ?

מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים 

והמסחריים שלכם ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

קריסת בטר פלייס – מהי אחריותו של נושא משרה להחלטה עסקית כושלת ?

הגנת שיקול הדעת העסקי 

 

שמונה שנים אחרי קריסת בטר פלייס — החברה 

שהקים וניהל שי אגסי לפיתוח כלי רכב חשמליים — 

עדיין מתנהלים הליכים משפטיים נגד מנהליה.

החברה השאירה אחריה לקוחות מאוכזבים וחובות 

של מאות מיליוני שקלים.  המפרקים שמונו לה,הגישו 

ב–2016 תביעה של 200 מיליון שקל נגד גורמים 

בקבוצת החברות — ובהם אגסי ובעל השליטה 

עידן עופר והדירקטורים — בטענה לרשלנות.

 

בספטמבר 2018 דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף,

אז שופט בבית המשפט המחוזי מרכז, את התביעה 

על הסף וקבע כי ההחלטות של נושאי המשרה 

באשכול החברות שקרס והגיע לחדלות פירעון 

מוגנות מפני תביעה אישית בשל 

הגנת "שיקול הדעת העסקי".

על דחיית התביעה הוגש ערעור לבית המשפט 

העליון.

בינתיים גם השופט גרוסקופף מונה כשופט בעליון.

 

האם תצומצם "הגנת שיקול הדעת העסקי" שמגנה

על נושא משרה בתאגיד מפני תביעה אישית של 

התאגיד בשל החלטה עסקית כושלת שקיבל ; וזאת, 

כאשר התאגיד מצוי ערב כניסתו לחדלות פירעון ?

עניין זה נדון בימים אלה בבית המשפט העליון

וחושף מחלוקת עמוקה בין היועץ המשפטי לממשלה

אביחי מנדלבליט, לבין כונסת הנכסים הרשמית 

(הכנ"רית), סיגל יעקבי.

בעקבות כך נאלצה הכנ"רית להודיע כי היא מושכת את 

עמדתה בסוגיה ומבקשת להכפיף את עמדתה

לעמדת היועמ"ש.

 

המשמעות של "הגנת שיקול הדעת העסקי",

על פי הפסיקה בארץ, היא שנושאי משרה בחברות

מוגנים מפני תביעה אישית נגדם על החלטות עסקיות 

שקיבלו, אף אם ההחלטות היו שגויות לחלוטין.

זאת, בהתקיים שלושה תנאים: 

1. ההחלטה התקבלה בתום לב

2. ההחלטה התקבלה ללא ניגוד עניינים 

3. ההחלטה הייתה מיודעת 

   (התבססה על מידע רלוונטי מלא).

 

במסגרת הערעור שהגישו מפרקי חברות בטר פלייס

לביהמ"ש העליון, טענו המפרקים כי החברות פעלו

באזור חדלות הפירעון, וחלקן אף היו מצויות 

בחדלות הפירעון. לטענתם בפעולה באזור חדלות 

הפירעון מצויים הדירקטורים בניגוד עניינים מובנה 

בין חובותיהם כלפי בעלי המניות לבין טובת 

החברה ונושיה.

זאת, באופן השולל את הגנת "שיקול הדעת העסקי".

 

"אזור חדלות הפירעון" הוא כינוי בספרות המקצועית,

המתאר את התקופה שבה החברה נמצאת בקשיים 

כלכליים ומתקרבת למצב של חדלות פירעון,

אך היא טרם מצויה בחדלות פירעון במובנה הכלכלי.

 

במסגרת חוות דעתה סברה הכנ"רית שקירבה של 

חברה ל"אזור של חדלות פירעון" צריכה להגביר את 

החובות על נושאי המשרה בכל הנוגע להחלטות 

עסקיות שקיבלו, וכי יש הצדקה להפעיל 

ביקורת שיפוטית מהותית על החלטות נושאי המשרה.

לגישתה, ביהמ"ש אינו יכול להסתפק בבחינה על פי

"הגנת שיקול הדעת העסקי", שהינו פרוצדוראלי ויש 

להחיל לכל הפחות את סטנדרט "הבחינה המוגברת",

ובהתאם לנסיבותיו של המקרה ולשיקול דעתו של 

ביהמ"ש במקרים מתאימים, יש להחיל אף את סטנדרט

הביקורת המחמיר יותר – "כלל ההגינות המלאה".

 

מנגד, היועמ"ש קבע כי הימצאותה של חברה באזור

חדלות הפירעון אינה משנה את החובות החלות

על נושאי המשרה ואינה מעמידה, באופן מובנה,

את נושאי המשרה במצב של ניגוד עניינים השולל 

את תחולת כלל "שיקול הדעת העסקי".

היועמ"ש הסביר כי יש קושי להצביע על מועד מדויק 

הקודם לחדלות הפירעון (אזור חדלות פירעון),

שבו ניתן לקבוע כי החברה נמצאת בקשיים פיננסיים 

המצדיקים הסטת החובה מבעלי המניות לנושים.

לדבריו, התייחסות שונה בדין ל’אזור חדלות הפירעון’

עלולה לגרום לחוסר ודאות משמעותי ומזיק לנוכח 

העמימות והאמורפיות של מונח זה.

לטענתו, הטלת חובה זאת בשלב זה עלולה לפגוע

בסיכויי ההבראה של החברה, שכן היא תוביל

להתנהלות מתגוננת של נושאי המשרה, שיימנעו 

מנטילת סיכונים ראויים שיכולים להביא להבראה,

ויקבלו החלטות מתגוננות המונעות נזקים גרידא.

 

חשוב להדגיש כי חרף חילוקי הדעות, היועמ"ש 

והכנ"רית הסכימו כי כלל "שיקול הדעת העסקי" 

מהווה עילת סף לדחיית התביעה נגד נושאי משרה.

עוד הסכימו השניים, בניגוד לפסיקת המחוזי, כי על 

נושאי משרה,כברירת מחדל, להפעיל שיקול דעת 

עצמאי בחברה שבה הם מכהנים וזאת, גם אם 

חברה זו היא חלק ממבנה שליטה פירמידאלי.

 

אין ספק כי לפסק הדין שיינתן בערעור יהיו 

השלכות רוחב על האופן שבו תיבחן האחריות 

של נושאי משרה ודירקטורים במקרים שבהם 

חברה נמצאת ב"אזור חדלות פירעון" אך היא 

עדיין לא הגיעה באופן רשמי להליך של חדלות פירעון.

 

לסיכום

על נושאי משרה ודירקטורים בחברה להכיר בצורה 

נאותה את מצבה הכלכלי, ההיבטים העסקיים, 

המאזניים או התזרימיים הממקמים את החברה באותו 

"אזור חדלות פירעון", וכי עליהם לקחת בחשבון את 

כלל הנתונים הכלכליים הרלוונטיים במסגרת 

השיקולים הנשקלים על ידיהם.

 

נושאי משרה בחברה ?

חשוב לכם לדעת מה הזכויות והחובות 

שלכם כנושאי משרה ?

רוצים להקטין את הסיכון לחשיפה משפטית שלכם ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

שותפים בחברה – איפה נמצא הפיתרון לסכסוך ביניכם ואיך להשיגו ?

מה עושים כשהשותפים בחברה מסוכסכים ? 

 

שנת הקורונה הביאה למצב בו חברות רבות נקלעו 

לקשיים והתגלעו חילוקי דעות בין בעלי המניות אם 

וכיצד לשוב לפעילות כך שתקופת הקורונה חשפה 

אותנו לסוגיה גדולה הרבה יותר בחברות רבות,

והוא סכסוך בין בעלי מניות.

סכסוכים כאלה יכולים לצוץ על רקע משפחתי בחברות,

אולם לעיתים קרובות ושכיחות יותר, גם על רקע של 

אי הסכמה בנושא הזרמת כספים לחברה, דבר 

שבמקרים רבים מקשה על התנהלות החברה.

 

על רקע ניסיונותיהן של חברות רבות להתאושש 

ממשבר הקורונהולחזור לפעילות שוטפת, מתעוררים 

לאחרונה מחלוקות, שנמצאות תחת טיפול משרדנו 

ובכלל, שעיקרן סכסוכים בין בעלי מניות סביב 

שאלת הזרמת כספים לחברה.

 

סכסוכים אלה בין בעלי המניות, גורמים לכך שהחברות

נקלעות למבוי סתום והיעדר יכולת לפעול באופן תקין,

ולעתים גורמים לשיתוק כלכלי של החברה.

הסיבה העיקרית היא מצבו הפיננסי של העסק המפסיד 

והדילמה האם "להכניס את היד לכיס" ולממן את פעילות 

החברה, כדי שזו תמשיך לפעול.

 

למה חשוב לתת את הדעת כאשר נוצרים חילוקי דעות

בין בעלי מניות בעסק על רקע מצוקה תזרימית ?

 

במצב כזה נוצר על פי רוב משבר אמון המקשה

על פעולות בסיסיות, כגון ביצוע תשלומים לספקים,

לעובדים ולרשויות, והדבר בא לידי ביטוי בזכויות החתימה 

של החברה שיש בהן לחייב את החברה בכל דבר ועניין.

 

בדרך כלל נהוג כי זכויות החתימה יהיו של בעלי המניות 

יחד (לכל הפחות בפעולות מהותיות של החברה),

כך שאם נוצרת מחלוקת ביניהם, החברה נקלעת 

למבוי סתום שבו לא ניתן להמשיך את הפעילות.

במצבים חמורים יותר, כאשר מדובר בחברות ממונפות

עם אשראי גדול, הסכסוך בין בעלי המניות השותפים

בחשבונות החברה, מביא לעיתים להפסקת האשראי

ולהעמדתו לפירעון.

 

האם בית המשפט מוסמך להתערב במחלוקת כזו ?

 

בוודאי. בסכסוכים מעין אלו ניתנים סעדים זמניים 

שיש בהם כדי לסייע להמשך הפעילות ולעיתים אף מינוי 

גורם מטעם בית המשפט, שיפקח על המשך הפעילות.

כמובן שהדבר צריך להיעשות לבקשת אחד הצדדים,

באמצעות פנייה מתאימה לבית המשפט הכלכלי

ובהתאם לחוק החברות.

 

לעיתים יחליט בית המשפט על "הפרדת כוחות"

בין השותפים על דרך של התמחרות.

כאשר נוצר משבר אמון בין בעלי המניות,

ניתן למשל לבצע התמחרות ביניהם ומי שיציע את

ההצעה הגבוהה ביותר יקנה את חלקם של האחרים.

ישנה גם אפשרות של מינוי מנהל זמני, שיתפקד כנאמן

 על פעילות החברה במטרה שזו תימשך ובכך ניתן יהיה

לנטרל את הסכסוך הפנימי בין בעלי המניות

והנזק לחברה ימוזער.

 

חשוב להדגיש כי החלטה על פירוק חברה כתוצאה

מסכסוך בין בעלי המניות הוא צעד דרסטי, שייעשה

רק אם אין פתרון אחר להמשך פעילותה והצלת החברה.

אם החברה עודנה סולבנטית (יכולה לשלם את חובותיה),

פעילה, מנוהלת ומתפקדת, הרי שלא מדובר במצב

של חדלות פירעון ולכן לרוב לא יינקט נגדה

צעד של פירוק.

 

בפני בית המשפט עומדות מספר אפשריות לשם 

הסדרה של הסכסוך, בין אם הוא נוצר בשל 

קיפוח בעלי מניות המיעוט ובין אם בשל

מחלוקות בין בעלי מניות שווים, היוצרת שיתוק לחברה.

 

האם בעלי מניות המיעוט נתונים 

להחלטתם של בעלי רוב המניות ?

 

הדין כמובן מתיר לבעל מניות מיעוט את האפשרות

לפנות לבית המשפט בטענה לקיפוחו, והדבר מעוגן

בחוק החברות, שמתיר למי שרואה עצמו מקופח

כבעל מניות מיעוט לפנות לבית המשפט הכלכלי 

ולבקש סעדים מתאימים ובכללם אף פירוקה של החברה.

הליך של בקשה לסעד מבית המשפט על 

קיפוח או עושק המיעוט, מתווה בדרך כלל 

סעדים שתכליתם למגר פעולות כאלה.

 

כך למשל בסוגיות שבהן עושה בעל שליטה בחברה 

פעולות שלדעת בעלי מניות המיעוט פוגעות בחברה 

או בהם, נוצרת עילה להגשת תביעה בעילה של 

קיפוח המיעוט או במקרה של פגיעה בחברה 

בנסיבות מסוימות, הגשת בקשה לתביעה נגזרת 

שתכליתה להגן על החברה מפני בעלי השליטה.

 

יש לי 25% בחברה ושותפי האחרים מחזיקים ב-75%.

אני מוכן להזרים את חלקי היחסי כדי להבריא את 

החברה אבל שותפיי, שהם הרוב, אינם מוכנים. 

מה ניתן לעשות ?

 

בדרך כלל, לא ניתן לחייב בעל מניות להזרים כספים

בניגוד לרצונו וכאשר לא קיימת כל הסכמה או 

התחייבות שלו לעשות כן.

במצב בו בעל מניות מיעוט מבקשים להזרים כספים 

בהתאם לחלקם היחסי בחברה, הרי שהדבר יכול להקנות 

להם נתח גדול יותר בחלקם בחברה לאור השקעתם 

(סוגיה של דילול).

כמובן שהדבר תלוי בהסכם המייסדים ותקנון החברה.

 

עם זאת, במצבים בהן בעלי השליטה יסרבו לסייע

להמשך פעילות החברה ובכך החברה תסיים את 

פעילותה ותיוותר עם חובות, ייבחנו פעולות שנעשו 

על ידי בעלי השליטה שהביאו את החברה למצב של 

חדלות פירעון ולדבר עלולות להיות 

השלכות אישיות עליהם.

 

אתם שותפים בשותפות ? בעלי מניות בחברה ?

נקלעתם לסכסוך כזה או אחר לאור תקופת הקורונה ?

רוצים לפתור את הסכסוך ולשמור על האינטרסים 

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלה בעניין ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

מעסיקים – היזהרו בהתקשרות עם קבלן עצמאי או פרילנסר !

קנס למעסיקים, בשורה לעצמאים : בית הדין 

הולך לקראת פרילנסרים שזכויותיהם קופחו 

 

פסק דין חדשני של בית הדין הארצי לעבודה, 

שניתן בהרכב מורחב של תשעה, הכריע לאחרונה 

בשתי שאלות העומדות בלב משפט העבודה :

 

1. באילו נסיבות יש להכיר בקבלן עצמאי, 

    או בפרילנסר (משתתף חופשי) כעובד ?

 

2. כיצד יש לבצע את ההתחשבנות הכספית 

    עמו למפרע ?

 

שאלות אלה הוגדרו על-ידי בית הדין כסוגיות 

עקרוניות ביותר בתחום דיני העבודה. 

זאת, לאחר ששנים רבות הייתה מחלוקת 

בקרב שופטי בית הדין הארצי בנושא.

 

ביחסים בהם צד אחד מעמיד את כוח עבודתו 

לטובת האחר, דרך המלך היא העסקה כשכיר.

עם זאת, צרכי שוק העבודה המודרני יצרו 

מתכונות התקשרות מגוונות יותר. 

לשני הצדדים אינטרס בכך :

למעסיק – יכולת לשלם שכר החורג מהנורמה 

עבור מומחיות, גמישות ניהולית וכדומה ;

למועסק – יתרונות מיסוי, יכולת לתת שירות בו 

בזמן למספר גופים, ללא תלות כלכלית,

ובעיקר ניהול הזמן באופן גמיש יותר.

 

אלא שההסכמה בין צדדים על מתכונת 

ההתקשרות אינה מחייבת.

במקרים רבים, מי שהועסקו שנים רבות 

כקבלנים וקיבלו תמורה מוגדלת, שכוללת 

בתוכה את עלות הזכויות הסוציאליות 

המשולמות לשכיר, דרשו להכיר בהם, 

בדיעבד, כשכירים ולשלם להם זכויות 

נלוות בהתאם. בתי הדין לעבודה נדרשו 

לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים

ולא נתנו משקל להגדרת היחסים החוזית.

 

בין השופטים התגלו חילוקי דעות בשאלה :

 

איך עורכים התחשבנות בדיעבד בין צדדים 

שטעו בהגדרת ההתקשרות ביניהם ?

 

שתי גישות מרכזיות הוצגו בהקשר זה :

 

"הגישה ההרתעתית", שלפיה מעסיק לא 

יורשה לקזז את תשלומי היתר ששילם לעובד 

כקבלן עצמאי, אלא אם התמורה שנתן לו 

עלתה על 50% משכר של עובד שכיר מקביל.

 

מנגד, ה"גישה החישובית", לפיה יש לבחון 

בכל מקרה את ערך התמורה הכוללת ששולמה 

לעובד כקבלן העצמאי ביחס לשכר ולתנאים 

הנלווים להם היה זכאי אילו הועסק כשכיר. 

ככל שיש פער כזה לטובת הקבלן העצמאי, 

יחויב המעסיק בהשלמתו, ומנגד אם הפער 

לטובת המעסיק, ייערך קיזוז והתביעה תידחה.

 

הדיון הנוכחי בהרכב המורחב נועד להכריע 

בין הגישות ולייצר הלכה אחידה.

נשיאת בית הדין הארצי, השופטת וירט-לבנה

(ביחד עם 3 חברי מותב), הציגה עמדה 

חדשנית, לפיה התמורות שחלו בשוק העבודה 

מחייבות התאמה משפטית ומתן דגש 

לרצון החופשי של הצדדים.

לשיטתה, יש לבחון, בשלב ראשון, 

את תום הלב של הצדדים.

ככל שיתברר שהמועסק הוא שיזם את מתכונת 

ההתקשרות כעצמאי לצרכיו, בעוד שהמעסיק 

היה נכון לקיום יחסי עובד-מעביד, יוכל המעסיק 

לבקש לסלק את התביעה נגדו על הסף 

בשל חוסר תום לב.

מנגד, אם יוכרע כי המועסק אכן היה עובד שכיר,

תיערך התחשבנות למפרע בגין זכויותיו,

הן במישור הממוני – העובד יהיה זכאי להפרש 

בגין הפער בין התשלומים ששולמו לו כקבלן 

עצמאי לבין שכרו החילופי וכלל זכויותיו 

הנלוות, אילו היה שכיר ;

 

ובנוסף – וכאן החידוש המשמעותי – 

המועסק יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני,

שייקבע על דרך האומדנה, זאת, בשל הסיווג 

המוטעה של העובד כקבלן עצמאי ולא כעובד שכיר.

תשלום זה מגלם פיצוי בגין זכויות אחרות שאבדו 

(כגון: הזכות לפעול באמצעות ארגון עובדים, 

קידום במקום העבודה, זכויות בביטוח לאומי).

נפסק, כי פיצוי לא ממוני הוא ברירת מחדל,

והמעסיק יצטרך להוכיח מדוע 

יש הצדקה שלא לשלמו.

 

דעת הרוב הצטרפה לחידוש לפיו יתווסף 

פיצוי עבור נזק לא ממוני,

בגין העסקה של עובד כקבלן עצמאי,

אך דחתה את הגישה לפי היעדר תום לב 

מצד המועסק יכול להביא לסילוק תביעתו על הסף.

מעמד של מועסק הוא בגדר "סטטוס", 

שמקנה זכויות מיוחדות, 

ולא ניתן להתנות עליו בשום דרך.

לפיכך, אין לחסום את בירור המעמד 

גם אם המועסק חסר תום לב.

את חוסר תום הלב יש לשקול בשלב 

הערכת הפיצוי הלא ממוני ולא מראש.

 

פסק הדין כולל אמירות חשובות מאוד על 

תפקידו של בית הדין לעבודה בפיתוח ההלכה, 

ועל הצורך ברענון כללים ישנים מעת לעת.

חלק מחברי המותב התייחסו גם להשלכות 

משבר הקורונה, שהפך את מעמדם של 

הקבלנים העצמאיים לשברירי יותר, ומנגד 

הדגיש את חשיבות הגמישות וחוסר 

התלות הכלכלית במעסיק אחד.

 

לסיכום

משפט העבודה הוא כלי ליצירת שוויון חברתי, 

הגנה על חלשים, קידום ערכים של כבוד אנושי, 

ומאידך מתן מרחב גם לאוטונומיה

ולרצון הפרט ליצור התקשרויות מסוג אחר.

בית הדין ער לכך שהלכה זו מותירה שאלות 

פתוחות רבות (בעיקר ביחס לפיצוי הלא ממוני) 

ומבטיח כי "המשך יבוא".

 

למרות הבדלי הגישות בין השופטים, 

דבר אחד ברור :

סטייה מיחסי עבודה תמיד תסכן יותר את 

המעסיק, שיידרש לעמוד בנטל להצדיק 

את ההתקשרות ואת עלותה הכלכלית 

ביחס להיבטים רבים, שאינם נמדדים רק בכסף.

 

אתם מעסיקים עובדים ו/או פרילנסרים ?

נדרשים לחוזי עבודה ו/ או חוזי פרילנסר 

חדשים לאור ה"קורונה" וההלכה החדשה 

של בית הדין לעבודה ?

רוצים להימנע מטעויות שעלולות לעלות לכם 

זמן, אנרגיה וכסף יקרים ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה אסור לעשות כשמנהלים משא ומתן ורוצים לסגור חוזה ?!

תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה 

 

הייתה זו שעת ערב מאוחרת בה קיבלתי 

שיחת טלפון מלקוח של המשרד.

הלקוח סיפר שבתקופה האחרונה הוא 

מנהל משא ומתן עם בעלים של חברה 

מסוימת לביצוע עסקה של רכישת נכסים 

ופעילות של אחת מפעילויות אותה החברה

וכי הבשילה העת להתקדם לשלב המשפטי בעסקה.

 

כאן החל תהליך העבודה המשפטי במשרדנו,

תהליך אשר כלל בדיקת Due Dilligence

לצד עריכת חוזה בהתאם למתווה העסקה 

שסוכם בין הצדדים.

 

לאורך כל הדרך ההתנהלות מהצד השני הייתה 

על גבול החובבנית. בכל פעם שחלה התקדמות 

כלשהיא במשא ומתן הרי שמיד לאחריה, הגיעה 

נסיגה מהצד שמנגד, זאת בניגוד להסכמות 

וההבנות בין הצדדים, לרבות חזרה בו ממתווה 

העסקה, כמו גם הוספת תנאים מסחריים,

אשר לא דובר ולא סוכם עליהם, כתנאים מתלים

להמשך קיום המשא ומתן לכריתת החוזה.

יתרה מזאת, בכל רגע נתון בו עניין כלשהו לא היה 

לשביעות רצון הצד שמנגד, ולאו דווקא בשל 

פעולה/תגובה כזו או אחרת מצד הלקוח שלנו,

אזי התגובה מנגד הייתה שליחת הודעות/איומים 

על סיום המשא ומתן וחזרה מהעסקה.

הגדיל לעשות הצד שמנגד עד שרגע לפני הטיוטא 

האחרונה של החוזה, פרש מהמשא ומתן 

ו"פיצץ" את העסקה.

 

חוק החוזים קובע כי "במשא ומתן לקראת חוזה 

חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

על משמעותו של המונח תום לב נכתבו תילי תלים 

של פרשנויות. הפרשנות המקובלת ביותר של 

המושג נקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון 

אהרן ברק, שקבע כי חובת תום הלב

הינה חובת הגינות החלה על הצדדים השונים,

לפיה אין הצדדים צריכים להיות מלאכים זה לזה,

אך אל להם להיות זאבים זה לזה.

 

דרישת תום הלב המנויה בחוק החוזים הינה דרישה 

קוגנטית שאין הצדדים יכולים להתנות עליה,

כלומר הצדדים למשא ומתן לא יכולים מכוח הסכמה 

ביניהם לוותר על דרישת תום הלב.

יש לציין בהקשר זה כי הפסיקה קבעה כי למרות 

העובדה שלא ניתן להתנות על חובת תום הלב 

בכללותה, הרי שניתן להתנות על אחד ממרכיבי החובה.

 

יסוד תום הלב נבדק באופן אובייקטיבי.

התנהגות הצדדים נבדקת לפי סטנדרט האדם הסביר,

כלומר, האדם הישראלי הממוצע לדעת בית המשפט,

ובמסגרת הבדיקה נשאלת השאלה האם מדובר 

בהתנהגות סבירה ההולמת שני צדדים לחוזה.

הבדיקה האמורה לעיל של יסוד תום הלב כוללת

בנוסף יסודות סובייקטיביים,

שכן המבחן האובייקטיבי מתייחס לנסיבות ספציפיות

כדוגמת טיב העסקה, זהות הצדדים וכדומה,

והמבחן הסובייקטיבי מתייחס לאופי המשא ומתן 

הספציפי ומהותו של המשא ומתן.

 

הפסיקה קבעה כי במידה שהופרה חובת תום הלב 

במשא ומתן, קמה עילת תביעה המקנה סעד של 

פיצויים וזאת בין אם נכרת חוזה ובין אם לא נכרת חוזה.

הפסיקה אף הרחיבה וקבעה כי חובת תום הלב 

במשא ומתן לא חלה רק במישור היחסים של שני צדדים 

ישירים לחוזה, אלא חלה גם במישור היחסים שבין צד 

לחוזה ושלוחו של צד אחר לחוזה.

גם כאשר מתנהל משא ומתן על ידי שלוח 

(לדוגמה, מנהל חברה או עו"ד) שאינו צד לחוזה הסופי, 

אותו שלוח עלול למצוא את עצמו מחויב בפיצויים 

עקב הפרת חובת תום הלב, שכן חובת תום הלב 

חלה על כל מי שמנהל משא ומתן לקראת חוזה

ולא רק על צדדים ישירים לחוזה.

ברוב המקרים יחויב אף השולח, שכן לפי דיני השליחות

מעשי השלוח מחייבים גם את השולח כל עוד השלוח

פעל במסגרת ההרשאה שהוענקה לו על ידי השולח.

 

חוסר תום לב במשא ומתן נקבע לעתים עקב 

אי מסירת פרטים או עובדות שעל פי הנסיבות 

הקונקרטיות היה מקום לצפות כי יימסרו.

הפסיקה קבעה כי בנסיבות מסוימות אדם המנהל 

משא ומתן נדרש לחשוף פרטים מסוימים מיוזמתו 

וזאת ללא קשר לשאלות שנשאלות

או לא נשאלות על ידי הצד השני למשא ומתן.

חובת גילוי קמה באותן נסיבות בהן אדם סביר היה חושב

כי יש לגלות פרטים לצד האחר.

 

קיימים מקרים בהם פרישה ממשא ומתן תיחשב 

כחוסר תום לב, כמשמעו בחוק החוזים.

כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה 

ממנו צריכה להיות מונחית על ידי עקרון תום הלב.

פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על ידי 

שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, 

מהתפתחות המשא-ומתן ומעמדות הצדדים לו.

ככל שהשלב בו נמצא המשא-ומתן מתקדם יותר,

וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי,

נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה.

 

הסעד שמעניק חוק החוזים לצד שנפגע עקב ניהול 

משא ומתן בחוסר תום לב הינו פיצוי הסתמכות, 

"פיצויים שליליים", כלומר, פיצויים שמטרתם 

להביא את הצד הנפגע למצב בו היה

לולא היה נכנס למשא ומתן או לולא היו 

נוהגים בפניו בחוסר תום לב.

להפרת חובת תום הלב בשלב המשא ומתן 

משמעויות שעלולות להיות מרחיקות לכת.

כאשר מפר צד לחוזה את החובה המוטלת עליו 

לגילוי עובדות מהותיות בחוזה הוא עלול להיות מחויב 

בגין עילות נזיקיות כמו עוולת תרמית ורשלנות.

כך גם עלול המפר להיות נתבע בעילות חוזיות 

כגון הטעיה. היה ותוכח הטעיה, 

יוכל הצד הנפגע לתבוע פיצויים על נזקיו,

בהתאם לחוק החוזים.

 

לסיכום

ניהול משא ומתן לכריתת חוזה הינו סוגיה מורכבת,

שכן חלים חובות על הצדדים המנהלים למשא ומתן.

לכן חשוב ביותר לתת את הדעת אופן שלב ניהול 

המשא ומתן ולקבל ייעוץ מקצועי טרם המשא ומתן.

 

ומה יקרה בעניינו של הלקוח שלנו ?

בימים אלה אנו בוחנים יחד עם הלקוח את העניין

על השלכותיו המסחריות והמשפטיות.

נעדכן אתכם כמובן בקרוב.

 

אתם לקראת משא ומתן לכריתת חוזה ?

אתם בשלבי משא ומתן ?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות 

שעלולות לעלות לכם זמן, אנרגיה וכסף יקרים ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

לקראת חג הפסח קבלו את 10 המכות מהם סטארט – אפים ממש רוצים להימנע !

10 המכות שמכשילות סטארט – אפים מלהצליח 

 

רבות הן חברות הסטארט – אפ שלהן מוצרים 

חדשניים או רעיונות ייחודיים ומבריקים אך בסופו 

של יום הן נקלעות להסתבכויות משפטיות ואחרות,

הסתבכויות אשר נגרמות כתוצאה מחשיפה

ל"מכות" בעקבות טעויות משפטיות ומסחריות

נפוצות אותן הן עושות.

 

לקראת חג הפסח ריכזנו את 10 המכות ואלה הן :

 

מכה מס' 1 : 

הקמת סטארט – אפ ללא עריכת הסכם מייסדים

במהלך ההקמה והפיתוח של החברה קיימים רגשות

חזקים ותחושה משפחתית בין המייסדים, לכן מייסדים

רבים דוחים את העיסוק בנושאים הפורמאליים,

כמו הסכם מייסדים.

הכול נפלא עד שצצות להן מחלוקות כאלה ואחרות בין 

הצדדים כגון תחומי אחריות של כל צד, זכויות וחובות של 

כל צד ועוד. אז, מתחילים להשקיע זמן במחלוקות 

במקום בפיתוח, שיווק ומכירות.

 

עצה : חיתמו על הסכם מייסדים בתחילת הדרך, הסדר 

 שיסדיר את ההתנהלות ביניכם כשכולם עדיין ברוח טובה.

 

מכה מס' 2 : 

אי קביעת מנגנוני היפרדות ופיתרון סכסוכים

יזמים רבים שהתחילו בשיתוף פעולה ותיאום מלא, מצאו 

עצמם בסכסוכים ומחלוקות שהביאו לכישלון של המיזם,  

היות ובהסכם המייסדים ביניהם הם 

לא קבעו מנגנוני היפרדות ופיתרון סכסוכים.

 

עצה : קיבעו בהסכם המייסדים מנגנוני היפרדות 

למקרי קיצון, כגון : רכישה חוזרת של מניות והתמחרות, 

זכות סירוב ראשונה. דאגו שההסכם ביניכם יכלול 

סעיף גישור ובוררות כדי שיהיה אפשר

לפתור סכסוך בזמן קצר ככל האפשר.

 

מכה מס' 3 : 

חשיפת מידע רגיש ללא הסכם סודיות

גילוי של מידע רגיש ללא הסכם שמבהיר שהגילוי הוא 

תחת סודיות – יכול להביא בעתיד לסיכונים רבים.

מעבר לכך, אתם רוצים לוודא שאנשים שמקבלים מכם 

מידע סודי יבינו שהוא ניתן תחת סודיות ותחת הציפייה 

 שלא יעשו בו שימוש ויגלו אותו לאחרים.

 

עצה : החתימו את הצד השני על הסכם סודיות.

 

מכה מס' 4 : 

התעלמות מהסכמים מול מעסיקים קודמים

דמיינו סיטואציה : רגע לקראת חתימה על עסקת 

אקזיט גדולה, מגיע מעסיק לשעבר של אחד היזמים 

וטוען כי כל הקניין הרוחני שייך לו.

אומנם דיני העבודה בישראל אינם מאפשרים כל הגבלה,

אך בהחלט לא יאפשרו לעובד לשעבר לפגוע במעסיקו, 

לגזול קניין רוחני או להפר חובות נאמנות.

עצה : קראו בעיון את הסכמי ההעסקה

שלכם ושל עובדיכם.

 

מכה מס' 5 : 

חוסר הגנה על הקניין הרוחני

הנכסים הרוחניים שלכם הם זכויות יוצרים, פטנטים,

עיצובים וסימני מסחר.

לא מעט יזמים התחילו למכור את המוצר שלהם ואז גילו

שהם מפרים סימני מסחר, זכויות יוצרים ואולי גם

פטנטים או שמישהו שסיפק למיזם שירותים,

טען שיש לו חלק בקניין הרוחני.

 

עצה : עליכם להקפיד להיות תמיד צעד אחד לפני

המתחרים שלכם, להגן על זכויות הקניין הרוחני שלכם.

 

מכה מס' 6 : 

גיוס עובדים ללא הסכמי עבודה או עם הסכמים לא נכונים

הקמתם חברה ואתם מעוניינים לגייס עובדים.

קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם עבודה מסודר, חוקי, 

איכותי ומקיף. הסכם העבודה מבטא את כלל ההסכמות

וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא

להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

 

עצה : הסדירו את מכלול ההסכמות וההבנות ביניכם לבין 

העובדים שלכם בהסכם עבודה מקצועי.

 

מכה מס' 7 : 

התנהלות עסקית ללא מערכת מסודרת

של הסכמים מסחריים

בעולם העסקים הדינמי והמתחדש,

אשר אינו קופא על השמרים,

נכרתות מדי יום עסקאות מעסקאות שונות. 

חוזה מסחרי מוצלח צריך לשקף את הדרישות

והתנאים של שני הצדדים המסוימים לעסקה 

ולשמור על האינטרסים המשפטיים והמסחריים שלכם.

 

עצה : תכליתו של חוזה מסחרי היא לצפות פני עתיד,

ולפיכך יש לתת את הדעת לתרחישים אפשריים – 

כדי לחסוך התנהלות משפטית בהמשך.

 

מכה מס' 8 : 

יזמים מדללים מדי את עצמם

יזמים רבים מדללים את עצמם באמצעות הקצאת מניות 

ואופציות לעובדים, יועצים, משקיעים שמזרימים סכומים 

לא משמעותיים, מבלי להבין את ההשלכות המשמעותיות 

שיהיו לכך בהמשך.

יש לעשות שימוש מושכל וזהיר בחלוקת מניות ואופציות.

 

עצה : העדיפו הענקת אופציות עם הבשלה התלויה 

בהצלחה או המשך מתן שירותים לחברה לאורך זמן.

כך, אם התחזיות לא יתממשו – 

לא כל האופציות יבשילו והדילול יהיה מתון.

 

מכה מס' 9 : 

הגנה על פרטיות

החל משנת 2018 נכנסו לתוקף חוקים שונים בעולם 

(וכמובן גם בישראל) המחמירים את חובת שמירת 

הפרטיות ומידע פרטי של אנשים.

ישנם סטארט – אפים שאגירת מידע ועיבודו הם חלק 

משמעותי מהערך שלהם. איסוף ועיבוד מידע שלא כדין 

עלול לפגום בנכס משמעותי של הסטארט – אפ,

מעבר כמובן לחשיפה לקנסות משמעותיים.

 

עצה : קראו את המדריכים החינמיים באתר 

הרשות לחדשנות בנוגע לחובות לפי החוק.

נסחו מדיניות פרטיות ברורה ושקופה במקרה 

של תוכנות, אתרים ואפליקציות.

 

מכה מס' 10 : 

אי קבלת ייעוץ מקצועי

גם היזמים המוכשרים והמנוסים מתייעצים, כל הזמן. 

יש הרבה מאוד היבטים שצריך לשלוט בהם, לנהל 

אותם ולתעדף. יזמים רבים מתרכזים במה שהם 

מכירים ונמנעים מלקבל ייעוץ ומידע לגבי עניינים

שהם פחות מכירים. כך מבחינת סוגיות משפטיות 

שונות, רגולציה, מיסוי, טכנולוגיה ועוד ועוד.

 

עצה : מצאו לכם מנטורים שיעזרו לכם בהכוונה.

קבלו ייעוץ מקצועי מעורך דין, רואה חשבון ויועץ עסקי.

 

אתם בשלבי הקמת סטאט – אפ ?

חשוב לכם להקים את הסטארט – אפ תוך הקטנת 

החשיפה למכות, סיכונים משפטיים ומסחריים ?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות 

שעלולות לעלות לכם הון תועפות ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

ובנימה אישית, מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות 

ובשורות טובות. חג של התחדשות, אושר ושמחה, 

צמיחה ושגשוג, בריאות ואהבה.

חג פסח שמח.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

רוכשים חברה ? כך תוודאו שתוכלו להשפיע עליה וגם להרוויח ממנה

מה בין עסקת רכישת מניות / 

רכישת נכסים ו/או פעילות / מיזוג ? 

 

לאחרונה פורסם באחד מהעיתונים 

הכלכליים כי רשת המזון בשליטת 

משפחת יוחננוף מרחיבה את פעילותה

לתחום חנויות הסטוק ורוכשת את השליטה 

בזול סטוק.בכל עסקת רכישת חברה, 

אחת הסוגיות המהותיות, 

אם לא המהותית ביותר היא :

מה יהיה מתווה העסקה ? 

מתווה של רכישת מניות ?

רכישת נכסים ופעילות ? מיזוג ?

 

רשת יוחננוף חתמה על הסכם לרכישת 

השליטה באמצעות רכישת מניות המהוות

כ-50.1%, ברשת זול סטוק תמורת 45 מיליון 

ש"ח, לפי שווי של 90 מיליון ש"ח.

 

עסקת רכישת מניות כשמה כן היא, החברה 

הרוכשת רוכשת את מניות החברה הנרכשת 

בחלקן או במלואן.

המבנה המשפטי של החברה הנרכשת נשמר.

החברה הנרכשת אינה בהכרח צד להסכם,

אלא העסקה הינה "מעל" החברה,

אל מול בעלי מניותיה ולכן נדרש אישור 

בעלי המניות לעסקה.

בחברה ציבורית – אישור בעלי המניות ניתן 

על דרך של הצעת רכש – תהליך מסורבל.

ומנגד בחברה פרטית – נדרש אישור כלל 

בעלי המניות או אחוז נמוך יותר,על פי 

חוק או תקנון החברה / הסכם מייסדים.

עסקת רכישת מניות כפופה 

להסדרי מצרנות על עבירות של המניות :

זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) ;

זכות הצטרפות (Tag-Along Rights)

הצד הרוכש בעסקה זו מקבל את 

החברה כמות שהיא AS IS.

 

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 

היא עסקה במסגרתה החברה הרוכשת 

רוכשת רק את הנכסים ו/או הפעילות שבהם

היא מעוניינת,כך שהחברה הרוכשת יכולה לבחור 

לרכוש רק מחלקה / קו ייצור / פעילות ספציפית.

עסקה זו אף מאפשרת להחריג חשיפות שהחברה 

הרוכשת אינה מעוניינת בהן.

בשונה מעסקת רכישת מניות, בעסקת נכסים ו/או 

פעילות אין צורך באישור בעלי המניות.

יחד עם זאת חשוב לתת את הדעת לחסרונות 

ביצוע עסקה במתווה זה :

הביצוע יותר מורכב וממושך ; נדרשים אישורי 

צדדים שלישיים ; קבלת החלטות באשר לעובדים ; 

וכן זיהוי הנכסים והחובות המועברים.

 

עסקת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, 

מערבת שתי חברות :

אחת הממשיכה להתקיים, החברה הקולטת, 

ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה 

להתקיים, חברת היעד.

בעסקה זו על שני הצדדים למיזוג להיות 

חברות ישראליות. אם צד אחד אינו ישראלי, 

יש להקים חברה ייעודית לצורך המיזוג.

בעסקה זו נדרש אישור בעלי המניות 

של שתי החברות המתמזגות.

בנוסף העסקה מצריכה הגשות ועדכונים 

מול רשם החברות. בעסקת מיזוג מקבלים 

את החברה הנרכשת כמות שהיא AS IS.

 

שימו לב!

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר בעסקת 

רכישת מניות החברה ובין אם המדובר בעסקת 

רכישת נכסים ו/או פעילות או עסקת מיזוג,

יש לשים לב למספר כללים יסודיים :

 

• בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.

• האם המוכר הוא גוף בעלי איתנות פיננסית.

• האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.

• מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח 

  בחברה בפרט ?

• האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת 

  העסק הנרכש ?

• האם המוכר התחייב לאי תחרות ?

• יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים 

   בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון, 

   משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.

• יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, 

   חשבונאית, משפטית, טכנולוגית וכיו"ב של 

   החברה הנרכשת.

• מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים ?

  כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע העסקה 

  יסייעו לכם להימנע מטעויות שעלולות 

  לעלות הון רב.

 

אז מהי העסקה המתאימה לכם ?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

משרדנו מלווה חברות רבות ועסקים רבים 

בתהליכי מכירה ורכישה.

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר 

בדיקותינו המשפטיות והמסחריות, 

על השלכותיהן השונות, אנו ממליצים ללקוח, 

על המסלול הנכון ביותר עבורו ומלווים אותו

עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

 

אתם בעלים של חברה ?

שוקלים התקשרות לביצוע עסקת 

רכישה / מכירה של חברה ?

לא בטוחים מה מתווה העסקה הנכון עבורכם ?

חשוב לכם להימנע מטעויות שעלולות לגרום 

לכם אובדן זמן אנרגיה וכסף רב ?

יש לכם שאלה, הערה או הארה בנוגע 

לנאמר במאמר זה ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

בידיים נאמנות : הסכם החזקת מניות בנאמנות – מדוע ? ואיך תעשו זאת נכון ?

החזקת מניות בנאמנות – משמעות והשלכות

 

מוסד הנאמנות הוא מוסד מקובל ורווח 

בהתנהלותם המשפטית-כלכלית של מי 

שמבקשים להתנהל באמצעות גוף משפטי, 

שיהיה אחראי על ניהול והחזקה של נכסיהם 

בשליחות עבורם או בנאמנות עבור אחר.

בין השאר, נאמנות נותנת מענה למבקשים, 

יצירת חוצץ משפטי בקשר לבעלות

בנכס מסוים מסיבות שונות ומגוונות

החל בהצגת מצגים כלפי כולי עלמא 

(בארמית, כל העולם) וכלה בהעברת נכסים בין-דורית.

לא אחת, משיקולים עסקיים, ממניעים אישיים 

ובמטרה להסוות את זהות בעל המניות וזכויותיו, 

מוסכם כי כבר בעת הקצאת המניות הראשונית

יוחזקו כל המניות או חלקן בנאמנות.

לעיתים אף במהלך פעילותה העסקית של החברה 

ומאותם השיקולים, מועברות חלק מן המניות 

להחזקת נאמן במטרה לטשטש את זהות 

בעל המניות והקשר העסקי שלו לחברה.

 

משמעות היותו של הנאמן בעל זיקה לנכס הינה 

הקניית אפשרות ומתן הרשאה לנאמן לשליטה 

בנכס הנאמנות, ובהקשר של החזקת מניות 

בנאמנות, המשמעות המעשית הינה החזקת 

המניות ומתן האפשרות לפעול בו. 

לצורך מילוי חובותיו יכולות להשתכלל 

נאמנויות משני סוגים : 

הסוג הראשון, נאמנות (Trust),

שבמסגרתה מועברים הנכסים מהיוצר לנאמן, 

כך שהנאמנות מנתקת את הקשר, 

לרבות קשר הבעלות, בין היוצר לנכסי הנאמנות.

הסוג השני, הוא נאמנות בדרך של שליחות 

(Escrow), שבמסגרתה הקשר בין פעולות השליח 

לשולח לא נותק – בבחינת "שלוחו של אדם כמותו".

 

הסכם נאמנות

 

החזקת מניות של חברה בנאמנות נוצרת על-פי 

הסכם להחזקת המניות בנאמנות שבין הנהנה 

לנאמן, הכפוף לשתי מערכות נורמטיביות :

זו של דיני החוזים וזו שהוסדרה בחוק הנאמנות.

הסכם נאמנות, ככל הסכם, יכול שייעשה בעל-פה, 

בכתב או בכל צורה אחרת, והוא יפורש כחוזה, 

לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת 

מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – 

מתוך הנסיבות.

 

מה חשוב לכלול בהסכם שמסדיר 

החזקת מניות בנאמנות?

 

חשוב מאוד להבהיר שהמניות הן בבעלות של 

הנהנה והנאמן רק מחזיק בהן עבורו.

להבהיר כיצד יפעל הנאמן בכל הנוגע לקבלת 

החלטות בחברה, כמי שמחזיק במניות החברה, 

וזכאי, לדוגמא, להשתתף באסיפות הכלליות

של החברה, להסדיר את זכויות ההצבעה המוקנות 

לנאמן באמצעות החתמת הנאמן על כתב הסמכה 

(Proxy), מינוי דירקטורים וכיו"ב.

להסדיר באופן ברור ופשוט את היכולת של הנהנה 

"לקחת" את המניות מידי הנאמן ולהחזירם לידיו 

(או להעבירם לצד שלישי, כפי שהנהנה ירצה),

בכל רגע שהנהנה ימצא לנכון.

להבהיר האם הנאמן רשאי להתפטר מתפקידו, 

באיזה אופן ומה יקרה כתוצאה מפיטוריו.

להבהיר מהם גבולות האחריות של הנאמן כמי 

שמחזיק במניות החברה, מה קורה במקרה של 

תביעה או הליך משפטי וכיו"ב.

יש להסדיר את זכותו של הנאמן לקבלת הטבות 

בעבור הנהנה וניהולן במסגרת חשבון נאמנות 

שייפתח לשם כך.

במסגרת הסכם הנאמנות, חל על הנאמן, לרוב, 

איסור מוחלט להעביר את המניות או לשעבדן 

או לבצע כל פעולה אחרת העלולה להגביל את 

זכויות הנהנה במניות, ללא הסכמתו המפורשת 

בכתב ומראש של הנהנה.

נאמנות על-פי הסכם עתידה להגיע לסיומה בשל 

התרחשותו של אירוע שנקבע בהסכם כעילה לסיום 

הנאמנות, או משהושגה מטרת הנאמנות ובכפוף 

למתן הודעה של מי מהצדדים, הנאמן או הנהנה, 

על כוונתו לסיים את הנאמנות.

בהעדרו של הסכם בכתב, ניתן למעשה להסיק 

את סיום הנאמנות מתנאי הנאמנות 

ובהתאם לתכלית העסקית ונסיבותיה.

 

חוק החברות

 

אמנם אין בחוק דרישה ליצירתה של נאמנות 

בדרך פורמאלית או כתובה, אבל ככל שמדובר 

במניות, חוק החברות קובע כי לחברה החובה

לנהל מרשם בעלי מניות, שבו יפורטו בעלי המניות, 

לרבות ציון נאמנותו של בעל מניות שהוא נאמן.

מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים, 

בהתאם לחוק החברות, יהיו פתוחים לעיונו של כל 

אדם כאשר תוכן מרשם המניות כולל, בין היתר,

פרטים מזהים מלאים של בעל המניות, כמות המניות 

וסוג המניות בבעלותו של כל בעל מניה, בציון ערכן 

הנקוב, אם קיים, ואם טרם שולם על חשבון התמורה 

שנקבעה למניה סכום כלשהו – הסכום שטרם שולם, 

וכן תאריך הקצאתן של המניות או מועדי העברתן 

לבעל המניות, לפי העניין.

נשאלת השאלה האם ישנו הכרח גם לציין במסמכי 

החברה, המדווחים לרשם החברות, 

שמניות החברה מוחזקות בנאמנות?

וכמו כן, מה כוחו של מפרט בעלי המניות המפורסם 

ברשם החברות כשבעל המניות שנרשם אינו 

בעל המניות בפועל אלא רק שלוחו

או נאמן של אחר ?

בשלל פסיקות בית המשפט נקבע כי הרישום ברשם 

החברות של זכויות במניות אינו בעל כוח קונסטיטוטיבי 

(מכונן) אלא בעל מהות דקלרטיבית (הצהרתי).

כלומר, אי רישומו של אדם במרשם החברות כבעל מניות, 

אין בה כדי לגרוע ממעמדו ככזה, ככל שיוכח אחרת.

אי לכך, ייתכן שבדיווח לרשם החברות של בעלי מניות 

יירשם בעל מניות שהוא נאמן, אף אם עובדת 

נאמנותו לא צוינה.

כל זאת, אם יש נסיבות המעידות על היווצרותה של 

נאמנות לטובת בעל המניות בפועל, שאז, יהיה מדובר 

בנאמנות שרירה וקיימת, הן משפטית והן לצורכי מס, 

אף שלא דווחה לרשם החברות.

 

מסקנות !

 

החזקת מניות של חברה בנאמנות נוצרת על-פי הסכם 

להחזקת המניות בנאמנות שבין הנהנה לנאמן.

יחד עם זאת ניתן להוכיח קיומה של נאמנות, 

גם אם זו לא גובשה במסמך בכתב, מתוך התנהגות 

הצדדים המבטאת את כוונת הצדדים בזמן אמת. 

 

חוק החברות מגשים את מטרת עסקת הנאמנות 

ככלי להסוואת זכויות במניות, באמצעות רישום הנאמן 

במרשם בעלי המניות תוך הסוואת זהותו של הנהנה,

והחברה, יש לומר, יוצאת ידי חובתה כל עוד היא 

ממלאת את חיוביה כלפי בעלי המניות הרשומים 

בפנקס בעלי המניות.

 

אתם/אתן בעלי מניות בחברה או לקראת הקמת חברה ?

שוקלים את החזקת המניות שלכם/ן על ידי נאמן ?

יש לכם/ן שאלה, הערה או הארה בנוגע לנאמר במאמר זה ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק