התנאים להתקיימות שותפות בין הצדדים 

ומתי הפרידה תהיה נטולת זכויות

שני יזמים או יותר מחליטים לחבור זה לזה 

לטובת מיזם משותף או לכל מטרה אחרת,

ולשם כך הם מסכמים על הקמת 

חברה חדשה שבאמצעותה יפעלו.

מסיבות שונות, חולף זמן עד שהם מקימים 

את החברה ובינתיים הם חותמים על 

הסכם מייסדים ומתחילים בעבודה המשותפת.  

אם בסופו של דבר שיתוף הפעולה לא יוצא לפועל

והחברה לא קמה — הדבר יכול להיות מקור לסכסוכים.

נשאלת השאלה : מהו המעמד המשפטי 

של שיתוף הפעולה ביניהם ?

במלים אחרות, מה מגיע לכל אחד מהם, 

אם בכלל, כשהקשר מסתיים ?

הצורך בתשובה לשאלה זו מתגבר אם לשיתוף הפעולה  

היו תוצרים (למשל, פטנטים), אם המיזם המשותף 

קיבל מענקים או אם אחד השותפים ממשיך 

לבדו במיזם ורוצה להכניס אליו משקיעים חדשים.  

אותם משקיעים יבקשו לוודא שהם נכנסים לחברה

"נקייה", ללא טענות לזכויות בה מצד אחרים.

אם יש טענות כאלה או שאלה לגבי זכויות של שותפים

מהעבר, הדבר עלול להקשות על המיזם לגייס כספים.

באחרונה הכריע כבוד השופט חאלד כבוב 

מבית המשפט הכלכלי בתל אביב

בסכסוך בין שני שותפים במיזם שסיכמו על

הקמת חברה — אבל שיתוף הפעולה 

ביניהם התפוצץ בטרם זו הוקמה.

השניים חתמו על הסכם מייסדים, וקבעו כי תוך

מספר חודשים יעבור המיזם כולו לחברה

חדשה שיקימו שניהם.

כשהתקרב המועד שנקבע להקמת החברה החדשה, 

אחד הצדדים ביקש לבחון את השארת הפעילות תחת 

החברה הנוכחית שלו משיקולי מס בעוד 

הצד השני התעקש על הקמת חברה חדשה

שתקלוט את הפעילות. 

לאחר שלא עלה בידי השניים להגיע להסכמות, 

הגיע העניין לפתחו של בית המשפט. 

בבית המשפט, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה

האם מתקיימת בין השניים שותפות לא רשומה.

השופט כבוב התאים את פסק הדין לעולם

הסטארט־אפים, ובחן בו תנאים שונים.

בפקודת השותפויות מוגדרת שותפות 

כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות",

וקשרי שותפות מוגדרים "קשרים שבין בני אדם 

המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט 

הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי דין אחר".  

הכלל הוא שבחירה בצורת התאגדות אחרת תשלול 

קיום של שותפות, אך השופט כבוב ציין כי

במקרים חריגים אפשר לסווג את היחסים

שנוצרו לפני הקמת החברה כשותפות. 

בית המשפט העליון קבע שלושה

תנאים לקיומה של שותפות :

קיומו של עסק ; שני אנשים או יותר שמנהלים את 

העסק במשותף ; ומניע משותף להפקת רווחים. 

בפסיקה נקבעו אינדיקציות שונות שיכולות לסייע

לקביעה אם קשר מסוים מהווה הלכה למעשה

שותפות במובן המשפטי, ובהן כוונת הצדדים

להיות שותפים והשתתפותם ברווחים ; 

הצגתם לציבור כשותפים ; 

זכותם להשתתף בניהול העסק ;  

ההשקעה הראשונית של כל אחד מהם ;

והעובדה שהכנסת שותף או עובד

דורשת את הסכמת הצדדים לשותפות. 

השופט כבוב קבע כי לפי ההסכם, כוונת הצדדים

הייתה להקים חברה שבמסגרתה יפעל המיזם,

ולשם כך הם ניסחו את המתווה להקמת

החברה וחלוקת ההון התפקידי ; 

ומשהכוונה לא יצאה לפועל והחברה לא הוקמה — 

לא ניתן להסיק כי הייתה באותו שלב

שותפות בין הצדדים. 

בנוסף קבע כבוב כי התנאי שלפיו רק אחרי שנה 

יתגבשו הזכויות של הצדדים בחברה, 

מעיד על כך שהם לא סברו שמתקיימים ביניהם 

יחסי שותפות בפועל ומשכך 

דחה השופט את תביעת היזם שנשאר בחוץ,  

וקבע כי הנסיבות אינן מעידות על שותפות.

זכרו!

1. לא לפעול בלי לחתום – העקרונות החשובים 

    בגיבוש הסכם מייסדים !

א. הגדרת המבנה המשפטי של המיזם

    (חברה בע"מ, שותפות). 

ב. הגדרת תחום האחריות של כל יזם :

    קבלת ההחלטות, גיוס המימון,

    החלקים היחסיים של הצדדים במיזם

    והגדרת תקופה מינימאלית של

    מתן שירותים כתנאי לזכאות למניות. 

ג.  קביעת הבעלות על הקניין הרוחני, 

     אם ייווצר במהלך שיתוף הפעולה

     ולפני הקמת החברה.

ד. גיבוש מנגנון היפרדות למקרה שלא

    תוקם חברה או שותפות.

ה. כדאי לעמוד בפיתוי ולהתחיל את

    הפעילות רק לאחר שנחתם הסכם.

2. מתי יזמות תהפוך לשותפות ? 

    אינדיקציות שנקבעו בפסיקה לתמיכה בשותפות !

א. כוונת הצדדים להיות שותפים והשתתפותם ברווחים. 

ב. הצגתם לציבור כשותפים 

    ותקופה ארוכה של שיתוף פעולה.

ג. זכותם להשתתף בניהול העסק.

ד. ההשקעה הראשונית של כל אחד מהשותפים.

ה. הכנסת שותף נוסף דורשת את 

    הסכמת הצדדים לשותפות.

יזמים בחברה או בסטארטאפ ?

מצאתם את השותף החלומי שלכם ?

מעוניינים לעבור לשלב הבא ביחסים העסקיים ביניכם ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מזכר הבנות – הדרך הבטוחה לעבר ההשקעה הנכונה 

ברכות !

אחרי מאמצים מרובים, פגישות ומצגות עם

אין סוף משקיעים, הגיע הרגע לו חיכיתם וקיבלתם

"טרם שיט", מזכר הבנות (Term Sheet), 

מקרן השקעות נחשבת או מהמשקיע הפרטי בו חשקתם.

אז לפני שתחתמו על מזכר ההבנות,

הינה מספר נקודות שיעזרו לכם להבין

מה זה בכלל מזכר הבנות Term Sheet 

ולמה צריך לשים לב כאשר מקבלים מסמך שכזה.

מזכר הבנות, המכונה גם הסכם עקרונות,

זיכרון דברים, מסמך עקרונות או מסמך כוונות

(Memorandum of Understandings or Letter of Intent),

הוא מסמך אשר מסדיר – לרוב באופן ראשוני בלבד – 

את הזכויות והחובות של המתקשרים 

ובמידה מסוימת את התנאים לביצוע העסקה. 

מזכר ההבנות נערך לפני החתימה על ההסכם העיקרי

(הסכם השקעה, הסכם הלוואה, הסכם שיתוף פעולה,

הסכם רכישת מניות, הסכם מכירת חברה וכיו"ב)

והוא כורך אחריו הן את ההיבטים המשפטיים

והן את ההיבטים המסחריים הנלווים לביצוע העסקה.

אותו מסמך עקרונות יהווה את הבסיס

להתקשרות העתידית.  

בדרך כלל לא מדובר בהסכם מחייב 

(למעט סעיפים כמו סודיות ואי חיפוש השקעה

אחרת לתקופה מסוימת), אך הוא מעיד על

רצינות גבוהה לביצוע השקעה מצד המשקיע

באם בדיקות ההיתכנות תהיינה

בסופו של דבר לשביעות רצונו.

לאחר ההשקעה, המשקיע עומד להיכנס לחברה

כשותף לכל דבר ועניין.

לכן, כפי שאתם בוחרים את השותפים המייסדים בקפידה,

חשוב לבחור את המשקיע הנכון שילווה

אתכם לאורך שנים רבות.

כמו כן, כדאי לאמץ ראיה ארוכת טווח,

ולבדוק שמדובר במשקיע שיוכל לתמוך בכם

גם בהשקעות הבאות (אפילו אם לא כמוביל)

כיוון שברוב המקרים התכניות לא מתממשות כמתוכנן וגם

חברות טובות זקוקות להלוואות גישור והשקעות נוספות

לפני הסיבוב המוסדי הגדול הראשון (Round A).

ההשתתפות של המשקיע הקיים בסיבובים הבאים היא

סיגנל חיובי חשוב מאוד אשר משפיע רבות על מוכנותם

של משקיעים חדשים להצטרף.

התנהלות נכונה בשלב מזכר ההבנות מגדילה

את הסיכויים שייחתם הסכם סופי שיהיה

לשביעות רצונכם וההפך, התנהלות לא נכונה

בשלב זה עלולה לפוצץ את העסקה

או לחילופין להוביל להסכם גרוע מבחינתכם ולכן,

תהיה זו טעות להמעיט בערכו או חשיבתו 

של מזכר ההבנות מתוך מחשבה שמדובר

במסמך ראשוני או לא מחייב.

סעיפים חשובים במזכר הבנות :

• ​בדיקת נאותות (Due diligence) – 

         במסגרת מזכר ההבנות ידרשו החברה והיזמים

         להעמיד לרשות המשקיע את האפשרות לבחון

         את עסקי החברה ולקבל לידיו כל מידע הקשור

         בפעילותה, לרבות מידע בנוגע לקניין הרוחני

         של החברה, עובדי החברה וצדדי ג', הנכסים,

         הזכויות והחובות של החברה. יצוין כי אם

         בדיקת הנאותות תגלה כי חלק מהמצגים

         והנתונים שהציגו היזמים שגויים,

         ייתכן מאוד כי העסקה לא תצא אל הפועל.

• מתווה ההשקעה –

         מעבר לסכום ההשקעה, יקבעו הצדדים

         באיזה אופן יושקעו הכספים בפעילות החברה.

         למשל האם הכספים יושקעו בחברה הקיימת

         או שעדיף להקים חברה חדשה ?

         האם הכספים יוחזקו בנאמנות עד

         להתקיימות התנאים ?

         האם לצורך השקעה יידרשו המייסדים

         להעמיד ביטחונות ?

• תמורה בעד השקעה –

         לפני העברת כספי ההשקעה ולפני חתימה על

         הסכם ההשקעה ירצו המשקיעים להבטיח

         את השקעתם הכספית.

         לצורך כך עומדות בפניהם מגוון אפשרויות.

         השקעת כספים פעמים רבות מובטחת בתמורה

         לקבלת השליטה על הפעילות העסקית.

         למרות זאת, משקיעים שונים העומדים לפני

         עסקאות השקעה בחברות שונות, יבחנו כל

         מקרה לגופו ויתאימו לו את הסכם ההשקעה.

•  אופן השימוש בכספי ההשקעה –

         המשקיעים שואפים להגן על כספם, לצורך כך הם

         דורשים במזכר ההבנות שורה של התחייבויות,

         כגון – הצבת תוכנית עבודה, לוחות זמנים

         לביצוע המשימות, מנגנוני יציאה וכיו"ב.

•  הקצאת מניות וחלוקת אופציות –

         במסגרת מזכר ההבנות יקבעו הצדדים את

         כמות המניות שתוקצה, סוג המניות –

         מניות רגילות, מניות בכורה, מניות הנהלה וכו' –

         ואת הזכויות הצמודות למניות

         (זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות ועוד).

         במסגרת זו עולות שאלות רבות, כגון מהן

         הזכויות שיש להקנות למשקיעים ?

         באילו תנאים יוקצו הזכויות ? ועוד.

•  איסור על ביצוע עסקאות במניות (No sale)  – 

         משקיעים מעוניינים למזער את הסיכונים הנלווים

         לעסקת ההשקעה בין היתר באמצעות סעיף האוסר

         על המייסדים, לפרק זמן מסוים, לבצע עסקה כלשהי

         בחלק או בכל המניות שבהחזקתם.

         לכך מספר סיבות, ביניהן, הרצון של המשקיעים

         לחזק עוד יותר את הזיקה של המייסדים לחברה.

         בנוסף לרוב, מייסדי החברה, הם אנשי

         מפתח בחברה, הם אלו שהצליחו להביא

         אותה לנקודת ההתקשרות,

         להם הידע, הניסיון וההכרות עם השוק, השירות או

         המוצר ולכן הצלחת החברה תלויה בהם,

         ההנחה היא שאם המייסדים יעזבו את החברה,

         בשלב מוקדם, יהיה לה הרבה יותר קשה להצליח.

•  בלעדיות (No shop) – 

         נושא הבלעדיות הוא סעיף חשוב למשקיעים המטיל

         על החברה ובעליה איסור על ניהול משא ומתן עם

         משקיעים נוספים במהלך ביצוע בדיקות הנאותות.

         רוב המשקיעים לא יוותרו על דרישה זו ולכל היותר

         יסכימו לצמצם את פרק הזמן של תקופת הבלעדיות.

•  סודיות – 

         מאחר ועסקאות השקעה הן בעלות רגישות גבוהה,

         אחת החובות המוטלות על הצדדים היא שמירה

         בסוד על המגעים עד לחתימה על הסכם השקעה

         או עד להתקיימות תנאים ספציפיים.

זכרו !

אין לדעת מתי וממי תגיע ההשקעה, לפיכך, 

מומלץ וחשוב להכיר את המושגים, התהליך

ובעיקר לדעת לקבל החלטות על בסיס הבנה של החומר.

אומנם Term Sheet הינו חלום שמתגשם,

עבור  הרבה יזמים, אך אין זה אומר שצריך למהר לחתום

עליו מבלי להבין לעומק את המשמעויות שלו 

ומבלי לנסות ולנהל משא ומתן על התנאים המצויים בו.

יזמים בחברה או בסטארטאפ? 

מצאתם את המשקיע החלומי שלכם?

קיבלתם לידכם מזכר הבנות?

מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים

והמסחריים שלכם?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

נקודות למחשבה בנוגע להבטחת 

אופציות והגנה על הקניין הרוחני 

פעמים רבות, בהעדר משאבים כספיים מספיקים,

יזמים נוהגים להבטיח

אופציות או מניות (“אקוויטי”)

לכל מיני גורמים המעורבים בחברה שלהם.

הדבר קורה, בדרך כלל, בשלבי ההקמה של המיזם.

המיזם טרם הוקם או שהוא ממש בצעדיו הראשונים,

המשאבים דלים, הזמן דוחק, יש רצון עז לנוע

קדימה ומהר, והתמורה היחידה כמעט שיזם

יכול להציע בשלב זה היא "שותפות גורל",

בדרך של הבטחת אקוויטי.

באופן כללי, תשלום באמצעות אקוויטי 

הוא דבר מקובל ונכון, 

בהתחשב בנסיבות כמובן.

עם זאת, הבטחה של אקוויטי אינה עניין

של מה בכך וחשוב לעשותה בחוכמה 

ותוך מתן תשומת לב ראויה לנושא. 

מתן אקוויטי משמעותו הכנסת גורם, לעתים זר, 

לתוך המיזם והפיכתו לבעל אינטרס ישיר בו.

הבטחה של אקוויטי היא התחייבות משפטית לכל דבר 

(בין אם נעשית בעל פה, בין אם נעשית בדואר

אלקטרוני ובין אם בדרך אחרת).

אמנם אין רע בהבטחה בעל פה או בדואר אלקטרוני,

אך עדיף כמובן, כדי להקנות לנושא את הרצינות הראויה

ולמנוע אי הבנות ובלבול, להכין למקבל האקוויטי

הסכם מסודר שיפרט את תנאי ההענקה 

וייחתם גם על ידי המקבל. 

עד כאן באשר לצורת ההתחייבות.

באשר לתוכן ההתחייבות, עליה להביא בחשבון

מכלול של אלמנטים אשר כל אחד מהם

תלוי נסיבות ומצריך מחשבה.

העיקריים שבהם נוגעים

למספר האופציות/ מניות שיוענקו, לתמורה

(או התרומה) שבגינן ניתנות האופציות

(אם למשל, האופציות ניתנות כנגד שירותים,

יש להגדיר בבירור אילו שירותים),

האם הן כפופות לאבני דרך מסוימות או 

מנגנון הבשלה כלשהו מבוסס זמן, 

מחיר המימוש, משמעויות המס 

ומשמעויות חשבונאיות ומשפטיות אחרות 

הנגזרות מעצם ההענקה (הן לנותן והן למקבל),

והאם ההענקה תכלול חתימה על ייפוי כוח 

להצבעה במניות (לכשימומשו האופציות).

לאור ריבוי האפשרויות ומורכבותן, ברור כי

התחייבות כללית לאחוזים בחברה

או אמירות כגון “אחוזיך בחברה לא ידוללו”,

אינן רצויות, לשון המעטה.

קלות דעת בנושא זה, לא זו בלבד שעלולה

לעתים להסתיים בטונים צורמים 

ביחסים שבין נותן האקוויטי למקבל, 

אלא אף במחלוקות משפטיות סבוכות בין הצדדים 

אשר יגרמו לאובדן זמן יקר אנרגיה וכספים,

ואף להערים על המיזם קשיים בגיוס כספים עתידי, 

ולגרום להשלכות מס שליליות עקב 

תכנון לא נכון של ההענקה.

טעות נוספת נוגעת לערנות המתבקשת מהיזם בנוגע

לזכויות הקניין הרוחני שבפיתוחים הנכללים במסגרת המיזם.

פעמים רבות ישנה חפיפה בין תחילת הקמתו של מיזם פלוני

לבין עבודתו של היזם במקום אחר.

רבים מהעובדים בתחום ההייטק אינם ערים לכך,

אך הסכם עבודה סטנדרטי כולל על פי רוב

תנאים שונים בנוגע לזכויות הבעלות בפיתוחים וההמצאות

שמפיק העובד תוך כדי עבודתו.

ככלל, המצאות ופיתוחים שפיתח עובד תוך כדי עבודתו 

אצל מעסיק ותוך שימוש במשאביו, הינם בבעלות המעסיק.

אם כך, יזם שמתחיל לעבוד על מיזם במקביל 

לעבודה בחברה אחרת צריך לנקוט משנה זהירות 

בבואו לפתח הלכה למעשה רעיון שהגה. 

שימוש במשאבי המעסיק בעבודת פיתוח זו (לרבות זמן העבודה),

עלול בסופו של דבר לסכל את הקמת המיזם כולו,

שכן יתכן ויראו המצאות ופיתוחים אלה כנמצאים בבעלות המעסיק.

אספקט נוסף של אותו נושא נוגע למקרים בהם

המיזם מתקשר עם עובדים ויועצים שנותנים שירותים למיזם. 

כעת, היזם כבר חובש את כובע “המעסיק”.

כדי להבטיח שהמיזם הוא הבעלים של כל הזכויות בטכנולוגיה

ובתכנים העומדים בבסיס המיזם, עליו להיות ערני לנושא ולוודא

כי הסכמי ההתקשרות יכללו את ההגנה המיטבית 

ויבטיחו למיזם את מלוא הזכויות ביחס לפיתוחים 

שמבצעים עבורו צדדים שלישיים. 

הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד לאור

תמורות שחלו בתחום בשנים האחרונות

והמחייבות התייחסות פרטנית בהסכמים מסוג זה.

זכרו!

נהוג לומר כי מי שלא עושה, לא טועה.

אומרים עוד, כי אם כבר טעית (והפסדת),

אז לפחות אל תפסיד את השיעור שאפשר היה ללמוד מהטעות.

הצבענו על שתי טעויות כואבות 

שמסיבות שונות (העדר זמן, כסף וחוסר הבנה)

חוזרות על עצמן אצל הרבה יזמים ומיזמים.

מודעות לנושאים אלה ואחרים במהלך חיי המיזם הצעיר, 

יכולה לחסוך הרבה כאב ראש, זמן יקר, אנרגיה וגם לא מעט כספים 

ולמנוע מאחרים את הכאב והעלות הכרוכים בתיקון הטעויות, 

אשר לעתים קיים ספק אם בכלל ניתן לתקן אותן בשלב מאוחר יותר.

אתם בשלבי הקמת מיזם?

בוחנים לצרף גורמים נוספים או משקיעים למיזם?

שוקלים מתן אופציות או מניות לאותם הגורמים?

רוצים לשמור על האינטרסים המסחריים והמשפטיים שלכם?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

(אם קראתם עד כאן, הרווחתם את הזכות לדבר איתנו… ) 

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

תביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל באשמת שימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות 

הממשל האמריקאי בכובעיו השונים חוקר את גוגל 

באינטנסיביות כבר לפחות עשור

על פגיעה בחוקי ההגבלים העסקיים. 

אולם בעוד באירופה, ספגה גוגל שורה של קנסות 

והגבלות בשנים האחרונות,

על שימוש לרעה בכוחה המונופיליסטית, 

בביתה בארה"ב, גוגל הצליחה להתחמק

שוב ושוב מהעמדה לדין וסנקציות.

העידן הזה הסתיים השבוע כאשר משרד המשפטים

הגיש לראשונה תביעת הגבלים עסקיים נגד 

גוגל, לבית משפט פדראלי, באשמת 

שימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות.

גוגל מואשמת בכך שניצלה את כוחה האדיר 

כדי לשמור על מונופול בתחום החיפוש באינטרנט

והפרסום בחיפוש, הענפים הרווחיים ביותר שלה.

ביו השאר שילמה גוגל מיליארדי דולרים למפתחי דפדפני אינטרנט,

כמו אפל, כדי שתשמור על מנוע החיפוש שלה כברירת מחדל. 

החזון המשותף נסוב סביב עסקה גדולה בין שתי החברות – 

הפיכת מנוע החיפוש של גוגל לברירת מחדל במכשירי אפל.

לטענת התביעה, גוגל גם השתמשה, באופן לא חוקי, בשליטתה

בתחום מערכות ההפעלה למובייל עם אנדרואיד,

כדי למנוע התקנה של אפליקציות חיפוש מתחרות.

דיני ההגבלים העסקיים בישראל עוסקים בתחרות.

ההנחה הבסיסית היא כי תחרות הינה דבר חיובי. 

תכליתו של חוק ההגבלים היא הסרת מכשולים 

הנערמים על התחרות החופשית. 

הגבל עסקי ע"פ חוק ההגבלים העסקיים הוא אחד המצבים שלהלן :

הסדר כובל- פעילות של גופים שהם לכאורה עצמאיים ומתחרים זה בזה בשוק,

אך פועלים יחד מתוקף הסכם (קרטל).

מונופול – חברה החולשת על יותר מ- 50% מכוח השוק, תחשב כמונופול.

אין איסור על עצם קיום המונופול אבל, על מונופול חלים איסורים מיוחדים:

איסור על סירוב בלתי-סביר ואיסור על ניצול מעמד לרעה.

מיזוג חברות – רכישה של "עיקר נכסי" חברה אחת בידי חברה אחרת,

או רכישת מניות חברה בערך העולה על 25% מסך המניות בידי חברה אחרת.

משמעות ההפרה של דיני ההגבלים העסקיים היא

במישור הפלילי – הגשת כתב אישום כנגד האדם שהפר בפועל,

מנהל פעיל ואפילו עו"ד כמסייע.

במישור המנהלי – פרסום קביעה, מתן הוראות לבעלי מונופול

והשתת עיצומים כספיים.

במישור האזרחי – תובענות ייצוגיות.

דיני ההגבלים העסקיים מצויים בהתחדשות תמידית.

מטרתם "להנדס" את השוק ולמנוע ריכוזיות כלל משקית.

רבים מבין לקוחותינו הגדולים במגזר העסקי פונים אלינו

באשר לייעוץ וליווי משפטי באשר לעסקאות מיזוג 

בינם לבין חברות אחרות במשק, עסקאות בהן עולה

בחינת המיזוג לאור דיני ההגבלים העסקיים.

למה צריך לשים לב במיזוג בין חברות?

שלב 1- בהליכי גילוי נאות (Due Diligence) ביו מתחרים:

פירוט מינימאלי- רק מידע נחוץ יעבור.

התקדמות זהירה.

כתבי התחייבות לשמירת סודיות.

זהות המעיינים במידע.

צימצום אינטראקציות בין מתחרים.

תיעוד התהליך.

שלב 2- חובת דיווח לממונה על ההגבלים העסקיים:

המיזוג יוצר מונופול.

מחזור המכירות גבוה מהמינימום.

צד למיזוג הוא בעל מונופול בשוק כלשהו (בלי קשר למיזוג).

שלב 3- חובת ההמתנה:

איסור גמור החל על הצדדים לבצע כל איחוד פעילות שהוא

וכל התחלה של מעשה המיזוג עד לקבלת החלטת הממונה

על ההגבלים העסקיים, לרבות:

הימנעות מהשפעה ממשית על התנהלות התאגיד הנרכש

הימנעות מהעברת התמורה באופן מלא או חלקי

שלב 4- כבילות נלוות למיזוג

אישור המיזוג ניתן בקשר עם העסקה בלבד.

תניות נלוות מחייבות בחינה נפרדת

ככלל – תניות שנועדו לשמור את שווי הממכר מותרות

דוגמא בולטת: תניות אי תחרות ואי שידול.

ומה באשר לגוגל?

בשימועים ובמסמכים שהגישה בעבר לבתי משפט,

גוגל טענה כי היא מתמודדת מול מתחרות חזקות בכל השווקים.

גוגל צפויה להיאבק בתביעה ותוכל להשקיע בכך כסף רב,

לאור העובדה שבקופת המזומנים שלה יש 120 מיליארד דולר.

בוחנים מיזוג עם חברה אחרת? 

מתלבטים לגבי עריכת הסדר ו/ או הסכם עם מתחרה שלכם?

אתם מונופול ולא בטוחים לגבי אופן התנהלותכם?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות שעלולות לעלות לכם הון תועפות?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק