תביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל באשמת שימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות 

הממשל האמריקאי בכובעיו השונים חוקר את גוגל 

באינטנסיביות כבר לפחות עשור

על פגיעה בחוקי ההגבלים העסקיים. 

אולם בעוד באירופה, ספגה גוגל שורה של קנסות 

והגבלות בשנים האחרונות,

על שימוש לרעה בכוחה המונופיליסטית, 

בביתה בארה"ב, גוגל הצליחה להתחמק

שוב ושוב מהעמדה לדין וסנקציות.

העידן הזה הסתיים השבוע כאשר משרד המשפטים

הגיש לראשונה תביעת הגבלים עסקיים נגד 

גוגל, לבית משפט פדראלי, באשמת 

שימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות.

גוגל מואשמת בכך שניצלה את כוחה האדיר 

כדי לשמור על מונופול בתחום החיפוש באינטרנט

והפרסום בחיפוש, הענפים הרווחיים ביותר שלה.

ביו השאר שילמה גוגל מיליארדי דולרים למפתחי דפדפני אינטרנט,

כמו אפל, כדי שתשמור על מנוע החיפוש שלה כברירת מחדל. 

החזון המשותף נסוב סביב עסקה גדולה בין שתי החברות – 

הפיכת מנוע החיפוש של גוגל לברירת מחדל במכשירי אפל.

לטענת התביעה, גוגל גם השתמשה, באופן לא חוקי, בשליטתה

בתחום מערכות ההפעלה למובייל עם אנדרואיד,

כדי למנוע התקנה של אפליקציות חיפוש מתחרות.

דיני ההגבלים העסקיים בישראל עוסקים בתחרות.

ההנחה הבסיסית היא כי תחרות הינה דבר חיובי. 

תכליתו של חוק ההגבלים היא הסרת מכשולים 

הנערמים על התחרות החופשית. 

הגבל עסקי ע"פ חוק ההגבלים העסקיים הוא אחד המצבים שלהלן :

הסדר כובל- פעילות של גופים שהם לכאורה עצמאיים ומתחרים זה בזה בשוק,

אך פועלים יחד מתוקף הסכם (קרטל).

מונופול – חברה החולשת על יותר מ- 50% מכוח השוק, תחשב כמונופול.

אין איסור על עצם קיום המונופול אבל, על מונופול חלים איסורים מיוחדים:

איסור על סירוב בלתי-סביר ואיסור על ניצול מעמד לרעה.

מיזוג חברות – רכישה של "עיקר נכסי" חברה אחת בידי חברה אחרת,

או רכישת מניות חברה בערך העולה על 25% מסך המניות בידי חברה אחרת.

משמעות ההפרה של דיני ההגבלים העסקיים היא

במישור הפלילי – הגשת כתב אישום כנגד האדם שהפר בפועל,

מנהל פעיל ואפילו עו"ד כמסייע.

במישור המנהלי – פרסום קביעה, מתן הוראות לבעלי מונופול

והשתת עיצומים כספיים.

במישור האזרחי – תובענות ייצוגיות.

דיני ההגבלים העסקיים מצויים בהתחדשות תמידית.

מטרתם "להנדס" את השוק ולמנוע ריכוזיות כלל משקית.

רבים מבין לקוחותינו הגדולים במגזר העסקי פונים אלינו

באשר לייעוץ וליווי משפטי באשר לעסקאות מיזוג 

בינם לבין חברות אחרות במשק, עסקאות בהן עולה

בחינת המיזוג לאור דיני ההגבלים העסקיים.

למה צריך לשים לב במיזוג בין חברות?

שלב 1- בהליכי גילוי נאות (Due Diligence) ביו מתחרים:

פירוט מינימאלי- רק מידע נחוץ יעבור.

התקדמות זהירה.

כתבי התחייבות לשמירת סודיות.

זהות המעיינים במידע.

צימצום אינטראקציות בין מתחרים.

תיעוד התהליך.

שלב 2- חובת דיווח לממונה על ההגבלים העסקיים:

המיזוג יוצר מונופול.

מחזור המכירות גבוה מהמינימום.

צד למיזוג הוא בעל מונופול בשוק כלשהו (בלי קשר למיזוג).

שלב 3- חובת ההמתנה:

איסור גמור החל על הצדדים לבצע כל איחוד פעילות שהוא

וכל התחלה של מעשה המיזוג עד לקבלת החלטת הממונה

על ההגבלים העסקיים, לרבות:

הימנעות מהשפעה ממשית על התנהלות התאגיד הנרכש

הימנעות מהעברת התמורה באופן מלא או חלקי

שלב 4- כבילות נלוות למיזוג

אישור המיזוג ניתן בקשר עם העסקה בלבד.

תניות נלוות מחייבות בחינה נפרדת

ככלל – תניות שנועדו לשמור את שווי הממכר מותרות

דוגמא בולטת: תניות אי תחרות ואי שידול.

ומה באשר לגוגל?

בשימועים ובמסמכים שהגישה בעבר לבתי משפט,

גוגל טענה כי היא מתמודדת מול מתחרות חזקות בכל השווקים.

גוגל צפויה להיאבק בתביעה ותוכל להשקיע בכך כסף רב,

לאור העובדה שבקופת המזומנים שלה יש 120 מיליארד דולר.

בוחנים מיזוג עם חברה אחרת? 

מתלבטים לגבי עריכת הסדר ו/ או הסכם עם מתחרה שלכם?

אתם מונופול ולא בטוחים לגבי אופן התנהלותכם?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות שעלולות לעלות לכם הון תועפות?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק