הסכם בעלי מניות

 

פעמים רבות קיימות נסיבות מגוונות אשר בגינן יש צורך

בחברה (קיימת או עתידית) בחתימה על הסכם בעלי 

מניות בין בעלי מניותיה של אותה חברה.

הרקע לכך יכול להיות מגוון: הסכם בין מייסדים של 

חברה, הסכם בין בעלי מניות ותיקים לבין בעלי מניות

חדשים בחברה מסוימת, הסכם הצבעה בין חלק

מבעלי מניותיה של חברה ציבורית ועוד כהנה וכהנה

נסיבות משתנות בין מקרה אחד למשנהו.

 

כפועל יוצא מהאמור לעיל, קיימת חשיבות משמעותית

להבין את הסיבות לחתימת הצדדים על אותו הסכם

בעלי מניות, על מנת להגיע למנגנונים משפטיים אשר

יוכלו לגשר בין הצדדים לאותו הסכם ויוכלו גם להכיל 

חילוקי דעות עתידיים בין הצדדים.

לכך יש להוסיף גם את המשקל של תקנון החברה

הרלבנטית אשר גם הוא מסדיר את מערכת היחסים

בין בעלי המניות, ובינם לבין החברה, ואת היחס

המשפטי בין הסכם בעלי המניות לבין התקנון.

 

מהלך חייה של חברה מושפע מגורמים שונים,

פנימיים וחיצוניים, המציבים בפני מקבלי ההחלטות

בה (דירקטורים, מנכ"ל וכיו"ב) אתגרים, המחייבים

אותם לנקוט לעיתים פעולות במטרה לשמר

את ניהולה היעיל ולמקסם את רווחיה.

 

חברה הינה ישות משפטית אשר פעילותה נקבעת

ומוסדרת במסמכי ההתאגדות שלה כאשר המסמך 

המרכזי הינו התקנון, שהינו למעשה הסכם בין

החברה לבין בעלי מניותיה, ובין בעלי המניות לבין

עצמם. בנוסף, מסדיר תקנון החברה גם את ההסמכות

בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם של אורגני החברה

השונים, כגון: דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

 

הכרעה בין מסמכים סותרים

פעמים רבות ניצבים בעלי מניות בפני סיטואציות 

מורכבות המצריכות הגעה להסכמות אשר לעיתים

ימצאו את דרכן גם לתקנון החברה, אך לעיתים

יוותרו רק בגדר הסכמה פנימית דיסקרטית בין

בעלי המניות ולא ימצאו את ביטויים

בתקנון החברה (להלן: "מנגנונים פנימיים").

חשוב להבין כי מעמדם המשפטי של מנגנונים 

פנימיים הינו פחות ונחות ביחס להוראותיו של

תקנון החברה, ובוודאי שהוראות פנימיות כאלו

אינן יכולות לחול לגבי בעלי מניות עתידיים בחברה.

יחד עם זאת, לאור הפומביות של התקנון, פעמים

רבות בעלי מניות מעדיפים כי הסכמות עסקיות

ביניהם יוותרו דיסקרטיות ולכן לא ממהרים לכלול 

אותם בנוסח מעודכן של תקנון החברה.

 

כך, מלבד תקנון החברה, לעיתים קרובות נחתמים

הסכמים נוספים בין בעלי המניות הקיימים בחברה

לבין בעלי מניות עתידיים (לדוגמא: משקיעים חדשים),

הסכמים חיצוניים לתקנון במועדי זמן שונים,

הסותרים את תוכנו של התקנון,

מה שעלול לעורר אתגרים משפטיים ומסחריים כאחד.

 

לצורך ההכרעה מי מהסכמים הסותרים גובר

המערכת המשפטית מספקת מספר אנליזות 

משפטיות, כגון :

הסכם מאוחר בזמן גובר על הסכם מוקדם בזמן ;

וכי הסדר ספציפי גובר על הסדר כללי.

אך בנוסף לכללים המשפטיים ההלכה הפסוקה היא כי

אין חברה רשאית ומוסמכת להתנות על יכולתה 

לשנות את תקנונה.

בנוסף נקבע, כי על מנת לענות על השאלה איזה הסכם

גובר במקרה של סתירה, ראוי גם לבחון את

ההתנגשות בין המסמכים השונים, בהתאם לעקרונות

המנחים בהכרעה בהתנגשות שבין רצון בעלי מניות 

הרוב למול רצון בעלי מניות המיעוט- טובת החברה,

תוך מתן חשיבות לבעלי מניות הרוב לשלוט ולנהל את

החברה ביעילות לצד הגנה על אינטרסים

של בעלי מניות המיעוט.

 

סוגים שונים של הסכמי בעלי המניות

חשוב לציין כי קיימים סוגים שונים של הסכמי בעלי

מניות, הנבדלים אלו מאלו בנסיבות השונות אשר

הובילו לחתימת ההסכם.

ההסכמים הטריוויאליים נוגעים להסכמות רחבות בין

כלל בעלי מניותיה של חברה, טרם התאגדותה או

לאחר מכן, ולרוב מרביתם המכרעת של הוראותיהם

מוצאים גם ביטויים בתקנון החברה.

הדוגמא הבולטת לכך הוא הסכם מייסדים אשר נכרת

בין מייסדיו של מיזם העתיד להתאגד כחברה, ומטרתו

המרכזית היא להסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים

בינם לבין עצמם, וכן בינם לבין החברה העתידית.

 

דוגמא נוספת הינה הסכם בין בעלי מניות קיימים

בחברה מסוימת לבין בעלי מניות חדשים, בין אם

מדובר במשקיעים ובין אם בכל מקרה אחר של בעלי 

מניות עתידיים הצפויים להצטרף לחברה.

הסכמים אלו מסדירים בעיקר את המעמד השונה בין

הקבוצות השונות של בעלי המניות, בדגש על קבלת

החלטות משותפות בחברה, וכן על זכויות והתחייבויות

של בעלי המניות השונים במקרים של מכירת מניות

בחברה, או במקרים עתידיים של גיוס הון לחברה.

 

דוגמא נוספת נוגעת להסכמי הצבעה בין בעלי מניות 

בחברה בין ביחס לנושאים מסוימים או ביחד למינוי

נושאי משרה בחברה (דירקטורים וכיו"ב).

הסכמים אלו נחתמים בדרך כלל בין חלק מבעלי 

המניות בחברה, וכוללים מנגנונים צרים ביחס לנושא

הספציפי אותו בחרו להסדיר אותם בעלי המניות.

 

מנגנונים עיקריים

כפי שצוין לעיל, המנגנונים משתנים בין הסכם אחד

למשנהו, ומן הסתם משתנים בין היתר לאור הנסיבות

השונות אשר הובילו לכריתתו של אותו הסכם.

יחד עם זאת, קיימים מספר מנגנונים

סטנדרטיים אשר חוזרים על עצמם פעמים רבות :

הוראות הבשלה ביחס לאחזקה במניות

(re-purchase mechanism) –

מנגנון סטנדרטי בהסכמי מייסדים המסדיר את

אחזקותיהם בחברה כפונקציה של מחויבותם להמשיך

ולתרום למיזם למשך תקופת זמן מוגדרת

מראש (vesting period).

 

הרכב דירקטוריון החברה (board composition) –

הזכות של כל מייסד למנות חברים לדירקטוריון

כפונקציה של אחזקותיו בחברה.

 

זכויות וטו בדירקטוריון (restrictive provisions) –

יכולתו של המיעוט בחברה להשפיע על קבלת החלטות

בחברה (בד"כ בעת קבלת החלטות מהותיות בחברה).

 

זכות סירוב ראשונה (right of first refusal) –

מחויבות של בעלי מניות המבקשים למכור את

אחזקותיהם בחברה להציע אותן תחילה לבעלי מניות

אחרים בחברה.

 

חובת הצטרפות וזכות הצטרפות

(bring along & tag along/co sale) –

יכולתו של הרוב מחד, ושל המיעוט מחד, לחייב את

הצד השני להצטרף לעסקת מכירת מניות בחברה.

 

פתרון סכסוכים –

חשוב לגבש בתוך ההסכם מנגנון פנימי ביחס

למחלוקות אשר יתגלעו בין בעלי המניות, ובמקרים

קיצוניים אף לקבוע מנגנון התמחרות פנימי (BMBY)

בין הצדדים להסכם במסגרתו יוכל צד אחד לרכוש

את משנהו, והכל מתוך מטרה להביא

למינימום את הפגיעה בפעילות העסקית של החברה.

 

לסיכום

הסכם בעלי מניות הינו הסכם אשר יש לערוך בהתאם

למערכת היחסים בין בעלי המניות שהינם צד להסכם,

ובהתאם לסיטואציה המתבקשת. כך, גם אופי ההסכם

והמנגנונים המקופלים בו הינם תלויי הקשר ואף הצורך

של כל בעל מניות אל מול ניהול החברה.

 

בנוסף, קיימים שיקולים מגוונים האם לייבא את הוראות

הסכם בעלי המניות אל תקנון החברה או להותיר אותו

כהסכם חיצוני, על כל המשתמע מכך.

 

באשר לשינויים עתידיים בהסכמי בעלי מניות, המערכת

המשפטית מכירה בצורך לאזן בין ההסכמות המקוריות

שהושגו בין הצדדים לבין הצרכים הדינאמיים של החברה,

כאשר מערכת השיקולים בביצוע האיזון הינה שלטון הרוב

למול סחטנות המיעוט. כך, המערכת המשפטית נוטה

שלא לאפשר מצב בו החברה כובלת את עצמה מפני

שינויים עתידיים בחברה, כמובן בהתייחס למכלול

הנסיבות בכל מקרה ומקרה לאור נסיבותיו.

 

זכרו !

הסכמי בעלי מניות חייבים להיות מנוסחים בקפידה.

ניסוח הסכם נכון מול בעלי המניות, הכולל סעיפים

משפטיים מיוחדים המגנים על מעמדכם ועל החברה

עצמה וקובעים מראש פתרון לבעיות שעלולות להיווצר,

יכול לסייע בהפחתת אי-וודאות וסיכונים והכל למען

הצלחת הפעילות העסקית של החברה

ומקסום רווחיהם של בעלי המניות בחברה.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם המייסדים של החברה ?

בוחנים לצרף בעלי מניות נוספים / חדשים לחברה ?

שוקלים לערוך הסכם הצבעה בחברה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים 

המסחריים והמשפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

חלוקת דיבידנדים – סמכות החלוקה ומבחני החלוקה 

 

וואליו קפיטל של רני צים רכשה את פסגות קרנות 

נאמנות במאי 2021, ולשם כך נטלה מימון ממזרחי 

טפחות, שהעמיד לרשותה הלוואה בסכום 

של 255 מיליון שקל.

פסגות פנתה לבית המשפט לפי הסכם המימון וביקשה 

חלוקת דיבידנד הגבוהה ב-20 מיליון מעבר 

לסכום ההלוואה.

 

בית המשפט הכלכלי בתל אביב קיבל החודש את 

בקשת פסגות לחלק דיבידנד של 275 מיליון שקל. 

השופט אריאל צימרמן קבע כי לאחר שהנושה המרכזי, 

בנק מזרחי טפחות, נתן את הסכמתו,

אין קושי לאשר את חלוקת הדיבידנד.

 

מדוע חברות מחלקות דיבידנדים ?

 

הסיבות בעטיין חברות מחלקות דיבידנדים הן מגוונות :

• החזר השקעה – כלי ראשון במעלה להחזר השקעה

  לבעלי מניות בשוק ההון, איתות חיובי לשוק – החברה

  רווחית ובכך מושכת משקיעים, סחירה יותר וקל לה 

  יותר לגיס כסף ולעשות עסקאות.

  כשחברה מפסיקה לחלק – איתות שלילי לשוק.

• הנאה פסיכולוגית של בעלי המניות – הנאה בקבלת 

  כסף מיידי להבדיל מציפייה לקבלה עתידית 

  (בעת מכירה של מניות).

• אינטרס של בעל השליטה או בעל מניות מסוים 

  (למשל ברכישה ממונפת).

• היעדר אלטרנטיבה טובה למזומנים בקופה – 

  התוכנית העסקית של החברה לא מנצלת את המזומנים 

  בקופת החברה.

• העדפה למינוף גבוה – המשקיעים מקטינים סיכון, 

  החברה פועלת במינוף גובה יותר וכך המשקיעים 

  מחזיקים במניות מסוכנות יותר.

• השקעה במניה כמעין אגרת חוב – חלוקה קבועה על 

  בסיס רבעוני, חצי שנתי או אפילו שנתי – הופכת את 

  ההשקעה במניה למעין אגרת חוב.

 

מה היא חלוקה ?

 

הגדרת "חלוקה" לפי חוק החברות : מתן דיבידנד או 

התחייבות לתיתו, במישרין או בעקיפין, וכן רכישה.

חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה – מבחן הרווח – 

ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה 

את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע 

מועד קיומן – מבחן יכולת הפירעון. 

 

מבחן יכולת הפירעון הינו המבחן המרכזי; הוא תזרימי, 

צופה פני עתיד ואינו מוגבל בזמן בעוד שמבחן הרווח 

הינו המבחן המשני, הרטרוספקטיבי והטכני במהותו.

 

תכלית שני מבחני החלוקה היא יצירת איזון בין ההגנה 

על זכויותיהם של נושי החברה לפירעון התחייבויות 

החברה כלפיהם, ומפני כרסום שלא כדין בהון החברה 

(המהווה את "כרית הביטחון" לנושיה) העשוי לסכל את 

קיום התחייבויות החברה כלפיהם לבין זכותם של בעלי 

המניות בחברה למקסם את תשואתם ממנה ולממשה 

בדרך של חלוקת דיבידנדים.

 

סמכות להחליט על חלוקת דיבידנד

 

החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון 

החברה, ואולם חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי 

ההחלטה תתקבל באחת מהדרכים הבאות :

א. באסיפה הכללית, לאחר שתובא בפניה המלצת 

    הדירקטוריון. האסיפה רשאית לקבל את ההמלצה 

    או להקטין את הסכום אך לא להגדילו.

ב. בדירקטוריון החברה, לאחר שהאסיפה קבעה את סכום

    החלוקה המרבי.

ג. בדרך אחרת שנקבעה בתקנון, ובלבד שניתנה הזדמנות 

   נאותה לדירקטוריון לקבוע, בטרם תבוצע החלוקה, כי 

   החלוקה אינה חלוקה אסורה.

 

בכל מקרה הדירקטוריון נדרש, מתיחס ואחראי לעמידה 

במבחני החלוקה !

 

סטנדרט הביקורת שיפוטית על החלטות

 

ý כלל שיקול הדעת העסקי – לא מתערבים בשיקול דעתם

    של הדירקטורים, והם למעשה מקבלים "חסינות" מפני 

    הטלת חבות בגין הפרת חובת זהירות כאשר הדירקטורים 

    מקבלים החלטה מיודעת ללא ניגוד עניינים.

ý כלל ההגינות המלאה – סטנדרט ביקורת מחמיר בוחנים 

    את הגינות העסקה.

ý בחינה מוגברת – על הדירקטורים להראות כי החלטתם 

    נופלת "במתחם הסבירות", זאת בניגוד לכלל שיקול הדעת 

    העסקי שהנטל לסתור אותו מוטל על התובע.

 

תוצאות חלוקה אסורה

 

1. השבה

    חובת השבה של בעלי המניות.

    חריג – בעל מניה שלא ידע ולא היה צריך לדעת

2. אחריות אישית לדירקטורים

§ הפרת חובות זהירות ואמונים – אחריות אישית של

    הדירקטורים וחשיפה לפיצוי החברה בגין הנזק

    (ישיר/תוצאתי) במישור הנזיקי (הפרת חובת זהירות)

    ו/או במישור החוזי (הפרת חובת אמונים).

§ שיפוי וביטוח לנושא משרה.

§ אין פטור לנושא משרה.

3. אחריות פלילית

4. אחריות נושאי משרה שאינם דירקטורים

    רק במקרים חריגים, כשנושא המשרה חרג מפעילותו 

    הרגילה וכאשר נוצרו יחסים מיוחדים בין 

    נושא המשרה לנושים.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם דירקטורים / נושאי משרה בחברה ?

שוקלים חלוקת דיבדנדים ?

חשוב לכם להקטין את החשיפה שלכם 

לסיכונים משפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

 

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הענקת אופציות לעובדים בחברות סטארט-אפ 

 

כוח אדם איכותי הוא הבסיס שעליו נבנות חברות 

מצליחות. בוודאי שהאמור לעיל נכון שבעתיים 

במקרים של חברות טכנולוגיות אשר הנכס העיקרי 

שלהן הוא נכס בלתי מוחשי בדמות קנין רוחני

אשר פותח על ידי עובדי החברה.

 

במאמר זה ננסה בתמצית להסביר את תהליך קבלת 

האופציות מצדם של העובדים והעובדות בחברה, 

מה המשמעות של המנגנונים הסטנדרטיים בכתבי 

אופציה ומהם השיקולים המנחים בעת קבלת

החלטה האם לממש את האופציות למניות.

 

תגמול הוני
​

במהלך שנות התשעים החלה להתקבע גם בארץ 

התובנה כי על מנת לגייס כוח אדם איכותי לחברות 

צמיחה יש להעניק להם תגמול הוני מבוסס הצלחה, 

וזה בנוסף לתגמול ה"רגיל" בדמות משכורת.

המטרה היא ברורה: לנסות ולרתום את ביצועי 

העובדים והעובדות לביצועי החברה. ככל שהעובדים 

יתרמו להצלחת החברה ועסקיה, כך גם הם ייהנו מכך 

בדמות עליית שוויה של החברה ושל האופציות

שהם מחזיקים.

 

חשוב לציין כי הדבר חלחל גם לתחומים נוספים 

במשק הישראלי, וכיום חברות העוסקות בתחומי 

עיסוק מסורתיים גם הן מציעות לעובדיהם תגמול 

הוני וזאת על מנת לנסות ולמשוך את העובדים

הטובים להצטרף לשורותיהם.

 

כתב אופציה
​

אופציה הוא סוג של נייר ערך לכל דבר וענין.

האופציה יכולה להיות לרכישת נייר ערך אחר בדמות 

מניה או אגרת חוב בהתאם לתנאים המפורטים 

בכתב האופציה הספציפי ובתוכנית האופציות.

במקרה של הקצאת אופציות לעובדים, האופציה 

היא לרכישת מניות של החברה, והדבר נעשה 

בתהליך לפיו על החברה (דירקטוריון החברה) לאמץ 

תוכנית אופציות, ולאחר מכן ייחתם כתב אופציה 

ספציפי לכל אחד מהעובדים הרלבנטיים. 

כך, ההוראות החלות על העובד בהקשר

הזה מפורטות הן בתוכנית והן בכתב האופציה.

 

במאמר מוסגר נציין כי אחת המטרות המרכזיות 

בהענקת אופציות לעובדים באופן מסודר היא 

ההטבה המיסויית המגולמת בתוכנית האופציות 

בדמות תשלום מס הוני ולא פירותי, וכן דחיית 

אירוע המס למועד מכירת המניות לאחר 

מימוש האופציות.

 

הוראות מרכזיות בעת קבלת האופציות
​

ניתן לחלק את שלל ההוראות החלות על כתבי 

אופציות לשני סוגים :

הוראות בעלות אופי משפטי, 

לצד הוראות בעלות אופי כלכלי מסחרי.

 

בחלק הראשון, המשפטי, ניתן לכלול הוראות 

טריוויאליות החלות על כל מחזיק של נייר ערך 

באשר לחובות ולזכויות הנגזרות מעצם קבלת

נייר הערך ביחס לחברה ולאורגנים בחברה.

בנוסף, קיימות הוראות משפטיות נוספות 

המפרטות את הזכויות המרכזיות המסורות 

למחזיקים לאחר מימוש האופציות למניות

(ככלל, יהיה מדובר במניות רגילות להבדיל 

ממניות בעלות זכויות יתר

המוקנות למשקיעים, בדמות מניות בכורה).

 

בחלק השני, הכלכלי מסחרי, ניתן לכלול 

הוראות המתייחסות לאספקטים כגון : 

מספר האופציות, שיעור האופציות מתוך 

כלל הון מניות החברה, מחיר מימוש האופציה, 

תקופת הבשלה (vesting period)

תקופות האצה (acceleration) 

והתקופה במסגרתה ניתן לממש את

האופציות במקרה של סיום העסקה בחברה.

 

חשוב לשים לשני מנגנונים עיקריים
​

מנגנון ההבשלה – מנגנון ההבשלה של 

האופציות נקבע בדרך כלל על פני תקופה 

של למעלה משנתיים במהלכה על העובד 

להמשיך ולעבוד בחברה על מנת שהאופציות 

אכן ייזקפו לזכותו (תקופת הבשלה של שנתיים 

גם עומדת בהוראות סעיף 102 לפקודת מס 

הכנסה החל על אופציות לעובדים).

במרבית המקרים, נקבעת תקופת הכשרה 

ראשונית (cliff) של מספר חודשים ולעיתים 

אף שנה, במהלכה העובד לא זכאי לקבל אף 

לא אחת מהאופציות אשר הוקצו לו, אך אם 

הוא משלים את תקופת ההכשרה דלעיל, 

שיעור האופציות מתוך כלל האופציות אשר 

הוענקו לו מבשיל, ויתרת האופציות מבשילות 

לו באופן שוטף (חודשי או רבעוני)

עד לתום תקופת ההבשלה.

 

מנגנון ההאצה של האופציות למניות – אקסלרציה, 

ולפיו משך תקופת ההבשלה של האופציות למניות 

יכול להתקצר בהינתן אירועים משמעותיים בחיי 

החברה, נניח הנפקתה או מכירתה בעסקת M&A .

ההיגיון ברור ויוצא מנקודת הנחה לפיה גם אם העובד 

טרם השלים את כלל תקופת ההבשלה של האופציות 

שהונפקו לו, אבל במהלך התקופה עסקיי החברה 

שגשגו והיא הצליחה לבצע הנפקה לציבור או מכירתה,

אזי הגיוני שגם אותו עובד ייהנה מפירות ההצלחה.

 

מימוש אופציות למניות – מה חשוב לבדוק ?
​

עם תום תקופת ההבשלה, העובד יכול (בוודאי שאינו 

מחויב) לממש את האופציות שבידו למניות. 

בהקשר הזה חשוב לוודא מספר דברים :

 

ראשית, במרבית המקרים העובד מחויב לממש את 

כלל האופציות שבידו למניות, ולא רק את חלקן. 

כמובן שהאינטרס של החברה טריוויאלי והיא

אינה רוצה שגורם כלשהו יחזיק מניות ואופציות במקביל.

 

שנית, חשוב לוודא מהו מחיר המימוש של אופציה 

לעומת מחיר המניה של החברה באותה העת, וזאת 

על מנת להבין מהי ההטבה הגלומה בכל

אופציה (אם בכלל).

נזכיר כי במרבית המקרים מדובר בחברות פרטיות, כך 

ששווי החברה, וכפועל יוצא מכך גם מחיר המניה, 

אינו נחלת הכלל והחברה אינה ששה לפרסמו.

בנוסף, לאור העובדה כי שווי החברה נקבע אך ורק 

בסיבובי ההשקעה השונים, אין כל ודאות כי מחיר המניה 

כפי שנקבע בסיבוב ההשקעההקודם יהיה גם מחירה 

בסיבוב העתידי, שלא לומר שאין כל ודאות

כי מחיר המניה לא יפחת דווקא בסיבוב 

העתידי (down round).

 

חשוב לציין כי כל עוד העובד ממשיך לעבוד בחברה, 

ההתלבטות הזאת נחסכת ממנו והוא תמיד יכול להמתין 

למימוש האופציות למניות עד לאותו Exit מיוחל, וזאת 

על מנת לדעת בוודאות מה שווי ההטבה הגלום בעצם 

קבלת האופציות. הוראה נוספת אשר חשוב לוודא היא מה 

מסגרת הזמן אשר עובד אשר סיים לעבוד בחברה מחויב 

לממש את האופציות ברשותו למניות, שכן בתום אותה 

תקופה האופציות יפקעו. במרבית המקרים מדובר בתקופה 

בת כשלושה חודשים, ולעובדים בכירים לעיתים ניתנה 

הארכה נוספת בת מספר חודשים נוספים.

 

לסיכום !

 

פעמים רבות מדובר על הענקת אופציות לעובדים כסוג 

של סיסמא, אך מאחורי הסיסמא דלעיל קיימים תנאים 

והוראות משמעותיות רבות אשר יש לבחון לעומק 

טרם קבלת האופציות, ובוודאי שטרם מימושן למניות.

 

מרבית החברות מודעות למורכבות של הדברים, ומציעות 

לעובדים סיוע ומידע אודות החברה וניירות הערך שלה, 

על מנת שיוכלו להעריך באופן אמיתי את טיב ההטבה הגלומה 

באופציות, וכן להבין טוב יותר את ההוראות המשמעותיות 

הנוגעות לכתבי האופציה.

 

מנקודת מבטם של העובדים, חשוב לציין כי עצם קבלת 

תגמול הוני הוא מבורך, אך יש להבין לעומק את המנגנונים 

הגלומים בתגמול הוני ובמשמעויות המשפטיות והכלכליות 

הכרוכות בו.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

יזמים / בעלי חברה ?

בוחנים אפשרויות למתן תגמול הוני / אופציות לעובדים שלכם ?

חשוב לכם לבחון את ההשלכות המשפטיות והכלכליות שבדבר ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

היבטים משפטיים ביזמות 

 

אם החלטתם להקים מיזם, או שאתם נמצאים כבר באמצע 

הדרך, חשוב שתתנו את הדעת למספר נקודות משפטיות

ועסקיות שכדאי מאד להכיר.

ההיבטים המשפטיים מלווים את המיזם לאורך השלבים 

השונים של הפעילות העסקית – החל משלב הרעיון, דרך 

שלב הקמת המיזם, גיוס הכספים ועד לשלב הניהול 

השוטף או מכירת הפעילות.

היבטים אלו הם בעלי חשיבות והשלכות מהותיות על ניהול 

המיזם ולכן אסור להזניח אותם בשלבי ההקמה.

 

המיזם עסקי – קווים לדמותו

 

1. הקמת מיזם עסקי – מגבלות משפטיות

   כחלק מבדיקת היתכנות של המיזם – הבחינה האם המיזם 

   הוא בר ביצוע – רצוי לבדוק שאין מניעה משפטית למימוש 

   הרעיון וכן להכיר את המגבלות או הקשיים המשפטיים כגון 

   הזדקקות להיתרים ורישיונות מיוחדים.

 

2. האם ניתן להגן על הרעיון העסקי מבחינה משפטית ?

   האופן בו תאגידים, יזמים ובעלי עסקים יכולים להגן על 

   רעיונותיהם העסקיים והמידע המסחרי המצוי בידם, מפני 

   שימוש על-ידי מתחרים פוטנציאלים יכול להיות באמצעות 

   אחת מהדרכים הבאות (או שילוב שלהם במידת הצורך) :

 

• רישום פטנט – במסגרת זו יש לבדוק האם ההמצאה

  כשירת פטנט – האם ניתן לרשום אותה כפטנט.

• סוד מסחרי – חברות ועסקים המעוניינים לשמור על הקניין

  הרוחני שצברו ועל המידע העסקי שלהם בסוד, ישתמשו, 

  בין היתר, בהסכמי סודיות. כמו כן חשיפת המידע לצדדי ג’ 

  פעמים רבות תותנה גם בחתימת הסכם אי תחרות.

• זכויות יוצרים, סימני מסחר ומדגמים – חלק אחר מנכסי 

  החברה עשוי לזכות להגנה קניינית אחרת – כזכויות 

  יוצרים,   סימני מסחר או מדגמים – בכפוף למגבלות הדין.

  לצורך הגנה על סימני המסחר והמדגמים יש להגיש בקשות

  מתאימות לרשות הפטנטים ולרשם סימני המסחר.

 

3. מיסוי

   יזמים המעוניינים להקים מיזם נדרשים להעניק תשומת לב 

   גם לשאלת המיסוי. בהקשר זה יש לקחת בחשבון בין 

   היתר את מודל ההכנסות, צורת ההתאגדות, מקום 

   ההתאגדות ועוד.

 

4. בחירת צורת ההתאגדות

   עוד לפני הקמת המיזם על השותפים למיזם לשקול את 

   צורת ההתאגדות, מקום ההתאגדות, מועד ההתאגדות 

   ולבחון את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות 

   (לרבות עלויות, היבטי מיסוי, גיוס כספים, הגבלת אחריות 

    וכו”).

 

להלן צורות ההתאגדות הנפוצות :

 

• עוסק מורשה – עוסק מורשה נושא באופן אישי בכל החובות

  והתחייבויות של העסק. ניהול עסקים במסגרת עוסק מורשה

  לעיתים עדיפה ליזם הפועל בכוחות עצמו, שאלה זו תלויה

  בפרמטרים כגון סוג העסק, הכנסות צפויות, רמת הסיכון

  הכרוכה בניהול העסק, האם העסק עתיד לגייס כספים ועוד.

 

• הקמת חברה בע"מ בישראל – הקמת מיזם עסקי פעמים 

  רבות מוביל לפתיחת חברה. על-מנת להקים חברה בישראל 

  יש לנסח תקנון לחברה, לרשום אותה ברשם החברות ואם 

  הקמתה נעשית על-ידי מספר שותפים רצוי גם לחתום על 

  הסכם מייסדים. הקמת חברה אומנם כרוכה בלא מעט 

  עלויות, בשלב הראשון יש לשלם אגרה ובהמשך ויש צורך 

  בהנהלת חשבונות כפולה, הגשת דוח שנתי לרשם 

  החברות ועוד, אך לצידן יש לה מגוון יתרונות.

  היתרון המרכזי בחברה נובע מעקרון האישיות המשפטית 

  הנפרדת של החברה מבעליה ומעקרון הגבלת האחריות 

  של בעלי המניות (בהנחה שמקימים חברה בע”מ). 

  נוסף על כך, משקיעים פרטיים,

  כמעט תמיד, יעדיפו להשקיע הון בחברה פרטית.

 

• הקמת שותפות – לצורך כך, מומלץ מאוד לגבש הסכם 

  שותפות שיגדיר בין היתר את חלוקת הזכויות, החובות 

  בין השותפים ועוד.

  בשותפות, המיסוי הוא אישי, עניין שיכול להוות חסרון 

  או יתרון, תלוי בנישום. החיסרון המרכזי בשותפות הוא 

  שאחריות השותפים היא בלתי מוגבלת – אם כי ישנן 

  פרוצדורות שונות   המנסות להתגבר על מכשול זה, 

  למשל שותפות מוגבלת.

 

• הקמת חברה בחו”ל, הקמת עמותה או 

  הקמת חברה לתועלת הציבור –

  להקמת חברה בחו”ל היבטים רבים, פעמים רבות צורת 

  התאגדות זו נבחרת מאחר ורוב קהל היעד שוהה בחו”ל 

  או במטרה לגייס הון מחו”ל או כאשר יש יתרונות מיסוי 

  להקמה בחו”ל וכדומה.

 

5. מימון המיזם

   יזמים נדרשים לבחון את האלטרנטיבות למימון פעילות 

   המיזם – האם הם מעדיפים לממן את הפעילות באמצעים 

   העומדים לרשותם, באמצעות הלוואות או בעזרת השקעות. 

   בין יתר החלופות העמודות לרשות היזמים ניתן למנות את 

   המקורות הבאים: מימון בנקאי, גיוס הון ממשקיעים פרטים 

   (מלאכים, קרנות הון סיכון), גיוס הון מגופים ממשלתיים 

   (המדען הראשי), גיוס הון ראשוני מחממות יזמות, שימוש 

   בפלטפורמה לגיוס המונים.

 

6. הסכמים משפטיים ליזמים וסטארט-אפים

   להלן תיאור קצר ולא ממצה, של מספר הסכמים משפטים 

   חשובים :

 

• הסכם מייסדים – בעת הקמת מיזם על-ידי מספר שותפים 

  חשוב מאוד להסדיר בחוזה את מערכת היחסים בין הצדדים 

  מבחינה משפטית ועסקית.

  כמו כן, חשוב להבחין בין הסכם מייסדים להסכם שותפות, 

  מדובר בהסכמים המאפיינים צורות התאגדות שונות ולכן 

  משמעות החתימה על כל אחד מההסכמים היא שונה. ניסוח 

  הסכם המייסדים הוא בבחינת מלאכת מחשבת. 

  ניסוח מקצועי של ההסכם כאמור יעזור למקימי המיזם להגן 

  על זכויותיהם ולזהות את המכשולים הנפוצים בעת כניסה 

  ליחסי שותפות, תוך התחשבות בצורכיהם ובמאפיינים 

  הייחודיים לעסקם.

 

• הסכם סודיות – הקמת מיזם/ סטארטאפ מלווה בחששות 

  רבים מצד היזמים. אחד החששות המרכזיים הוא חשיפת 

  הרעיון בפני גורמים חדשים. זו הסיבה שיזמים חותמים 

  ביניהם ומחתימים גורמים שונים על הסכמי סודיות.

  הסכם סודיות נועד להגן הרעיון העסקי, סודות מסחריים, 

  הקניין הרוחני של המיזם ומידע חיוני נוסף של העסק מפני 

  חשיפתו לציבור.

 

• הסכם אי תחרות – המטרה של הסכם היא למנוע בין 

  היתר את המצב הבא בו אחד הגורמים איתו נמצא המיזם 

  בקשר עסקי או מקצועי (לרבות שותפים, עובדים ויועצים) 

  יקימו עסק שמתחרה במיזם, תוך שימוש במידע שהועבר 

  אליהם דרך המיזם.

 

• הסכם תיווך השקעה (Finder Agreements) – על 

  מנת להשיג מימון פועלים היזמים בערוצים שונים, אחת 

  הדרכים היא פניה למתווכים עסקיים.

 

• הסכמי העסקה – רצוי להסדיר את מערכת העסקת אנשי 

  המקצוע השונים. יהיו חברות שיעדיפו לסווג את מערכת 

  היחסים עם נותן השירותים כחוזה עבודה אישי 

  (עובד שכיר)  ויהיו עסקים שיעדיפו להימנע מיחסי 

  עובד-מעביד (קבלן חיצוני) – הסכם למתן שירותים. 

  בתעשיית ההייטק נפוצים במיוחד הסכמי אופציות 

  לעובדים ותוכניות להענקת אופציות.

 

• מזכר הבנות – הינו מסמך משפטי המועבר מהמשקיע 

  ליזמים או מהמשקיע לחברה ובו מעלים הצדדים על 

  הכתב את עיקרי הסכמותיהם המשפטיות והמסחריות 

  בנוגע להשקעה או הלוואה למיזם.

 

• הסכם השקעה – הנו חוזה שנחתם בין המשקיע לבין 

  החברה, במהלכו מתחייב המשקיע להעביר לרשות 

  החברה סכום כסף מסוים בתמורה לקבלת חלק 

  מהבעלות עליה.

 

• הסכם הלוואת בעלים – הלוואת בעלים הנה הלוואה 

  הניתנת על ידי הבעלים של העסק – חברה, שותפות 

  או ישות משפטית אחרת  – לטובת העסק. הלוואת 

  בעלים תוחזר לנותן ההלוואה בתנאים שיקבעו 

  על-פי הסכם ההלוואה.

 

• הסכם שיתוף פעולה – הסכמים שנכרתים מול צד שלישי 

  לצורך שיתוף פעולה עסקי – למשל פרסום הדדי או 

  הקמת מיזם משותף.

 

• הסכם התקשרות עם לקוח – הסכמי התקשרות עם ספקים 

  ונותני שירותים, ניסוח תנאי שימוש, מדיניות פרטיות 

  ותקנונים (לאתר, לתוכנה או לאפליקציה), הסכמי רישיון, 

  הסכמי ייצור, הסכמי פיתוח, הסכמי שיווק, 

  סוכנות והפצה, הסכמי רכישה ועוד.

 

• הסכם שכירות לעסק – התקשרות בהסכם שכירות עם 

  משכיר הנכס המסדיר את הזכויות והחובות בנוגע 

  לשכירת המושכר.

 

7. רישיונות והיתרים

    ישנם פעילויות אשר מחייבות רישיונות או היתרים 

    ספציפיים מגופים ממשלתיים או עירוניים, 

    למשל רישיונות עסק ועוד.

 

זכרו !

 

מיזם עסקי שלא נעשה בו תאום צפיות מבעוד מועד,

בהיבט המשפטי, הניהולי והכספי, לרוב גם לא יתנהל 

כראוי וככל הנראה גם לא ישרוד זמן רב.

תכליתו של מדריך זה היא להסדיר את אופן התנהלותו 

של המיזם העסקי, לרבות בין השותפים לבין עצמם 

ובינם לבין ההתאגדות שמוקמת.

מיזם עסקי שנבנה היטב הוא אבן יסוד להצלחת המיזם.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

יזמים בחברה/שותפות עסקית או בסטארט-אפ ?

מצאתם את השותף/המשקיע החלומי שלכם ?

מעוניינים לעבור לשלב הבא ביחסים העסקיים ביניכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק