צעדים לקראת חתימה על הסכם 

 

חתימה על הסכם מלווה בחששות רבים מאחר ומדובר

במסמך משפטי המתווה את המשך מערכת היחסים

בין הצדדים.

על כן, לטעות בהסכם משמעויות רבות – כלכליות

ופרוצדורליות. כדי להגיע מוכנים ככל הניתן ולהימנע

מטעויות, לפניכם 7 דברים שאתם חייבים לדעת

לקראת חתימה על הסכם.

 

בבואנו לחתום על הסכם ישנה תחושת אחריות גדולה

המונחת על כתפינו, ובצדק. ההסכם הוא מסמך בעל

תוקף משפטי המסדיר את היחסים בין הצדדים ומתווה

את אופן קיום תנאי העסקה כפי שהוסכמו. טעות 

בהסכם עלולה להוות פתח להפרות, ללוות אתכם

לאורך זמן, לעלות לכם בזמן יקר, פרוצדורות 

משפטיות ואף בסכומים כספיים לא מבוטלים.

 

על-כן, עליכם להגיע למועד החתימה מוכנים ככל 

הניתן.

כמו כן, כיוון שמדובר במסמך בעל תוקף משפטי,

אם יופר, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לקבלת

סעד.

מכאן, עולה חשיבותו העצומה של ההסכם.

 

אז, איך תגיעו מוכנים לחתימה ? ריכזנו עבורכם מספר

דברים שחייבים לדעת לפני החתימה על ההסכם !

 

1. התייעצו עם עורך-דין המתמחה בתחום :

הדעה הרווחת היא כי לעיתים עורכי הדין מעכבים

עסקאות, או לחילופין, הם רק אלו המאפשרים את

הוצאת העסקאות לפועל.

אך לא כך הדבר. עורכי דין המתמחים בתחום המסחרי 

בכלל, וההייטק בפרט, מכירים את הנורמות המקובלות 

בעולם העסקי ויודעים לתרגם את ההסכמות

המסחריות של הצדדים להסכם משפטי מחייב הדואג

לאינטרסים של שני הצדדים.

בנוסף, עורכי הדין בעלי ידע וניסיון ולכן יוכלו להדריך

אתכם גם לאורך הדרך בגיבוש העסקה ותנאיה ולא רק

במעמד החתימה.

יש לציין, כי על מנת לקבל את ההכוונה הטובה ביותר

ואת ההגנה המיטבית על האינטרסים שלכם בעסקה

חשוב שעורכי הדין יבינו את מתווה העסקה על רבדיה

הרבים ועל נגזרותיה. משכך, עליכם לדאוג לספק

לעורך הדין את כל המידע הרלוונטי

כבר מהפגישה הראשונה.

 

2. הגיעו מוכנים

ראשית, לאחר שהבנתם את מתווה העסקה עליכם

להבין את כלל נגזרותיו, המשמעויות הנגזרות 

מהסכמות הצדדים.

החל מהגנה על הקניין הרוחני, דרך זכויות מועסקים ועד

הבטחת התשלומים ואופן העברתם. לאחר הבנת כל

התנאים ודרישות הצד השני, ערכו רשימה של 

האינטרסים שלכם : מה מטרת ההסכם מהצד שלכם,

מה חשוב לכם להשיג ? על אילו תנאים אתם מוכנים

להתגמש ? ועל אילו לא תתגמשו ?

כמו כן, חשבו מראש על מספר תרחישים אפשריים 

שעשויים לצוץ במהלך המשא ומתן והכינו תגובה לכל 

תרחיש. תרחיש יהיה כל ניסיון של הצד השני לבצע

שינויים במתווה העסקה דוגמת בקשה להפחתה במחיר

העסקה, שינוי תנאי העסקה, שינוי מועדי העברת

התשלומים ועוד.

חשבו מראש על התנאים המהווים "דיל-ברייקר"

עבורכם שאם לא תצליחו לשנותם במתווה העסקה

לא תוכלו להתקדם לחתימה.

הכנה מוקדמת תאפשר לכם שליטה ותמנע צורך

בבדיקות ובהתייעצויות נוספות אשר יאריכו את

משך המשא ומתן.

 

שנית, כחלק מההכנה למשא ומתן, אספו מידע על

הצד השני והבינו את צרכיו ואת העדפותיו. הבנת

האינטרסים המרכזיים שלו מסייעת בגיבוש ההצעה

המתאימה ככל הניתן לשני הצדדים.

מומלץ להתחיל את הליך המשא ומתן בהסכמה על

האינטרסים של הצד השני לגביהם אתם מוכנים

להתפשר, שכן, הדבר תורם ליצירת תחושת שייכות

אצל הצד השני באופן שמגביר את הנטייה לפעול

בשיתוף פעולה. לאחר שהגעתם למספר הסכמות,

המשיכו לתנאים המהותיים עליהם תקיימו

את המשא ומתן המרכזי.

 

3. כל סעיף וכל מילה משמעותיים :

מומלץ להשקיע זמן בקריאת הסעיפים, בהבנת

ניסוחם, ובכלל – הבנת כל מילה בהסכם, באופן 

מעמיק וקפדני. שכן, מילה אחת עשויה להשפיע

על משמעות הסעיף כולו.

לדוגמה, סעיף המורה

כי ״The Costumer might help״

מול סעיף המורה

כי ״The Costumer will help״;

בדוגמה הראשונה, הלקוח יכול לעזור אך

אינו מחויב לכך.

לעומת זאת, בדוגמה השנייה, הלקוח מחויב לעזור

והדבר לא נתון לבחירתו.

לכן, עליכם להסכים רק לאחר שהבנתם את כלל

הסעיפים במלואם ווידאתם את התאמתם לאינטרס

שלכם. יחד עם זאת הקפידו לראות את התמונה 

המלאה, את ההסכם כמכלול וכך יהיה באפשרותכם

לבחון האם ההסכם בכללותו הוא כדאי עבורכם.

 

4. הבנת מבנה ההסכם :

לרוב, מבנה ההסכם יהיה דומה בעסקאות בעלות

אופי דומה, בעוד שתנאיו יותאמו להסכמות

הספציפיות של הצדדים.

מבנה עסקה נורמטיבי מאפשר השוואה להסכמים

דומים שנחתמו על ידי אחד הצדדים או באופן כללי.

לפיכך, מומלץ להכיר את מבנה עסקאות מקובלות 

ובכך להבין את האינטרס המרכזי שלכם בכל

אחד מחלקיו.

מבנה ההסכם לרוב יכלול : ׳הקדמה׳ המתארת את

העסקה ואת מטרתה; ׳מבנה העסקה׳ אשר יתאר

באופן מדויק ככל הניתן מה כל צד מתחייב לתת

ולקבל מהעסקה, איך ובאיזה שלב יקרה כל צעד;

׳מצגים והצהרות׳ אותם הצדדים מציגים לגבי רכיבי

העסקה, ועליהם הצדדים מסתמכים בעת החתימה

על ההסכם.

בהקשר זה, יודגש כי למצגי שווא עשויות להיות

השלכות משפטיות, ולכן עליכם לוודא שכללתם

את כל העובדות המשמעותיות הרלוונטיות;

׳התחייבות והצהרות׳ הצדדים לא לעשות פעולות

מסוימות במסגרת ההסכם; ׳תנאים׳ – תנאי העסקה ;

סעיף ׳תוקף ההסכם וסיום התקשרות׳ הקובע את

משך תקופת ההסכם וכיצד ניתן לבטלו טרם המועד

הקבוע; ׳סעיפים כלליים׳ עליהם יפורט בהמשך.

 

חשוב להבין שכל אחד מרכיבים אלו בעל השפעה 

רבה !

לכן, כאמור, כדאי להשוות את ההסכם שלכם להסכמים

אחרים של עסקאות דומות וללמוד מניסיון העבר; לעיתים,

תגלו תנאים בהסכם אחר, סעיפים או סוגיות שכדאי

להסדיר מראש בהסכם שלכם. חשוב להקפיד כאשר

אתם משווים הסכם להסכם קודם כי הדין החל הוא הדין

הרלוונטי עבור העסקה וכן כי תנאי ההסכם הם כמקובל

בתעשייה, כלומר, לא להשוות להסכם שנחתם לפני

מספר רב של שנים כי עשויים להיות עדכונים

שלא יופיעו בו.

גם כאן ישנה חשיבות להיוועץ בעורך דין, המתמחה 

בתחום ומכיר את המטריה ואת המקובל בתעשייה 

וידע להנחות אתכם לפי המקובל 

בעולם העסקאות הרלוונטי.

 

5. סעיפים כלליים בהסכם – גם עליהם חשוב לשים 

דגש :

הסעיפים הכלליים אמנם לרוב לא נמצאים במרכז

המשא ומתן, אך אלו חשובים לא פחות. הסעיפים

יקבעו למשל, האם במקרה של סכסוך תעדיפו להגיע

לבית המשפט בתל אביב או בניו יורק ?

האם ניתן יהיה לערוך שינויים בהסכם בכתב בלבד או

גם בשיחת טלפון ? האם לצדדים שלישיים תהיה

אפשרות לתבוע בהתאם להסכם שנחתם ? אלו ועוד

ייקבעו בסעיפים הכלליים ולכן

חשוב להתעמק בהם ולהבינם.

 

6. בין החתימה על העסקה לביצוע העסקה :

לרוב, בעסקאות גדולות ישנה תקופת ביניים בין 

שתי אבני הדרך המשמעותיות ביותר בעסקה – 

החתימה על מסמכי העסקה (Signing) וסגירת 

העסקה והוצאתה לפועל (Closing). 

לא תמיד ישנה הפרדה בין שני המועדים אך במידה

וישנה היא נובעת מתהליכים פרוצדורליים של הצדדים

אשר יש לקיים בין שני המועדים. לאור זאת, במידה

והסכמתם על הפרדה בין שני המועדים,

במועד הסגירה, עליכם לוודא כי הצד השני עמד בכל

התחייבויותיו שסוכמו במועד החתימה ושהתקיימו כלל

הפרוצדורות הנדרשות.

כמו כן, מומלץ להגביל את הצד השני מלבצע פעולות

חריגות בתקופת זמן זו, ואף להוסיף סעיף המאפשר

יציאה מההסכם במקרה של הפרה של אחד

מהתנאים שנקבעו לא התקיימו

בין מועד החתימה למועד הסגירה.

 

7. פיצוי – הצד השני הפר את ההסכם, מה מגיע לי ?

טרם החתימה עליכם לשים לב מה ההשלכות של 

הפרת ההסכם, משני צדי המטבע. מצד אחד,

מה יחשב כהפרה על-ידי הצד השני ומה יגיע לכם

בעקבות כך; ומצד שני, מה יחשב כהפרת ההסכם

מהצד שלכם ומה יגיע לצד השני בעקבות כך.

עליכם להבין מראש את ההשלכות של הפרת ההסכם

ולשים לב מהם הסעדים המפורטים במקרה של הפרה 

מכל צד ובחינה האם הם מידתיים.

אמנם אין כל יזם משפטן, אולם החשיבות בהבנת הבסיס

המשפטי חשובה ומשמעותית לכל. אכן האחריות היא 

גדולה, אך עכשיו, לאחר שהתכוננתם, ניתן לנשום לרווחה

וליישם את ההמלצות בדרך לעסקה מוצלחת !

 

אתם בעלים של עסק/חברה/סטארטאפ ?

מנהלים משא ומשא לסגירת עסקה ?

לקראת עריכת הסכם לביצוע העסקה ?

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

 

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הסכם השקעה בחברות סטארט אפ 

עסקת השקעה בחברת סטארט אפ הינה עסקה מורכבת

המעגנת את תנאי ומרכיבי העסקה המסחרית, ובנוסף,

העסקה מעגנת את מערכת היחסים שנוצרת, בעקבות

ההשקעה, בין המשקיע לבין חברת המטרה (היא חברת

הסטארט-אפ), וכן את מערכת היחסים בין המשקיע 

כבעל מניות עתידי מול בעלי המניות הנוכחיים

בחברה (כדוגמת מייסדי החברה).

 

בתהליך המשא ומתן לגיבוש העסקה, מבקשים הצדדים

לנסות ולהפחית סיכונים על ידי עריכת מנגנונים אשר

יסייעו להם לנהל באופן מיטבי את החברה, וכן למקסם

את האינטרסים שלהם כבעלי מניות. מרבית המנגנונים

המשפטיים המוסכמים נוגעים לאופן ניהול החברה,

וחלקם נוגעים לזכויות ולחובות הנוגעות במישרין למניות

אשר יוקצו למשקיע, לסחירות המניות וכיו"ב.

המסמכים עיקריים בעסקת השקעה
​

ברוב המכריע של עסקאות השקעה, נהוג לסכם את

פרטי העסקה בתמצית במסגרת מסמך קצר (יחסית)

הנקרא מזכר עקרונות .(Term Sheet)

מטרתו העיקרית של מזכר העקרונות היא לעגן כאמור

את התנאים המסחריים של ההשקעה (סכום ההשקעה,

שווי החברה וכיו"ב) וכן תנאים נוספים כגון תחימת פרק

זמן מוסכם במסגרתו המשקיע מבצע בדיקות נאותות

מקיפות (Due Diligence) אודות חברת המטרה, וכן

הענקת פרק זמן למשקיע ו/או למייסדים להשלמת סיבוב 

ההשקעה באמצעות משקיעים נוספים.

לאחר החתימה על מזכר העקרונות והתמלאות התנאים

שנקבעו בו, מתחילה עריכת המסמכים המקיפים לביצוע

ההשקעה ,(Definitive Agreements) כאשר המרכזי

הוא הסכם לרכישת המניות 

(Share Purchase Agreement – SPA)

כך, כל המנגנונים המשפטיים אשר יוסכם עליהם במסגרת

מזכר העקרונות, יפורטו באופן נרחב ב- SPA וחלקם גם

בהסכם בעלי המניות ובתקנון חברת המטרה.

במסגרת הסכם ההשקעה, הצדדים חותמים על מסמכים

נוספים, כגון: הסכם זכויות משקיעים 

(Investor's Rights Agreement),

תקנון מעודכן לחברה ולעיתים גם על הסכם בעלי מניות.

כאמור, מלבד הסכם ההשקעה, אחד המסמכים המהותיים

הנחתמים במסגרת הסכם ההשקעה הוא תקנון החברה.

התקנון הינו למעשה הסכם בין החברה 

לבין בעלי מניותיה, ובין בעלי המניות לבין עצמם.

בנוסף, התקנון החברה מסדיר גם את ההסכמות בנוגע

לזכויותיהם וחובותיהם של אורגני החברה השונים,

כגון : דירקטוריון החברה והאספה הכללית.

מנגנונים משפטיים
​

מבין המנגנונים המשפטיים הנידונים במסגרת המו"מ

לגיבוש עסקת ההשקעה, נפרט להלן את המרכזיים 

והשכיחים ביותר בהשקעות בחברות סטארט אפ :

סוג המניות – לרוב חברה מוקמת עם מניות מסוג

אחד "מניות רגילות" אשר מעניקות לבעליהן את

כלל הזכויות והחובות באופן שווה.

בהסכמי השקעה, משקיע, בוודאי אם מדובר בקרן

הון סיכון, ידרוש מניות מסוג שונה "מניות בכורה"

המעניקות לבעליהן הטבות מעבר לאלו

הניתנות למניות רגילות.

ההטבות שניתנות למחזיקי מניות הבכורה הן זכויות

המעניקות הטבות הן לגבי אופן ניהול החברה כגון :

זכות וטו בהחלטות מסוימות המתקבלות בחברה,

והן הטבות כלכליות כגון : זכויות עדיפות במקרה

של פירוק החברה (liquidation preference),

זכויות אנטי דילול (כפי שיפורט להלן) ועוד.

מנגנון reverse vesting – אחד המנגנונים

השכיחים ביותר על מנת להבטיח שימור אנשי

מפתח בחברה (בעיקר של המייסדים) הוא

הכפפת הון המניות של המייסדים למנגנון

של רכש חוזר Reverse Vesting.

ברוב המכריע של המקרים, המגבלה על האחזקות

של המייסד היא לתקופה של עד 48 חודשים והיא

הדרגתית ופוחתת עם הזמן.

מדובר בהבשלה הדרגתית של הון המניות על פני

תקופות זמן קבועות מראש, כאשר מניות שטרם

"השתחררו" ממשיכות להיות כפופות לזכות רכישה 

(Repurchase) ללא תמורה על ידי המשקיע/ים

(לפי חלקם היחסי בחברה).

ניתן לקבוע מנגנון לינארי, כלומר הבשלה רבעונית

או חודשית על פני שנתיים, או לקבוע מנגנון שאינו

לינארי, לדוגמא הבשלה על פני תקופה של שנתיים

כאשר מחצית מהמניות משתחרות רק בתום השנה

הראשונה (cliff של שנה) ויתרת המניות משתחרות

באופן שווה בתום כל רבעון של השנה השנייה.

עוד מקובל לקבוע במנגנון הבשלת המניות

(reverse vesting) אקסלרציה של המניות שטרם

הבשילו במקרים מסוימים.כך לדוגמא במקרה

אקזיט מקובל לקבוע שמניות המייסדים הכפופות

למנגנון ההבשלה, יראו את כלל המניות של

המייסדים כמניות שהבשילו למרות שתקופת

ההבשלה לא הסתיימה.

זכות סירוב ראשונה (Right of first refusal) –

זכות המעניקה לבעל מניות אפשרות לרכוש מניות 

של בעלי מניות אחרים המבקשים למכור מניותיהם

לצדדים שלישיים.לזכות זו קיימים חריגים,

לרבות העברה בין צדדים קשורים.

זכות מצרנות (Preemptive Right) – זכות

המעניקה לבעל מניות אפשרות להשתתף בהקצאה 

עתידית של מניות על מנת לשמור על שיעור

אחזקתו בחברה. לזכות זו קיימים מספר חריגים,

לרבות הקצאת ני"ע לעובדי החברה,

וכן הנפקה למשקיע אסטרטגי.

חובת הצטרפות (Bring along) – הזכות של

מרבית בעלי המניות לחייב את מיעוט בעלי 

המניות להצטרף לעסקה לרכישת כלל מניות

החברה.חשוב לציין כי הזכות הזו קיימת בסייגים

מסוימים גם בחוק החברות הן לגבי חברות פרטיות

והן לגבי חברת ציבוריות.

זכות הצטרפות (Co sale / Tag along) – הזכות

של מיעוט בעלי המניות להצטרף לעסקה של 

מכירת חלק משמעותי ממניות החברה לצד שלישי

באותם התנאים.מדובר בזכות מעניינת שמגלמת

פרמיה של גרעין שליטה גם לבעלי מניות מיעוט.

זכות נגד דילול כלכלי (Anti-Dilution) – זכות 

דרמטית לפיה בעל מניות אשר רכש מניות בחברה

במחיר מסוים יהיה זכאי לקבל מניות נוספות 

בחברה ללא תשלום נוסף מצדו במקרה בו בעתיד

החברה תקצה מניות חדשות במחיר נמוך יותר

מזה אשר שילם אותו משקיע.

לזכות הזו יש מספר ואריאציות, המרכזיות הן

Full Ratchet אשר אינה מתחשבת בסכומי

ההשקעה בכל סיבוב, לצד ואריאציה מתונה יותר

בשם Weighted Average Ratchet.

זכויות וטו (Restrictive provisions) – במקרה

בו לאחר גיבוש והשלמת העסקה, אחזקותיו של

המשקיע מהוות מיעוט בחברה, מן הסתם הדבר

מתבטא גם ביכולתו להשפיע

על קבלת החלטות בדירקטוריון החברה.

במקרים כאלו, המשקיע מבקש לקבוע כי בנושאים

מהותיים דירקטוריון החברה לא יוכל לקבל 

החלטה כלשהי אלא אם נציגו (נציגיו) של אותו 

משקיע בדירקטוריון תמך בהחלטה (אעפ"י שהם

מהווים מיעוט בדירקטוריון).

דוגמאות לנושאים מהותיים: שינוי מהותי בתחום

עיסוק החברה, חריגה מהותית מתוכנית עסקית

או מתקציב מוסכם, שינוי מהותי בתקנון החברה ועוד.

פקיעת הזכויות
​

נציין כי במרבית המקרים הזכויות דלעיל אינן ניתנות

לבעל מניות מסוים לעולם ועד, והחברה תוחמת את

התקופה במסגרתה הזכויות הללו ימשיכו לחול.

הדוגמא המרכזית לפקיעת הזכויות הללו היא הנפקה

ציבורית של ני"ע החברה, לצד דוגמאות נוספות כגון

ירידה דרמטית בשיעור החזקות בעל המניות הספציפי,

הגעת החברה לאבני דרך עסקיות וכיו"ב.

לסיכום
​

במסגרת מו"מ לביצוע השקעה בחברת סטארט אפ,

חשוב להבין את האינטרסים של כל צד על מנת לגבש

עסקה מאוזנת אשר תאפשר לכל אחד מהצדדים

למקסם את תועלותיו.

הכרת המנגנונים המשפטיים היא חשובה ליצירת

מערכת יחסים פורייה בין בעלי מניות המצטרפים

לחברה הטכנולוגית הצעירה לבין בעלי המניות הוותיקים,

ובמקביל לצורך בנית מרקם תאגידי בו תוכל חברת

המטרה להתנהל באופן יעיל ועניני לקידום עסקי 

החברה, הגם שאלו, לעיתים,

יכולים להיות שונים מהאינטרסים של בעלי מניותיה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם יזמים ? בעלי חברה/ סטארט-אפ ?

מתכוננים לפגישה עם משקיע ?

לקראת עריכת הסכם השקעה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

פיקוח ושליטה של בעלי מניות מיעוט בחברה

 

חברות סטארט-אפ צעירות המבקשות לגייס הון

בשלבים ראשונים של חייהן, פונות בין היתר

לאפיקי השקעה פוטנציאליים בדמות קרנות 

השקעה מקצועיות.

במרבית המקרים, במסגרת ההשקעות הללו קרנות

ההשקעה הופכות להיות בעלות מניות מיעוט

בחברות הפורטפוליו,

תוך שהן מבקשות לקבל זכויות אפקטיביות לפקח

ואף להשפיע על התנהלות החברה – שוב חרף

היותן בעלות אחזקת מיעוט בחברה.

השפעת מיעוט על התנהלות חברה
​

הליך של גיוס הון על ידי חברות צעירות הינו הליך

שכיח וטריוויאלי. במרבית הגיוסים הללו, מצטרף

בעל מניות המשקיע הון בחברה ובתמורה מקבל

מניות מיעוט בחברה.

בין אם מדובר במשקיע פרטי, מקצועי או מוסדי,

הציפיה הלגיטימית של אותו משקיע היא כי חרף

היותו בעל מניות מיעוט בחברה הוא יקבל יכולת 

אפקטיבית לפקח ואף להשפיע על התנהלות

החברה וקבלת החלטות בה,

כלומר: קבלת שליטה אפקטיבית, גם אם מוגבלת,

של מיעוט בחברה.

מאידך, בעלי מניות הרוב יבקשו לצמצם את

השפעתו של המיעוט על התנהלות החברה, והמתח 

בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים מוביל

לגיבוש מנגנונים מורכבים של פיקוח ושליטה

בחברה, תוך שמירה על יכולתו של הרוב

לנווט את החברה כראות עיניו.

"שליטה" מהי ?
​

בדין הישראלי, המונח "שליטה" משתנה בין חוק

אחד למשנהו.

כך, הגדרת המונח שליטה בסעיף 1 בחוק החברות,

אינה זהה להגדרה המפורטת בסעיף 1 בחוק ניירות

ערך. יתרה מזאת, ההגדרה של המונח "שליטה"

לעיתים אף שונה בסעיפים שונים

באותו דבר חקיקה.

זאת ועוד, מבחינה תאגידית, על קצה המזלג נציין כי 

"שליטה" ניתנת לאבחון במספר ממדים :

(1)ראשית, אבחנה בין חברות ציבוריות וגדולות לבין

חברות פרטיות.

(2) אבחנה בין חברות (ציבוריות או פרטיות) עם בעל

שליטה המחזיק למעלה מ- 51% מהחברה לבין

חברות בהן לא קיים בעל שליטה דומיננטי.

(3) אבחנה בין חברה ובה קיימת השתתפות פעילה

ודומיננטית של בעלי מניות בניהול החברה לבין

חברה שמרבית בעלי המניות בה הם פאסיביים.

חשוב לציין כי מנגנוני השליטה בחברה משתנים לאור

כל אחד משלושת הממדים כאמור, החל ממנגנון

טריוויאלי של שליטה באמצעות רוב מכריע באספת

בעלי המניות ובדירקטוריון החברה, ועד לשליטה 

באמצעות מנגנונים חוזיים ו/או תקנוניים למיניהם.

המסקנה המתבקשת הינה כי למעט במקרים מובהקים

וקלים בהם יש בעל שליטה דומיננטי וקונקלוסיבי בחברה

מסוימת, במרבית המקרים לא ניתן לקבוע באופן חד

משמעי שליטה מהי, וזאת טרם שנתעמק בפרטים

נוספים אודות החברה ואופן התנהלותה, וכן נבין את

ההקשר הדיוני אשר במסגרתו מתעורר הצורך לקבוע

כיצד מיושמת השליטה באותה החברה.

מן הכלל אל הפרט – השקעות הון סיכון
​

משקיעים מקצועיים, בין היתר בדמות קרנות הון סיכון,

מנהלים הון עבור משקיעים המבקשים למקסם את

התשואות שלהם.

לשם כך, הציפיה הלגיטימית של אותם המשקיעים היא

כי מנהלי הקרן ישקיעו כספים בחברות פורטפוליו,

ובמקביל יגבשו לעצמם זכויות פיקוח וניהול אפקטיבי 

באותן החברות, גם אם אחזקותיה של הקרן הן

אחזקות מיעוט בחברה.

נזכיר, מדובר בחברות פרטיות, אשר במסגרת גיוס הון

מצרפות בעלי מניות חדשים המשקיעים בחברה תמורת

הקצאת מניות המהוות בדרך כלל אחזקות מיעוט בחברה

(לשם הדיון, אין הבדל מהותי בין אחזקת מיעוט של 49%

לבין אחזקה צנועה יותר של 20% לדוגמא).

לשם כך, נציגי המשקיעים מבקשים לקבל זכויות 

אפקטיביות באורגנים המרכזיים של החברה, קרי

באספת בעלי המניות של החברה, ועוד יותר מכך

בדירקטוריון החברה.

בדירקטוריון החברה, מרבית הזכויות הללו מוענקות

בדמות זכויות וטו בנושאים מסוימים ובהם קיימת

ציפייה לגיטימית של המשקיע לקבל יכולת פיקוח 

וניהול סיכונים אפקטיביים.

במסגרת הנושאים הללו ניתן לציין כדוגמא : החלטה בדבר

גיוס הון עתידי לחברה, החלפת הנהלה בכירה בחברה,

שינוי משמעותי בתוכנית העסקית של החברה, ועוד כהנא

וכהנא נושאים בעלי השפעה מהותית על עסקי החברה,

וזאת לעומת המצגים אשר הוענקו למשקיע אשר על בסיסם

הוא החליט להשקיע ולהצטרף לחברה.

נציין פעם נוספת : חרף אחזקות מיעוט בחברה, נציגי

המשקיע (המהווים מיעוט בדירקטוריון החברה) מקבלים

שליטה אפקטיבית על קבלת החלטות מהותיות בחברה,

וזאת בין היתר לאור הניסיון והמקצועיות שלהם בתחומים

הרלבנטיים, באופן שפוגם ביכולתם של בעלי מניות הרוב

בחברה לנהל את החברה כראות עיניהם באופן אבסולוטי.

נדמה כי מבחינת ניתוח כלכלי של גיבוש מנגנון השליטה

כאמור יש היגיון רב, מאחר והחברה ובעלי מניותיה

המקוריים, בבואם לגייס השקעה בחברה תוך צירוף בעלי

מניות חדשים מקבלים החלטה מושכלת כי מלבד השיקול

הכלכלי של שווי המניות ושיעור אחזקות המשקיע החדש,

הרי שהם מבינים ומקבלים את העובדה שמדובר

במשקיעים מקצועיים אשר תרומתם לחברה תהיה גם

במישורים ניהוליים, ומכאן הדרך להענקת

זכויות שליטה גם לבעלי מניות מיעוט.

סיכומו של דבר
​

הדין הישראלי מפרט מנגנונים שונים ומגוונים

במסגרתם נבחנה שליטה בחברה.

שליטה בחברה א' אינה דומה בהכרח לשליטה בחברה ב',

והדבר משתנה לאור אופי החברה ועסקיה, וכן לאור

הצרכים והיכולות הניהוליות של בעלי המניות המסוימים

באותה החברה.

האתגר האמיתי הוא לגבש מנגנונים בעלי

תוכן משמעותי ויעיל, אשר על בסיסם ניתן להעניק לבעלי

מניות מיעוט זכויות שליטה בחברה, באופן שיעריך

וישקף את תרומתם הניהולית לחברה, אך לא ירוקן 

מתוכן את שליטת בעלי מניות הרוב בחברה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם בעלי מניות הרוב בחברה ?

משקיעים בחברה וחשוב לכם לשמור על האינטרסים

שלכם ו/או של משקיעים נוספים ?

אתם בעלי מניות המיעוט בחברה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מונחי ההשקעה 

ברכות. הקמתם את המיזם שלכם וכעת אתם נערכים

לשלב הבא, גיוס כספים ממשקיעים, סבב ההשקעה 

הראשון.

יזמים בעולם ההייטק המבקשים לגייס כספים, נתקלים

לא פעם במושג או שניים שהם לא בהכרח מבינים

מהו ומה השלכותיו.

בנוסף לחשיבה על מוצר, שיווק ועיצוב, על היזמים

להיות מסוגלים לדבר בשפתם של המשקיעים.

לכן, כשאתם מגיע לשלב גיוס הכספים להתחלת

פעילות המיזם שלכם, עליכם להיות מוכנים עם 

תשובות תכליתיות לשאלות שכל

משקיע חכם ישאל אתכם.

להלן מספר מונחים חשובים שכל יזם חייב לדעת

לפני שייקח על עצמו סבב השקעה ראשון :

 

1.שווי חברה טרום מימון / לאחר מימון

שווי חברה טרום מימון הוא שווי החברה טרם נעשה

סבב השקעה, בעוד שווי חברה לאחר מימון הוא שווי

החברה לאחר סבב ההשקעה.

שוויי חברה טרום ולאחר מימון מחושבים

בכדי לקבוע את אחוז ההחזקות שמשקיע יקבל

בחברה עם השקעתו.

 

2.הסכם הלוואה המירה

הלוואה המירה מאפשרת למשקיע, במקום להשקיע

כסף בעבור מניות בחברה, להעניק לחברה הלוואה

נושאת ריבית.

הלוואה זו יכולה להיות מומרת למניות בחברה

(בד״כ במהלך סבב ההשקעות הבא) או מוחזרת

בעבור מזומן, במועד פירעון מסוים כפי שיוסכם.

לדאבונו של היזם, הזכות לבחור בין שתי

האופציות היא של המשקיע.

 

3.הסכם סייף SAFE 

(Simple Agreement for Future Equity)

סייף הוא הסכם שנוסח על ידי אחת מקרנות הון

הסיכון הגדולות בעולם .(Y Combinator)

מדובר בהסכם סטנדרטי שמאפשר למשקיע

להשקיע מזומן בחברה שיומר באופן אוטומטי

למניות עם הוצאתו לפועל של סבב השקעה עתידי.

סייף אינו חוב, ומיועד לשמש כאלטרנטיבה יעילה

וזולה יותר להלוואה המירה כיוון שהוא דוחה את

התנאים המרכזיים של ההשקעה עד ביצוע סבב

השקעה עתידי.

למרות שסייף מיועד להיות הסכם סטנדרטי,

בשנים האחרונות צצו סוגים רבים של הסכמי

SAFE כל אחד עם תניות ספציפיות המעדיפות

את המשקיע או את החברה (על פי העניין).

 

4.הבשלה הפוכה/ לוח זמנים להבשלה

 (Reverse vesting/ Vesting schedule)

הבשלה הפוכה מתרחשת כאשר יזם מקבל את

מניותיו בחברה מראש, בכפוף לזכותה של

החברה לרכוש מחדש את מניות החברה בעבור

סכום כסף קטן במקרה בו היזם מפסיק להיות

מעורב בחברה.

אחוז מניות החברה של היזם שהחברה יכולה

לרכוש בחזרה, תפחת באופן תקופתי לאורך זמן

(לוח הזמנים להבשלה).

הבשלה הפוכה נפוצה בשלבים מוקדמים של

סטארט-אפ ומסייעת למשקיעים להבטיח שליזם

יש תמריץ להמשיך לעבוד

למען צמיחתה של החברה.

 

5.טבלת החזקות (Cap table)

טבלת ההחזקות של החברה מפרטת את

הבעלות בחברה ומונה כל משקיע, את מספר

המניות שבבעלות אותו משקיע, סוג המניות

(רגילות או מועדפות), ואחוז הבעלות בחברה.

מבנה הבעלות מבחין בין ״הון מונפק״ –

מחזיקי המניות הנוכחיים בפועל, ו״דילול מלא״

המפרט את המחזיקים במניות החברה בהנחה

שכל האופציות, הסכמי הסייף, הסכמי

ההלוואה ההמירה וכו׳ ימומשו.

 

6.מזכר הבנות (Term sheet)

מזכר הבנות, המכונה לעיתים ״מכתב כוונות״

הוא הסכם בין החברה לבין המשקיע המתאר

את התנאים העיקריים בעסקה.

בדרך כלל התנאים אינם מחייבים. זאת כיוון

שהם כפופים להסכם סופי, למרות שחלקם –

כגון תקופת האקסקלוסיביות

וסעיף הסודיות – יכולים להיות מחייבים.

 

7.מניות בכורה

מניות בכורה מעניקות למשקיעים זכויות

עודפות בחברה על פני אלו המחזיקים

במניות רגילות.

בעלי מניות בכורה גם מחזיקים זכויות

ופריווילגיות רבות יותר.

לדוגמה באקזיט, בעלי מניות הבכורה מקבלים

לעתים את כספם לפני בעלי המניות הרגילים

ומחזיקים בזכויות וטו מיוחדות

כדי לשמר את זכויותיהם בחברה.

זכרו !

כיזמים המעוניינים לפתח את העסק, עליכם

לאתר באופן שוטף משקיעים חיצוניים

שיעזרו לכם לממן את הפעילות ולהתרחב.

אנג'לים באמת מהווים "מלאכים" בכל פעם

שנדרשת הזרמת הון במהלך השלבים 

הראשוניים של המיזם.

אופן ניהול המו"מ עם המשקיע עשוי לקבוע

האם תצליחו לגייס את הכסף או לא.

לכן, כשאתם מגיעים לשלב גיוס הכספים

להתחלת פעילות המיזם שלכם, עליכם להיות

מוכנים עם תשובות תכליתיות לשאלות שכל

משקיע חכם ישאל אתכם.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

הקמתם מיזם חדש ?

פועלים לאתר משקיעים פוטנציאליים ?

רוצים להגיע מוכנים לפגישה עם 

המשקיע הפוטנציאלי ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים 

המסחריים והמשפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

 

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק