חשיבה " מחוץ לקופסא"

אנחנו כבר חודש בתוך מלחמה מאז אותה שבת

נוראית.

ביום שמחת תורה בא חווינו כמדינה וכפרטים אסון 

כבד, כאב, אבל וחוסר וודאות נוראית.

מלחמת "חרבות ברזל" מתוכננת להימשך זמן רב 

יותר ממבצעים ביטחוניים קודמים ברצועת עזה,

כאשר על פי ההערכות עשויה המלחמה להסתיים

רק בתום חודשים ארוכים של לחימה.

מאפיין מהותי נוסף למלחמה,הינה הסבירות

הגבוהה לכך שהיא תהפוך למלחמה רב-זירתית,

כאשר לחימה מתנהלת מדרום ומצפון במקביל.

ההיערכות הכלכלית במצב מלחמתי אינה פשוטה,

ההשלכות הכלכליות יכולות לנוע למספר כיוונים

שונים והמלחמה עשויה לעלות לנו דמים רבים, 

תרתי משמע.

כולנו, בעלי עסקים וחברות לא יכולים להרשות

לעצמנו "לקפוא על השמרים" אלא עלינו

להיכנס לאט לאט ל"שגרת מלחמה",

לחשוב "מחוץ לקופסה"

ולהתחיל להתניע את העסק/החברה שלנו.

עשיה ומורל חיובי הם הם אלה שיכריעו את 

הניצחון במלחמה הכלכלית וייצבו ויגבירו את

החוסן הכלכלי והחוסן הלאומי.

אחת הדרכים להתניע את העסק/החברה שלנו

יכולה להיות על ידי הוספת שותף עסקי 

לעסק/לחברה.

להלן 3 טיפים שיעזרו לכם לעשות זאת נכון :

1. צרפו שותף עסקי, בעל ערך מוסף, שיוכל 

    להצעיד את העסק/החברה שלכם קדימה.

חשוב מאד לבחון לעומק את מי מכניסים בתור

שותף. כדאי שהשותף יהיה מישהו בעל ערך,

שיוכל לתרום להתנעת והזנקת החברה, מישהו

עם ניסיון ובעל שיעור קומה.

בנוסף לתרומה שלו למינוף החברה, משקיעים

מקבלים לידיהם תקצירי מנהלים ואחד הדברים

הראשונים שהם בוחנים הוא הרכב השותפים

בעסק/בחברה.

יש מקרים שבהם הצטרפות שותף מוערך לעסק

/לחברה מעלה את שווי החברה. הכוונה היא

שברגע שמשקיע פוטנציאלי רואה את שם השותף,

באופן אוטומטי, השם שלו שווה כסף.

לכן ,ראוי שהשותפים בעסק/בחברה ייקחו זאת

בחשבון (גם אם המחיר יהיה גבוה במקצת) בעת

צירוף השותף.

2. בדקו את מידת המחויבות של השותף שאתם

    מצרפים לחברה.

אחרי שהבנתם שחשוב לצרף צלע שלישית ועשיתם

חושבים איזו פונקציה היא הקריטית להמשך הדרך,

כדאי לבדוק את מידת המחויבות של השותף

הפוטנציאלי המעוניין להצטרף לחברה.

לדוגמא, חשוב שתוודאו מראש מה סך ההשקעה

בזמן לטובת העסק/החברה של השותף הנוסף

המתעתד לחבור אליכם, ועל פי סך זמן ההשקעה

שלו בעסק/בחברה תוכלו לחלק נכון את האחוזים

שלו בחברה.

תחשבו על זה מראש כמובן ולא לאחר שכבר

הכנסתם אותו כשותף לכל דבר.

חומר נוסף למחשבה, ישנה דעה רווחת האומרת

כי נהוג בשלב הראשון, בעת שיזמים מקימים חברה

והם מחפשים צלע שלישית שתשלים אותם,

אזי החלוקה של אחוזי הבעלות צריכה להיות תמיד

שוויונית בין השותפים בחברה .

לטעמנו אם השותף הפוטנציאלי מעוניין להעניק

מניסיונו ומהקשרים שלו, אבל רק שעות ספורות

בשבוע, הוא כמובן לא יהיה חלק מהמייסדים

אלא סוג של יועץ.

אך, אם האדם מעוניין להצטרף לעסק/לחברה

ולהתחייב כל כולו, הוא שווה ערך באותה מידה

כמו יתר המייסדים.

בשלב הזה כדאי לפשט את ההליך ולחלק את

האחוזים בחברה באופן הגיוני, דבר שיגרום

למוטיבציה לכל הצדדים.

3. קיימו משא ומתן וגבשו הסכם מחייב.

החלטתם על הצלע השלישית – מזל טוב !

עכשיו הגיע שלב המשא ומתן המהווה את תחילת

הקשר העסקי שלכם ולכן חשוב לנהל אותו

באופן נכון.

בניהול משא ומתן ישנה חשיבות מכרעת בבדיקת

מידת הרצינות של הצדדים המעורבים, הכנת

תוכנית פעולה להמשך הידברות על מנת להגיע

בסופו של דבר להסכם מייסדים מחייב בין הצדדים

והתמקדות באינטרסים המשותפים תוך כדי בחינה

לעומק אשר תאפשר לכם להגיע לעמק השווה.

הרעיון המרכזי הוא לבחון את התרומה האמיתית

של אותו אדם המצטרף לצוות ואת התרומה

המשמעותית שהוא מביא.

במידה ואתם היזמים חושבים שיחד איתו יהיה

שינוי דרמטי, קחו אותו ותמצאו את הדרך לתת לו

תרומה נאותה וראויה.

אם לא, עדיף שיהיה נותן שירות ולא אחד

מהמייסדים.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם זקוקים לצלע השלישית שתעזור לכם למנף את 

הסטארט אפ/חברה שלכם ולהפוך אותו למנצח ?

התחלתם לעבוד, אך גיליתם די מהר שמשהו חסר ?

יש לכם רעיון וגם טכנולוגיה להקמת סטארט אפ/

חברה משלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

על חשיבות הסכם מייסדים 

הסכם מייסדים לדוגמא נמצא זמין ברשת, וניתן

להורדה לכל דורש.

על אף המספר הרב של הסכמי מייסדים זמינים

ברשת, אין להסתמך עליהם כאשר אתם מקימים

מיזם חדש ו/או או חברה חדשה.

לכל סטארט אפ ו/או חברה מאפיינים ייחודיים

אשר רלוונטיים אליו בלבד.

לכל מיזם אופן פעילות שונה, והמייסדים נמצאים

בשלבים שונים בחייהם.

על כן, ישנם דגשים שונים שיש לכלול בכל הסכם

מייסדים, לפי צרכיהם השונים של המייסדים והתכנון

להמשך המיזם.

בכדי שהמיזם יצליח, על הסכם המייסדים לתת ביטוי

לכלל ההיבטים הללו.

הסכם מייסדים לדוגמא ?

האינטרנט מלא בהסכמי מייסדים לדוגמא.

אם מחפשים בגוגל את הביטוי "הסכם מייסדים לדוגמא"

מתקבלות עשרות אלפי תוצאות. רוב התוצאות אינן

רלוונטיות כמובן, אבל בהחלט נראה כי

האינטרנט עמוס בחומרים העוסקים בנושא זה.

הסכם מייסדים צריך לכלול מאפיינים ספציפיים של

המיזם ו/או החברה.

הסכם מייסדים לדוגמא שתורידו מהאינטרנט, ואין זה

משנה אם זה מאתר משפטי או מאתר כלשהו, לא יגדיר

את הצרכים המסוימים והאישיים שלכם במיזם ו/או 

החברה שהקמתם.

אפשר להמשיל את העניין לכל תחום אחר. בכל תחום

תרצו התאמה אישית, ולא דבר גנרי. בדיאטה שלכם,

בבגדים שאתם בוחרים, בעיצוב הבית – רצוי שהיום כל

דבר יהיה מותאם אישית בצורה המדויקת לכם. כך גם 

בנוגע להסכם המייסדים שלכם.

הסכם מייסדים הוא הסכם אשר מגדיר מה מצופה

מכל אחד מהמייסדים, אל מול מה כל אחד מהם

תורם ומבצע בסטארט אפ ו/או בחברה.

הסכם זה בעצם מהווה מסגרת להגדרת האחריות 

והיחסים בין מייסדי החברה לבין עצמם, לבין המייסדים

בחברה, כגון: כמה אחוזים מגיעים לכל אחד,

כמה זמן צריך כל אחד לתרום, כמה כסף כל אחד צריך

להשקיע, מה התפקיד של כל אחד וכו'.

אי עריכה של הסכם מייסדים מפורט ומותאם אישית

לכל מיזם ו/או חברה, פותח פתח לסכסוכים,

ריבים בין המייסדים ואף לפעמים תביעות משפטיות

בהמשך הדרך.

עריכת הסכם מייסדים, ועדיף בשלב מוקדם יחסית,

הנה קריטית לביטחון ועתיד המיזם ו/או החברה.

אחד הנושאים המורכבים שהסכם מייסדים לדוגמא

אינו נותן לו ביטוי, הוא המנגנון הקובע מה קורה

כאשר יזם פורש או עוזב את המיזם ו/או החברה.

זהו מנגנון קריטי, שלצערם הרב של היזמים,

מופעל לעיתים קרובות במהלך חייו של מיזם

ו/או החברה.

זהו אחד המנגנונים החשובים ביותר שקיימים

בהסכם מייסדים.

הסכם מייסדים לדוגמא, לא מביא לביטוי את הצרכים

של המייסדים לעניין זה, וגורם פעמים רבות לחוסר 

וודאות עד כדי סיכול המיזם ו/או החברה.

הסכם מייסדים לדוגמא באינטרנט, לא יכלול לרוב

את התנאים הספציפיים בין השותפים במיזם ו/או 

בחברה, ואם ייכללו – הם לא יהיו מדויקים עבורכם,

על מנת להגן עליכם בהמשך הדרך.

לסיכום

אם אתם בשלבי הקמת סטארט אפ חדש ו/או

חברה חדשה,

הדבר המומלץ ביותר עבורכם הוא ראשית לנסח

הסכם מייסדים מותאם אישית עבורכם ועבור 

הצרכים שלכם.

זהו אחד הצעדים הראשונים הקריטיים בחייהם

של המיזם ו/או החברה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

נמצאים בשלבי משא ומתן להקמת חברה ?

אתם הבעלים של המיזם? המייסדים של החברה ?

בוחנים לצרף בעלי מניות נוספים/חדשים לחברה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מימון המונים

מימון המונים (Crowdfunding) היא שיטה לגיוס 

כספים עבור פרויקט או רעיון על ידי איסוף תרומות 

קטנות ממספר גדול של אנשים.

מימון המונים הפך לאלטרנטיבה פופולרית לצורות

מימון מסורתיות, כגון הלוואות, מענקים או השקעות,

ואפשר ליזמים, אמנים ופעילים רבים להחיות את

הפרויקטים שלהם.

אך לא כל הנוצץ זהב, מדובר על תהליך מורכב עם

סיכויי הצלחה נמוכים וזאת מכיוון שמדובר בהרבה

מאד משתנים וחשוב להכיר את המרכיבים השונים

בגיוס המונים שמעלים את סיכויי ההצלחה.

ישנם מספר סוגים של מימון המונים, כל אחד עם

יתרונות וחסרונות משלו.

הצורות הנפוצות ביותר של מימון המונים הן

מבוססות תגמולים, מבוססות הון וחובות :

• מימון המונים מבוסס תגמולים : הסוג הפופולרי

ביותר של מימון המונים, והוא מאופיין בחילופי

תגמולים או תמריצים לתרומות.

• מימון המונים מבוסס הון : סוג של מימון המונים,

שבו תומכים מקבלים נתח בעלות בחברה או

בפרויקט שהם מממנים.

סוג זה של מימון המונים דומה להון סיכון מסורתי,

אך הוא מאפשר למגוון רחב יותר של אנשים

להשקיע בפרויקט ולחלוק בהצלחתו. מימון המונים

מבוסס הון הוא אופציה טובה ליזמים שמחפשים

השקעה לטווח ארוך ומוכנים לוותר על חלק

מהחברה שלהם בתמורה למימון.

• מימון המונים מבוסס חוב : סוג של מימון

המונים שבו תומכים מספקים הלוואה

ליזם או לבעל הפרויקט.

ההלוואה נפרעת בריבית לאורך זמן, ותומכים

מרוויחים החזר על ההשקעה שלהם.

מימון המונים מבוסס חוב הוא אופציה טובה עבור

יזמים שרוצים ללוות כסף מבלי לוותר על הון

בחברה שלהם,

ועבור תומכים שרוצים להרוויח החזר על ההשקעה

שלהם מבלי לקחת על עצמם את הסיכון של בעלות.

המהלך להתקדם לגיוס המונים והתהליך עצמו הינו

יחסית פשוט ומיד נסביר אותו אך חשוב להבין

שהחלק החשוב ביותר הינו לקבל את ההחלטה 

האסטרטגית האם לבחור בכלל במסלול זה.

אמנם מימון המונים הינו כלי מצוין להשגת השקעה

ומאפשר ליזמים ומיזמים עסקיים להצליח לפרוץ

דרך בהשגת משקיעים ואפילו על הדרך לקבל

קהל לקוחות וחשיפה כי הרי כפי שהוסבר מושקע

כסף בשיווק ומי שמשקיע בסבירות גבוהה יהיה

גם לקוח ואפילו שגריר של המוצר או השירות אך

מצד שני, ישנם חסרונות בגיוס המונים, הבולט

מבניהם הוא שבעצם צריך לחשוף המון מידע 

ופרטים על המוצר או השירותים של המיזם

ובחלק מהמקרים זה יכול לפגוע מסיבות

של תחרות למשל.

במקרה הטוב יזם אחר עם שאיפות מעתיק את

הקונספט ואפילו משפר אותו, במקרה הרע

חברה גדולה שכבר יש לה נוכחות בשוק,

מחליטה להעתיק את הרעיון.

ישנם חסרונות נוספים כמו למשל עמלת התיווך

אותה צריך לשלם לפלטפורמות גיוס המונים

השונות שיכולה להגיע אפילו ל-7% מהסכום 

שגויס ובחלק מהמקרים הרבה יותר ועוד.

לאחר שהיזמים מחליטים על גיוס המונים כשיטה

לגיוס משקיעים, צריכים היזמים בעצם לבחור

מבין מספר פלטפורמות אשר מציעות את

השירות הנ”ל.

שימו לב שחשוב לשים לב לאופי סגנון משקיעים

ומיזמים בפלטפורמות השונות וצריך לקחת

בחשבון את הרלוונטיות למיזם הספציפי שרוצים

לקדם ביחס לפלטפורמה.

היזמים נדרשים להגדיר את סכום הגיוס וזה

יכול להיות במודל של "הכול או כלום" שבעצם

אומר שאם הצליחו לגייס אז הכסף מגיע אליהם

(בניכוי דמי תיווך ועמלות של הפלטפורמה) ואם

לא הצליחו הכסף חוזר למשקיעים או במודל יותר

גמיש של פלטפורמות גיוס המונים אחרות

המאפשרות לקבל את הסכום שגיוס

בלי קשר לעמידה ביעד.

בנוסף עליהם לבחור את המדרגות של סכומי 

ההשקעה ומה המינימום, תאריך התחלה 

ותאריך סיום לגיוס.

לאחר מכן מתחילים לבנות את הקמפיין עצמו

בפלטפורמה שבו בעצם מציגים את המוצר או

השירותים.

ככל שהשלב יותר מתקדם בחברה כך הסיכוי

להצלחה הגיוס עולה כי אם יש כבר אבטיפוס

עובד שמראה שאכן המיזם מתקדם ומראה

התכנות זה סיפור אחר לגמרי מרק רעיון.

אוקי אז יש קמפיין מוכן לקלוט משקיעים ?

עכשיו החלק הבאמת מורכב, צריך לשווק 

וליצור באזז סביב החברה והגיוס.

באיזה אפיקים לשווק ומהי אסטרטגיית שיווק 

טובה זו כבר שאלה מאד מורכבת כי יש כל כך

הרבה אופציות טובות ממדיות חברתיות,

כתבות תוכן וערוצי תקשורת ועוד.

כדי לענות על השאלה הזאת צריך להבין את

אופי המוצר ובאיזו צורה יחשפו משקיעים 

פוטנציאלים ורלוונטיים הכי טוב וכמו בצורה

יעילה מבחינת ההוצאות.

מבחינה משפטית חברות ופלטפורמות שפועלות

בתחום הגיוס המונים פועלים תחת חוקים ורגולציה 

והמצב משתנה בין מדינה למדינה.

בחודש דצמבר 2017, נכנסו לתוקפן תקנות ניירות

ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)

התשע”ז – 2017, “תקנות רכז הצעה”, המסדירות

את פעילותן של פלטפורמות למימון המונים 

מבוסס הון או חוב בישראל / 

פלטפורמות להשקעות ההמונים.

לסיכום

גיוס משקיעים באמצעות גיוס המונים יכולה להיות

דרך נהדרת לגייס כסף למיזם או פרויקט בשלבי

גיוס שונים.

חשוב לזכור בעיקר את החסרונות והיתרונות

שצויינו לפני שמחליטים להתקדם במסלול גיוס

זה ואם כבר מחליטים להתקדם אז להבין שהכוח 

האמיתי שיקבע את סיכויי ההצלחה בגיוס המונים

הינו השיווק שהושקע בו ורמת החשיפה למשקיעים 

פוטנציאלים ולכן זהו שלב שצריך

להתייחס אליו כאל המהותי ביותר.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם בעלים של חברה/סטארטאפ ?

לקראת גיוס כספים ?

בוחנים לצאת לגיוס בשיטת מימון המונים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הסכם מול מתכנת 

יזמים רבים נעזרים בהזמנת שירותים מקצועיים במגוון

תחומים בכדי לקדם מיזמים טכנולוגיים חדשניים.

אחד ההסכמים הנפוצים בימינו הוא הסכם מול מתכנת

לטובת הקמת אתר/ אפליקציה הנדרש למיזם

(שירות טכנולוגי).

ההסכם נועד להבטיח הסדרה של יחסי הצדדים –

היזם והמתכנת, ופירוט ביצוע השירות הנדרש שהיזם

מזמין.

כל הסכם התקשרות מול מתכנת חייב להכיל מספר

סעיפים חשובים. זאת, בכדי להבטיח את טיב היחסים 

המשפטיים בין היזם לבין המתכנת המבצע עבורכם

שירות, ולוודא שהשירות מתקבל בהתאם לציפיות תוך

הבטחת ההגנה הנדרשת מפגיעה אפשרית במיזם.

יזמים רבים אינם רואים בהסכם מול מתכנת כבעל

אופי מהותי אלא פורמאלי לטובת ביצוע השירות בלבד,

ואינם מודעים לחשיבות הבטחת הגנתם בהסכם ע"י

הכנסת סעיפים מהותיים שנועדו לכך.

על כן, אספנו עבורכם את חמשת הנושאים המהותיים 

ביותר שחייבים להיכלל בהסכם עם מתכנת :

נספח אבני דרך (Milestones) :

נספח חשוב המגדיר את השלבים בהם המתכנת יודע

מה עליו לבצע, עד מתי עליו לבצע כל שלב, והאופן

המסוים והמוגדר שעליו לבצע אותו. הדבר כמובן

ייקבע בהתאם לתיאום הציפיות

הנעשה בין היזם למתכנת נותן השירות.

כדאי גם לערוך טבלה מסודרת שתכלול רובריקות

ברורות לטובת חידוד מתן השירות :

שם אבן הדרך, תיאור אבן הדרך, תאריך ביצועה,

באיזה שלב על היזם לבדוק את העבודה שבוצעה באבן

הדרך (במידה וידרשו תיקונים, יוקצה זמן מרווח לביצוע

תיקונים בהתאם לצורך), עלות אבן הדרך וכמות השעות

המוקצית לטובתה, וכמובן רובריקה למתן דגשים חשובים

וציון הערות שיהיו חיוניות בשלבים מסוימים.

בנוסף, חשוב להוסיף בחלק זה של אבני הדרך התייחסות

לבטוחה לביצוע עבודתו של המתכנת, זאת ע"י השארת

סכום כסף מסוים של היזם אצל נאמן שיועבר למתכנת

רק לאחר שהיזם בדק וראה שהאתר עובד

(לדוגמה: הקצאת זמן של שבועיים לכך).

נספח כזה יסייע לצדדים לדעת בוודאות את החובות

המוטלות עליהם, ולוח הזמנים לביצוען. אם שלב מסוים

לא יבוצע בצורה שנקבעה בטבלה, נוכל להבין כי מדובר

בהפרת החוזה.

תשלום (Payments) :

סעיף מפורט שיגדיר את נושא התשלומים למתכנת.

סעיף חשוב שבו כדאי להגדיר שהתשלום יבוצע לאחר 

השלמת אבן דרך ועלותה ליזם תהיה מפורטת בנספח,

כמצוין לעיל.

בדרך זו הן היזם והן המתכנת יידעו ויבינו את טיב השירות

שעל המתכנת לספק ליזם, התשלום עבור השירות והמועד

הנדרש להעברתו למתכנת.

ויתור על זכויות יוצרים (Ownership rights) :

המטרה בהסכם שירותים היא ביצוע שירות מקצועי כלשהו

עבור הצד המזמין.

סוגיית זכויות היוצרים הינה נדבך במושג המשפטי של

קניין רוחני, המתייחס לכלל היצירות הלא מוחשיות 

שיוצר האדם (מוסיקה, סרטים, ציורים וכו'), ולו זכויות

ביצירותיו.

דוגמה לכך : כאשר אדם א' מצייר סמיילי על דף נייר,

הבעלות בסמיילי היא שלו כיוצר הסמיילי. במידה ויוצר

הסמיילי יעביר את דף הנייר עם ציור הסמיילי לאדם ב',

זכות הבעלות ביצירה (הסמיילי שמצויר בדף הנייר)

עדיין תהיה שייכת לאדם א', אך הבעלות בדף הנייר

עצמו שהועבר תהיה שייכת לאדם ב'.

כשמדובר ביזמים המזמינים שירותי תכנות ממתכנתים

עצמאיים, חשוב להוסיף סעיף וויתור של המתכנת על 

הזכויות בקניין הרוחני של יצירת התכנות.

לפי סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007

(להלן: "החוק"), בעל היצירה הוא היוצר שלה –

במקרה זה המתכנת שנתן את השירות.

למתכנת אפשרות להעביר את הזכויות ביצירה ליזם

המזמין וזאת דרך הוספת סעיף בהסכם בו המתכנת 

מוותר על כל זכויותיו ביצירה שיצר עבור היזם המזמין.

כך יבטיח היזם את זכויותיו ביצירה ללא חשש לפגיעה 

עתידית אפשרית במיזם מצדו של המתכנת.

שימוש בקוד פתוח (Open source) :

קוד פתוח הינו קוד נגיש לכל מי שרוצה להשתמש בו

לטובת פעולות רבות (תכנות, פיתוחים שונים, עריכות

וכו'), כך שכולם יכולים להשתמש בו ולסייע לפיתוחו

ושיפורו של הקוד.

הקוד הפתוח נועד לקדם את השיתופיות בתחום 

התכנות, אך על היזם למנוע מהמתכנת שימוש בו

כיוון שהשימוש בקוד הפתוח כרוך בתנאים מסוימים

שעלולים לפגוע בייחודיות, במקוריות של

התכנות ובבעלות על היצירה.

המטרה היא שהיצירה תיבנה בקוד חדש לגמרי כדי

להבטיח את החדשנות והייחודיות במיזם. גם אם

יהיה שימוש כלשהו בקוד הפתוח על המתכנת להיות

מודע לתנאי השימוש ולידע את היזם, כך שלא תהיה

פגיעה במיזם ותימנע השפעה כלשהי על הבעלות

ביצירה.

על היזם להיזהר מחוסר המודעות של המתכנת 

בנושא, ולהכניס בהסכם סעיף איסור שימוש 

בקודים פתוחים.

אי-תחרות (Non- Competition) :

סעיף המגביל את המתכנת מלהעניק שירות תכנות 

למתחרים פוטנציאליים של המיזם למשך התקופה 

בה החוזה מתקיים וכשנה לאחר סיום מתן השירות

(הגבלה מעבר לשנה כנראה תראה כפוגעת בחופש

העיסוק ובזכויות לפי דיני העבודה וכלא סבירה).

הסעיף אוסר על המתכנת לתת כל שירות או סיוע

למיזם המקנה את אותו השירות כמו של המזמין,

ועלול לסכן את היזם בפגיעה אפשרית במיזם.

חשיבות נספח אבני הדרך ומשמעויות הפרת חוזה :

כפי שצוין לעיל, הוספתו של נספח אבני הדרך מהותית

בכדי להבטיח את יעילות ההתקשרות בין הצדדים 

להסכם. בעזרתו, ליזם יהיה ברור בכל נקודת זמן איזה

שלב מבצע המתכנת, ובאיזה אופן.

לפיו היזם יודע מתי עליו לשלם למתכנת ואיך עליו

לקבל את השירות בכל שלב.

הנספח מסייע להבין מתי מתבצעת הפרת חוזה ע"י

אחד הצדדים,

ומקל על יישוב סכסוכים אפשריים והתדיינות בנושא.

כדאי גם לצרף טבלה נוספת להסכם (מעבר לטבלת

אבני הדרך), שתפרט את אחוזי ההפחתה בתשלום 

למתכנת במקרים בהם המתכנת לא מבצע סעיף זה 

או אחר מאבני הדרך, אינו מבצע כנדרש, 

כולל איחורים, כמצופה מההסכם. 

לדוגמא : אם המתכנת יאחר בעשרה ימים בהגשת

אבן דרך, היזם יהיה רשאי להפחית 10% מהסכום

המוסכם לתשלום; אם היזם לא יעביר למתכנת את

כל החומרים הנדרשים לו לטובת ביצוע אבן הדרך

כמוסכם בנספח, יהיה עליו לעדכן לטובת המתכנת

את תאריכי ההגשות בנספח, כך שלא יגרור

אי עמידה באבני דרך נוספות.

נספח אבני הדרך הוא כלי עבודה חשוב,

מן המעלה הראשונה, לטובת הצדדים.

לסיכום,

הסכם מתכנת הינו הסכם חשוב ומהותי בין יזם 

שרוצה לקדם מיזם טכנולוגי חדשני למתכנת 

המקנה שירות מקצועי עצמאי.

על המסמך לכלול את מכלול הסעיפים הרלוונטיים

לטובת הגנת זכויותיהם של שני הצדדים במצבים

שעלולים להיווצר במהלך יחסי העבודה ביניהם.

חמשת הסעיפים שצוינו כאן, יסייעו לכל יזם 

בחתימה על הסכם מתן שירות מול מתכנת, 

ולכן על היזם לוודא שהסעיפים הנ"ל

כלולים בהסכם כדי להבטיח הסכם מיטבי.

אתם בעלים של חברה / סטארט אפ ?

מנהלים משא ומשא מול מתכנת ?

לקראת עריכת הסכם בינכם ?

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק