צעדים לקראת חתימה על הסכם 

 

חתימה על הסכם מלווה בחששות רבים מאחר ומדובר

במסמך משפטי המתווה את המשך מערכת היחסים

בין הצדדים.

על כן, לטעות בהסכם משמעויות רבות – כלכליות

ופרוצדורליות. כדי להגיע מוכנים ככל הניתן ולהימנע

מטעויות, לפניכם 7 דברים שאתם חייבים לדעת

לקראת חתימה על הסכם.

 

בבואנו לחתום על הסכם ישנה תחושת אחריות גדולה

המונחת על כתפינו, ובצדק. ההסכם הוא מסמך בעל

תוקף משפטי המסדיר את היחסים בין הצדדים ומתווה

את אופן קיום תנאי העסקה כפי שהוסכמו. טעות 

בהסכם עלולה להוות פתח להפרות, ללוות אתכם

לאורך זמן, לעלות לכם בזמן יקר, פרוצדורות 

משפטיות ואף בסכומים כספיים לא מבוטלים.

 

על-כן, עליכם להגיע למועד החתימה מוכנים ככל 

הניתן.

כמו כן, כיוון שמדובר במסמך בעל תוקף משפטי,

אם יופר, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לקבלת

סעד.

מכאן, עולה חשיבותו העצומה של ההסכם.

 

אז, איך תגיעו מוכנים לחתימה ? ריכזנו עבורכם מספר

דברים שחייבים לדעת לפני החתימה על ההסכם !

 

1. התייעצו עם עורך-דין המתמחה בתחום :

הדעה הרווחת היא כי לעיתים עורכי הדין מעכבים

עסקאות, או לחילופין, הם רק אלו המאפשרים את

הוצאת העסקאות לפועל.

אך לא כך הדבר. עורכי דין המתמחים בתחום המסחרי 

בכלל, וההייטק בפרט, מכירים את הנורמות המקובלות 

בעולם העסקי ויודעים לתרגם את ההסכמות

המסחריות של הצדדים להסכם משפטי מחייב הדואג

לאינטרסים של שני הצדדים.

בנוסף, עורכי הדין בעלי ידע וניסיון ולכן יוכלו להדריך

אתכם גם לאורך הדרך בגיבוש העסקה ותנאיה ולא רק

במעמד החתימה.

יש לציין, כי על מנת לקבל את ההכוונה הטובה ביותר

ואת ההגנה המיטבית על האינטרסים שלכם בעסקה

חשוב שעורכי הדין יבינו את מתווה העסקה על רבדיה

הרבים ועל נגזרותיה. משכך, עליכם לדאוג לספק

לעורך הדין את כל המידע הרלוונטי

כבר מהפגישה הראשונה.

 

2. הגיעו מוכנים

ראשית, לאחר שהבנתם את מתווה העסקה עליכם

להבין את כלל נגזרותיו, המשמעויות הנגזרות 

מהסכמות הצדדים.

החל מהגנה על הקניין הרוחני, דרך זכויות מועסקים ועד

הבטחת התשלומים ואופן העברתם. לאחר הבנת כל

התנאים ודרישות הצד השני, ערכו רשימה של 

האינטרסים שלכם : מה מטרת ההסכם מהצד שלכם,

מה חשוב לכם להשיג ? על אילו תנאים אתם מוכנים

להתגמש ? ועל אילו לא תתגמשו ?

כמו כן, חשבו מראש על מספר תרחישים אפשריים 

שעשויים לצוץ במהלך המשא ומתן והכינו תגובה לכל 

תרחיש. תרחיש יהיה כל ניסיון של הצד השני לבצע

שינויים במתווה העסקה דוגמת בקשה להפחתה במחיר

העסקה, שינוי תנאי העסקה, שינוי מועדי העברת

התשלומים ועוד.

חשבו מראש על התנאים המהווים "דיל-ברייקר"

עבורכם שאם לא תצליחו לשנותם במתווה העסקה

לא תוכלו להתקדם לחתימה.

הכנה מוקדמת תאפשר לכם שליטה ותמנע צורך

בבדיקות ובהתייעצויות נוספות אשר יאריכו את

משך המשא ומתן.

 

שנית, כחלק מההכנה למשא ומתן, אספו מידע על

הצד השני והבינו את צרכיו ואת העדפותיו. הבנת

האינטרסים המרכזיים שלו מסייעת בגיבוש ההצעה

המתאימה ככל הניתן לשני הצדדים.

מומלץ להתחיל את הליך המשא ומתן בהסכמה על

האינטרסים של הצד השני לגביהם אתם מוכנים

להתפשר, שכן, הדבר תורם ליצירת תחושת שייכות

אצל הצד השני באופן שמגביר את הנטייה לפעול

בשיתוף פעולה. לאחר שהגעתם למספר הסכמות,

המשיכו לתנאים המהותיים עליהם תקיימו

את המשא ומתן המרכזי.

 

3. כל סעיף וכל מילה משמעותיים :

מומלץ להשקיע זמן בקריאת הסעיפים, בהבנת

ניסוחם, ובכלל – הבנת כל מילה בהסכם, באופן 

מעמיק וקפדני. שכן, מילה אחת עשויה להשפיע

על משמעות הסעיף כולו.

לדוגמה, סעיף המורה

כי ״The Costumer might help״

מול סעיף המורה

כי ״The Costumer will help״;

בדוגמה הראשונה, הלקוח יכול לעזור אך

אינו מחויב לכך.

לעומת זאת, בדוגמה השנייה, הלקוח מחויב לעזור

והדבר לא נתון לבחירתו.

לכן, עליכם להסכים רק לאחר שהבנתם את כלל

הסעיפים במלואם ווידאתם את התאמתם לאינטרס

שלכם. יחד עם זאת הקפידו לראות את התמונה 

המלאה, את ההסכם כמכלול וכך יהיה באפשרותכם

לבחון האם ההסכם בכללותו הוא כדאי עבורכם.

 

4. הבנת מבנה ההסכם :

לרוב, מבנה ההסכם יהיה דומה בעסקאות בעלות

אופי דומה, בעוד שתנאיו יותאמו להסכמות

הספציפיות של הצדדים.

מבנה עסקה נורמטיבי מאפשר השוואה להסכמים

דומים שנחתמו על ידי אחד הצדדים או באופן כללי.

לפיכך, מומלץ להכיר את מבנה עסקאות מקובלות 

ובכך להבין את האינטרס המרכזי שלכם בכל

אחד מחלקיו.

מבנה ההסכם לרוב יכלול : ׳הקדמה׳ המתארת את

העסקה ואת מטרתה; ׳מבנה העסקה׳ אשר יתאר

באופן מדויק ככל הניתן מה כל צד מתחייב לתת

ולקבל מהעסקה, איך ובאיזה שלב יקרה כל צעד;

׳מצגים והצהרות׳ אותם הצדדים מציגים לגבי רכיבי

העסקה, ועליהם הצדדים מסתמכים בעת החתימה

על ההסכם.

בהקשר זה, יודגש כי למצגי שווא עשויות להיות

השלכות משפטיות, ולכן עליכם לוודא שכללתם

את כל העובדות המשמעותיות הרלוונטיות;

׳התחייבות והצהרות׳ הצדדים לא לעשות פעולות

מסוימות במסגרת ההסכם; ׳תנאים׳ – תנאי העסקה ;

סעיף ׳תוקף ההסכם וסיום התקשרות׳ הקובע את

משך תקופת ההסכם וכיצד ניתן לבטלו טרם המועד

הקבוע; ׳סעיפים כלליים׳ עליהם יפורט בהמשך.

 

חשוב להבין שכל אחד מרכיבים אלו בעל השפעה 

רבה !

לכן, כאמור, כדאי להשוות את ההסכם שלכם להסכמים

אחרים של עסקאות דומות וללמוד מניסיון העבר; לעיתים,

תגלו תנאים בהסכם אחר, סעיפים או סוגיות שכדאי

להסדיר מראש בהסכם שלכם. חשוב להקפיד כאשר

אתם משווים הסכם להסכם קודם כי הדין החל הוא הדין

הרלוונטי עבור העסקה וכן כי תנאי ההסכם הם כמקובל

בתעשייה, כלומר, לא להשוות להסכם שנחתם לפני

מספר רב של שנים כי עשויים להיות עדכונים

שלא יופיעו בו.

גם כאן ישנה חשיבות להיוועץ בעורך דין, המתמחה 

בתחום ומכיר את המטריה ואת המקובל בתעשייה 

וידע להנחות אתכם לפי המקובל 

בעולם העסקאות הרלוונטי.

 

5. סעיפים כלליים בהסכם – גם עליהם חשוב לשים 

דגש :

הסעיפים הכלליים אמנם לרוב לא נמצאים במרכז

המשא ומתן, אך אלו חשובים לא פחות. הסעיפים

יקבעו למשל, האם במקרה של סכסוך תעדיפו להגיע

לבית המשפט בתל אביב או בניו יורק ?

האם ניתן יהיה לערוך שינויים בהסכם בכתב בלבד או

גם בשיחת טלפון ? האם לצדדים שלישיים תהיה

אפשרות לתבוע בהתאם להסכם שנחתם ? אלו ועוד

ייקבעו בסעיפים הכלליים ולכן

חשוב להתעמק בהם ולהבינם.

 

6. בין החתימה על העסקה לביצוע העסקה :

לרוב, בעסקאות גדולות ישנה תקופת ביניים בין 

שתי אבני הדרך המשמעותיות ביותר בעסקה – 

החתימה על מסמכי העסקה (Signing) וסגירת 

העסקה והוצאתה לפועל (Closing). 

לא תמיד ישנה הפרדה בין שני המועדים אך במידה

וישנה היא נובעת מתהליכים פרוצדורליים של הצדדים

אשר יש לקיים בין שני המועדים. לאור זאת, במידה

והסכמתם על הפרדה בין שני המועדים,

במועד הסגירה, עליכם לוודא כי הצד השני עמד בכל

התחייבויותיו שסוכמו במועד החתימה ושהתקיימו כלל

הפרוצדורות הנדרשות.

כמו כן, מומלץ להגביל את הצד השני מלבצע פעולות

חריגות בתקופת זמן זו, ואף להוסיף סעיף המאפשר

יציאה מההסכם במקרה של הפרה של אחד

מהתנאים שנקבעו לא התקיימו

בין מועד החתימה למועד הסגירה.

 

7. פיצוי – הצד השני הפר את ההסכם, מה מגיע לי ?

טרם החתימה עליכם לשים לב מה ההשלכות של 

הפרת ההסכם, משני צדי המטבע. מצד אחד,

מה יחשב כהפרה על-ידי הצד השני ומה יגיע לכם

בעקבות כך; ומצד שני, מה יחשב כהפרת ההסכם

מהצד שלכם ומה יגיע לצד השני בעקבות כך.

עליכם להבין מראש את ההשלכות של הפרת ההסכם

ולשים לב מהם הסעדים המפורטים במקרה של הפרה 

מכל צד ובחינה האם הם מידתיים.

אמנם אין כל יזם משפטן, אולם החשיבות בהבנת הבסיס

המשפטי חשובה ומשמעותית לכל. אכן האחריות היא 

גדולה, אך עכשיו, לאחר שהתכוננתם, ניתן לנשום לרווחה

וליישם את ההמלצות בדרך לעסקה מוצלחת !

 

אתם בעלים של עסק/חברה/סטארטאפ ?

מנהלים משא ומשא לסגירת עסקה ?

לקראת עריכת הסכם לביצוע העסקה ?

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

 

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

10 טיפים לבניית המצגת המנצחת

מצגת משקיעים נועדה לפתוח דלת למיזם שמטרתו

לבקש מימון ממשקיעים.

המעמד מעט מלחיץ, מדובר בישיבה קצרה

(20 דק'-שעה) שתכריע האם המיזם שלך

יזכה להשקעה ותקציב או שלא.

 

להלן עשרת הדיברות למצגת משקיעים, העיתוי בו

יזמים ומנהלים נופלים פעם אחר פעם :

1. לא באנו להציג מצגת

באנו לשכנע, והדרך הטובה ביותר לשכנע היא

לספר סיפור.

משקיע שלא יבין את הסיפור לא יהפוך למשקיע שלך.

לכן, חשוב שהסיפור יהיה פשוט, קל לעיכול, קצר, 

סוחף, מדבק וויז'ואלי ככל האפשר.

תוכלו להוסיף תמונה בראש המצגת, היא תוכל

לעזור במשימה אבל זכרו שהיא רק אמצעי ולא תהיה

זו שתוביל את הרעיון.

2. אל תבזבזו את הזהב

בתחילתה של כל הצגה, המשקיעים יעניקו לכם

לפחות 30 שניות של הקשבה רצופה, זה יהיה נכס 

הזהב שלכם.

אל תבזבזו את הזמן היקר הזה בהצגה עצמית

וקבוצתית.

אלא אם כן אילון מאסק הוא אחד המייסדים.

3. נתונים הם סימני קריאה ! לא טפט

למספרים יש אימפקט גדול. שימוש בנתונים וגרפים

מוכיחים את הטענות שלנו, התייחסו אליהם כסימני

קריאה והשתמשו בהם בקמצנות.

4. אל תנסו להצחיק

חוש הומור היא מתת אל שניתנה רק למעטים. אם

ניחנתם בחוש הומור השתמשו בו, לא בטוחים שיש

לכם ? מצגת משקיעים היא לא המקום המומלץ

להתחיל את קריירת הסטנד אפ שלכם.

5. אותנטיות

בצילומים של "מה זה השטויות האלה" עדי אשכנזי

עמדה על הבמה וקרעה את הקהל מצחוק. בשורה

האחרונה באולם ישבו צוות הכותבים והקשיבו,

ברגע שבדיחה לא עבדה הם עשו Cut

והחליפו את הבדיחה.

לאחר השינויים, כשזה שודר בטלוויזיה, זה היה

נראה אותנטי כאילו עדי עלתה לבמה והתבדחה

בפעם הראשונה.

ה"אותנטיות" הושגה ע"י ליטוש כל בדיחה

לממדים של יהלום.

6. התייחסו לעין חיצונית כמשקיע הראשון שלכם

העזרו בעין חיצונית במהלך הפרויקט ויפה

שעה אחת קודם.

היא תעניק מבט רענן על הסיפור שנכון לספר

ותאפשר לכם לראות את התמונה כולה.

7. תביאו USB

יזם הגיע למצגת המשקיעים השנתית מרוט אחרי

24 שעות טיסה עם לפטופ בלי בטריה ובלי אפשרות

להציג את המצגת.

ליזם קראו דב מורן ובאותו הרגע נולד במוחו הרעיון

ל- USBShit happens והסטטיסטיקה אומרת

שהסיכוי שזה יקרה דווקא לכם במצגת גדול !

בקיצור, אל תשכחו, תביאו USB .

8. אל תלקו את עצמכם

דמיינו, המיזם שלכם מתנוסס על עטיפה של חפיסת

לגו חדשה.

כשחושפים את תוכן החפיסה מגלים לבנים קטנות

של לגו.

מצגת המשקיעים היא רק עוד לבנה בדרך 

להגשמת החזון שלך, תלמדו ממנה.

9. דעו בפני מי אתם עומדים

גברים או נשים, מנהלים בכירים או זוטרים, צעירים

או מבוגרים, זכרו שידע מוקדם יאפשר התאמה

של הסיפור לקהל היעד.

10. בואו שמחים

מחקרים מוכיחים : שמחה מדבקת. כולנו אוהבים

מיזמים שמחים (גם המשקיעים שלכם). השמחה

והתשוקה היא הרוטב הסודי שיעזור לסגור את

העסקה. תרשו לעצמכם לשמוח, להתרגש,

להתלהב – אתם עומדים לשלוף ארנב מהכיס

שלמשקיעים תהיה הזכות להשקיע בו.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם יזמים ? בעלי חברה/ סטארט-אפ ?

מצאתם את המשקיע החלומי ?

מתכוננים לפגישה עם משקיע ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

בדיקת נאותות

בעולם המגזר העסקי בכלל וההון סיכון בפרט,

תשומת לב המשקיעים מופנית ברובה ליזמים בעלי

רעיונות חדשניים וטכנולוגיה פורצת דרך.

אולם, לא משנה עד כמה הרעיון מדהים, ועד כמה

צוות המיזם מרשים, טרם החתימה על הסכם השקעה

ו"פתיחת בקבוקי השמפניה", על היזמים והמיזם

לעבור בהצלחה את הליך בדיקת הנאותות.

למרות החשיבות הרבה של ההליך, מעטים הם אלו

אשר מגיעים מוכנים מראש לשלב זה.

 

מהי בדיקת נאותות ?

בדיקת נאותות (Due diligence) הינו הליך הנעשה

ביוזמתו של המשקיע – בין אם מדובר במשקיעים פרטיים,

כדוגמת אנג'לים (angels) ובין אם מדובר במשקיעים

מוכרים וגדולים יותר, כדוגמת קרנות הון (VC funds),

לשם מחקר והערכת שווי למיזם בו הוא מתכנן להשקיע.

ההליך נועד להעריך את כלל ההיבטים העסקיים 

והמשפטיים של המיזם, וזאת על מנת לקבוע את

כדאיות העסקה עבור המשקיע.

לכן, הליך בדיקת הנאותות מתבצע לרוב ע"י עורך-דין ו/או 

רואה חשבון. תוצאות בדיקת הנאותות, למעשה, מהוות

את "תשקיף החברה".

תשקיף זה הינו מסמך החושף למשקיע מידע נרחב אודות

המיזם, ובכך מאפשר לו לבצע החלטה אינפורמטיבית 

ומושכלת, האם כדאי להשקיע במיזם, או מנגד לאלץ את

המיזם לחפש משקיע אחר.

לאור זאת, ניתן להיווכח כי הליך בדיקת הנאותות נעשה

תמיד בשלב בו טרם נחתם הסכם השקעה

וטרם הועברו כספים למיזם.

 

אז מה בעצם כולל הליך בדיקת הנאותות ?

בדיקת נאותות משתנה בהתאם לעורך-הדין ולמשקיע

המבצעים אותה, אולם קיימים מספר נושאים אשר,

ככל הנראה, יופיעו בכל בדיקת נאותות.

בדיקת נאותות תכלול לרוב את הנושאים הבאים

(יכול וחלק מהנושאים המופיעים מטה אינם רלוואנטיים

למיזם שלכם, והדבר תלוי בשלב בו המיזם מצוי) :

• מסמכים משפטיים של החברה, כגון מסמכי ההתאגדות

הכוללים תקנון, הצהרת דירקטורים ראשונים והצהרת בעלי

מניות (אלו בהנחה שהמיזם אכן נרשם בתור חברה) וכן

מידע על כלל בעלי המניות, סוגי המניות, אופציות,

הסכמי מייסדים והסכמי חלוקה.

• מידע הנוגע לתכנית העסקית, הכנסות (באם קיימות)

והוצאות (דרך טובה למשקיע לבחון כיצד המיזם ניהל

את כספו עד כה).

• חוזים קיימים בין החברה לצדדים שלישיים, וחוזים

שנחתמו בין היזמים לצדדים שלישיים טרם התאגדות

החברה וטרם מתן תכנית אופציות לעובדיה.

• מידע על הקניין הרוחני של החברה

(intellectual property)

הכולל: סימני מסחר רשומים, זכויות יוצרים, ופטנטים.

• מידע משפטי, הכולל הליכים משפטיים בהם נטלה

חלק החברה בעבר, הליכים משפטיים המתקיימים

בהווה וכן תביעות עתידיות פוטנציאליות.

• כל נושא אחר המעלה נקודה חשובה ומסוכנת במיזם :

לדוגמא, האם היה למיזם מייסד או עובד ממורמר אשר

עזב את המיזם ללא חתימה על כתב ויתור? האם אחד

או יותר מחברי המיזם עובד, בנוסף לעבודתו במיזם,

עבור חברה אחרת (פוטנציאל לסוגיות הנוגעות

לקניין רוחני) ? האם קיימים מסמכים לא חתומים ?

האם קיים חוק מקומי או חוק בינלאומי אשר הופר

על-ידי המיזם ?

סיכונים עסקיים – לדוגמא, המיזם דורש אספקת חומר

מסוים אשר מסופק באמצעות ספק אחד בלבד. מצב

שכזה יכול להשפיע על ההיבט

העסקי במיזם בצורה דרמטית.

באופן כללי, צוות בדיקת הנאותות של המשקיע בוחן

כל מסמך או פיסת מידע הכוללים מידע עסקי ו/או 

משפטי ביחס למיזם, אשר יכולים להשפיע בסופו של

דבר על ערכו.

הנושאים אשר צוינו לעיל מהווים רשימה חלקית בלבד,

מה שמעיד על היקפו של ההליך, והיסודיות הרבה

הנדרשת בביצועו.

 

מדוע הליך בדיקת הנאותות הוא קריטי 

לשם קבלת השקעה ?

עבור המיזם – במידה ואינו עובר בהצלחה את ההליך,

הוא מפסיד זמן יקר וכסף. כשאנו מתכוונים לכסף, אנו

לא מתכוונים רק לפוטנציאל הכספי המצוי באותה

השקעה, אלא גם לכמות הכסף שהתבזבזה עבור

אספקת כלל המידע אותו ביקש המשקיע כחלק

מההליך – בין אם העלות היא עבור רואה חשבון,

עורך-דין או גורמי עלות נוספים.

אולם, זה לא העיקר – כיוון שבמידה והליך בדיקת

הנאותות נעשה על-ידי קרן הון ידועה ומוכרת בשוק,

והסיבה לכישלון בשלב ההליך הייתה מהותית, קיים

סיכוי שסיבה זו תתוודע לקרנות הון אחרות,

כך שגם אלו ימנעו מלהשקיע במיזם.

עבור המשקיע – זהו בזבוז זמן וכסף. בנוסף, אם

המשקיע מקבל מוניטין של מי שמבצע הליך בדיקת

נאותות ארוך ונוקשה, הדבר יכול להרתיע יזמים

אחרים מליצור איתם קשר לצורך קבלת השקעה –

למרות שאפשרות היווצרותו של מקרה שכזה תלוי

רבות בביקוש וההיצע בשוק באותו זמן.

 

כיצד אני עובר בהצלחה את 

הליך בדיקת הנאותות ?

כדי לשפר את סיכוייהם, היזמים מאחורי המיזם

חייבים "לשחק אותה נכון" כבר מהיום הראשון.

כמובן, שלרוב האנשים קשה לתכנן כל כך רחוק

קדימה, בייחוד כאשר היזם אינו יודע בוודאות מה

הם תכנוניו העתידיים. על כל פנים, הנה מספר

טיפים בסיסיים לצורך תכנון עתידי נכון :

 קראו וחקרו : בניגוד למצב הנתון לפני 20 שנה,

היום כל המידע הנחוץ לנו עומד לרשותנו. קראו ככל

הניתן על היבטים עסקיים ומשפטיים שלסטארט-אפים.

באמצעות הקריאה בלבד, ניתן להימנע ממהמורות

רבות במהלך הדרך.

זכרו : אל תתנו למה שאתם קוראים להפחיד או

להרתיע אתכם.

 היוועצו עם עורך-דין החל מהיום הראשון : כן,

ידוע לנו, עורכי-דין הם יקרים ולמי בכלל יש כסף

לעורך-דין בשלב כה מוקדם ?

אולם, עורך דין מתחום ההייטק יעניק לכם ייעוץ משפטי

מקצועי אשר יפחית את החשיפה שלכם לסיכונים

משפטיים ומסחריים וישמור על האינטרסים שלכם ובכך

יחסוך לכם זמן רב, אנרגיה וכסף יקר.

בפגישה אחת קצרה, עורך הדין ימפה עבורכם סוגיות

משפטיות אשר עולות ושיש לצפות להם – מה שמאפשר

תכנון נכון ואף הימנעות מסוגיות אלו.

 התכוננו להליך בדיקת הנאותות כבר היום : בכל

פעם שהינכם עומדים בפני החלטה עסקית או משפטית

ביחס למיזם שלכם, נסו לדמיין כי פעולה זו נבחנת כבר

כעת בהליך בדיקת נאותות קפדני.

שאלו את עצמכם, כמשקיעים, האם הייתם רואים את

ההחלטה העסקית/משפטית בפן חיובי ? האם ההחלטה

מעלה סיכון/ערך או מורידה אותו ?

 היו מאורגנים : שמרו על כלל הניירת והמסמכים שלכם

בסדר ראוי, והקפידו לתעד הליכים ושיחות חשובות

(כדוגמת התכתבויות באימייל).

למרות זאת, חלק מהדברים הנאמרים בינכם בעבודה

היומיומית אינם מצריכים התכתבות ואף צריכים להיאמר

בעל פה – תארו לעצמכם מצב בו מישהו קורא את כל

האימיילים שלכם, הנוגעים לעבודה, ומוצא התכתבות

בה נכתב: "רק תיקח את הקוד מהאתר של _____".

ככל הנראה תצטרכו לתת קצת הסברים

על ההתכתבות הזו!

 היו כנים : כנות עם המשקיע חשובה מאוד. זה לא

אומר שעליכם להתנהג כמו "אמא תרזה" ולתאר כל

פיסת מידע לא רלוואנטית למשקיע. אלא, אתם נדרשים

לספק כל מידע הרלוואנטי לעסקה בתום לב – אם לא,

לא רק שקיים סיכון לקיומה של מערכת יחסים גרועה

עם המשקיע, אף יכול להיות כי תחשפו לתביעה משפטית.

 אל תפעלו לבד : במידה והנכם מחפשים השקעה

פוטנציאלית גדולה, שכרו עורך-דין מקצועי מהתחום.

אל תנסו לעשות זאת לבד, שכן ברוב הסיכויים,

תבצעו טעות שתעלה לכם בקבלת הסכם השקעה.

 נשמו עמוק : אתם לא הראשונים ולא האחרונים

לקחת חלק ב"רכבת ההרים" הזאת.

 במידה וביצעתם את הסעיפים האמורים לעיל,

אל תדאגו, אתם במצב טוב.

הליך בדיקת הנאותות מתחיל כבר כאשר הינכם מגישים

את הרעיון (pitch) למשקיעים הפוטנציאלים. אז תכננו 

קדימה, ותעברו על כל ההיבטים השליליים אשר יכול

וישאלו על ידי המשקיע.

תקוו לטוב, אך היו מוכנים לרע – אם תעשו זאת, לא

תורתעו משאלות מסוימות ותהיו מסוגלים לספק תשובות

קונקרטיות עם ביטחון. לדוגמא: "אנו מודעים לסוגיה זו

ונוקטים בפעולות הבאות על מנת להתמודד עמה…".

 

זכרו !

הליך בדיקת הנאותות יכולה להיות חוויה מבהילה 

ומרתיעה – אך היא לא חייבת להיות כזאת.

תכננו מראש, עקבו אחר הצעדים הבסיסיים שצוינו לעיל,

והכל אמור להיות בסדר.

זכרו, גם המשקיע לוקח סיכון, ולמרות שלהם "כיסים

עמוקים יותר משלכם", יש להם את הזכות להגן על 

ההשקעה הכספית שלהם.

חשוב לציין, כי גם אם יש לכם סיכון משפטי אשר לא

ניתן לפתרון, אין זה אומר שעסקת ההשקעה תיפול –

זה רק אומר שגובה ההשקעה יפחת וזאת בהתאם

לסיכון אותו העריכו המשקיעים.

לכל סטארט-אפ עולות סוגיות בהיבט העסקי 

והמשפטי – ההבדל היחיד הוא מתי אותו סטארט-אפ

מתפנה להתמודד עם סוגיות אלו.

הראו שאתם מודעים למה שקורה סביב המיזם שלכם

ביחס להיבטים אלו, ושיש לכם תכנית בצד, וכך תזכו

לאמון וביטחון מצד המשקיעים.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם היזמים של המיזם / החברה ?

מנהלים משא ומתן עם משקיע ?

פועלים לאיתור רוכש פוטנציאלי ?

בוחנים אפשרות למכירת המיזם / החברה שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק