הצצה לתהליך הענקת אופציות לעובדים בחברה – משמעות ושיקולים !

הענקת אופציות לעובדים בחברות טכנולוגיה 

 

כוח אדם איכותי הוא הבסיס שעליו נבנות חברות מצליחות. 

בוודאי שהאמור נכון שבעתיים במקרים של חברות 

טכנולוגיות אשר הנכס העיקרי שלהן הוא נכס בלתי מוחשי 

בדמות קניין רוחני אשר פותח על ידי עובדי החברה.

 

כבר לפני למעלה משני עשורים, החלה להתקבע גם בארץ 

התובנה כי על מנת לגייס כוח אדם איכותי לחברות צמיחה 

יש להעניק להם תגמול הוני מבוסס הצלחה, וזה בנוסף 

לתגמול ה"רגיל" בדמות משכורת. 

המטרה ברורה : לנסות ולרתום את ביצועי העובדים 

והעובדות לביצועי החברה. 

ככל שהעובדים יתרמו להצלחת החברה ועסקיה, כך גם הם 

ייהנו מכך בדמות עליית שוויה של החברה ושל האופציות 

שהם מחזיקים. חשוב לציין כי הדבר חלחל גם לתחומים 

נוספים במשק הישראלי, וכיום חברות העוסקות בתחומי 

עיסוק מסורתיים גם הן מציעות לעובדיהם תגמול הוני 

וזאת על מנת לנסות ולמשוך את העובדים הטובים 

להצטרף לשורותיהם.

 

מה כולל תהליך קבלת האופציות מצדם של העובדים 

והעובדות בחברות טכנולוגיה ?

מה המשמעות של המנגנונים הסטנדרטיים בכתבי אופציה ?

ומהם השיקולים המנחים בעת קבלת החלטה האם לממש 

את האופציות למניות ?

 

כתב אופציה

 

אופציה הוא סוג של נייר ערך לכל דבר ועניין. 

האופציה יכולה להיות לרכישת נייר ערך אחר בדמות מניה 

או אגרת חוב בהתאם לתנאים המפורטים בכתב האופציה 

הספציפי ובתוכנית האופציות. 

במקרה של הקצאת אופציות לעובדים, האופציה היא 

לרכישת מניות של החברה, והדבר נעשה בתהליך לפיו 

על החברה (דירקטוריון החברה) לאמץ תוכנית אופציות

ולאחר מכן ייחתם כתב אופציה ספציפי לכל אחד 

מהעובדים הרלבנטיים. 

כך, ההוראות החלות על העובד בהקשר הזה מפורטות 

הן בתוכנית והן בכתב האופציה.

 

במאמר מוסגר נציין כי אחת המטרות המרכזיות בהענקת 

אופציות לעובדים באופן מסודר היא ההטבה המיסויית 

המגולמת בתוכנית האופציות בדמות תשלום מס הוני 

ולא פירותי, וכן דחיית אירוע המס למועד מכירת המניות 

לאחר מימוש האופציות.

 

הוראות מרכזיות בעת קבלת האופציות

 

את שלל ההוראות החלות על כתבי אופציות ניתן לחלק 

לשני סוגים : הוראות בעלות אופי משפטי

לצד הוראות בעלות אופי כלכלי מסחרי.

 

בחלק הראשון, המשפטי, ניתן לכלול הוראות החלות על 

כל מחזיק של נייר ערך באשר לחובות ולזכויות הנגזרות 

מעצם קבלת נייר הערך ביחס לחברה ולאורגנים בחברה. 

בנוסף, קיימות הוראות משפטיות נוספות המפרטות את 

הזכויות המרכזיות המסורות למחזיקים לאחר מימוש 

האופציות למניות. 

בחלק השני, הכלכלי מסחרי, ניתן לכלול הוראות 

המתייחסות לאספקטים כגון : מספר האופציות, שיעור 

האופציות מתוך כלל הון מניות החברה, מחיר מימוש 

האופציה, תקופת הבשלה (vesting period), תקופות 

האצה (acceleration), והתקופה במסגרתה ניתן 

לממש את האופציות במקרה של סיום העסקה בחברה.

 

בנוסף, יש לתת את הדעת על שני מנגנונים עיקריים :

הראשון, מנגנון ההבשלה של האופציות נקבע בדרך כלל 

על פני תקופה של למעלה משנתיים במהלכה על העובד 

להמשיך ולעבוד בחברה על מנת שהאופציות אכן ייזקפו 

לזכותו (תקופת הבשלה של שנתיים גם עומדת בהוראות 

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה החל על אופציות לעובדים).

במרבית המקרים, נקבעת תקופת הכשרה ראשונית (cliff

של מספר חודשים ולעיתים אף שנה, במהלכה העובד לא 

זכאי לקבל אף לא אחת מהאופציות אשר הוקצו לו, אך אם 

הוא משלים את תקופת ההכשרה דלעיל, שיעור האופציות 

מתוך כלל האופציות אשר הוענקו לו מבשיל, ויתרת 

האופציות מבשילות לו באופן שוטף (חודשי או רבעוני) 

עד לתום תקופת ההבשלה.

 

המנגנון השני עליו כדאי להתעכב הינו מנגנון ההאצה 

של האופציות למניות – אקסלרציה, ולפיו משך תקופת 

ההבשלה של האופציות למניות יכול להתקצר בהינתן 

אירועים משמעותיים בחיי החברה, 

נניח הנפקתה או מכירתה בעסקת M&A

ההיגיון ברור ויוצא מנקודת הנחה לפיה גם אם העובד 

טרם השלים את כלל תקופת ההבשלה של האופציות 

שהונפקו לו, אבל במהלך התקופה עסקיי החברה שגשגו 

והיא הצליחה לבצע הנפקה לציבור או מכירתה, 

אזי הגיוני שגם אותו עובד ייהנה מפירות ההצלחה.

 

מימוש האופציות למניות

 

עם תום תקופת ההבשלה, העובד יכול (בוודאי שאינו מחויב) 

לממש את האופציות שבידו למניות. 

בהקשר הזה חשוב לוודא מספר דברים :

ראשית, במרבית המקרים העובד מחויב לממש את כלל 

האופציות שבידו למניות, ולא רק את חלקן. 

כמובן שהאינטרס של החברה טריוויאלי והיא אינה רוצה 

שגורם כלשהו יחזיק מניות ואופציות במקביל.

שנית, חשוב לוודא מהו מחיר המימוש של אופציה לעומת 

מחיר המניה של החברה באותה העת, וזאת על מנת 

להבין מהי ההטבה הגלומה בכל אופציה (אם בכלל). 

 

נזכיר כי במרבית המקרים מדובר בחברות פרטיות

כך ששווי החברה, וכפועל יוצא מכך גם מחיר המניה, 

אינו נחלת הכלל והחברה אינה ששה לפרסמו. 

בנוסף, לאור העובדה כי שווי החברה נקבע אך ורק 

בסיבובי ההשקעה השונים, אין כל ודאות כי מחיר המניה 

כפי שנקבע בסיבוב ההשקעה הקודם יהיה גם מחירה 

בסיבוב העתידי, שלא לומר שאין כל ודאות כי מחיר המניה 

לא יפחת דווקא בסיבוב העתידי (down round). 

חשוב לציין כי כל עוד העובד ממשיך לעבוד בחברה, 

ההתלבטות הזאת נ​חסכת ממנו והוא תמיד יכול להמתין 

למימוש האופציות למניות עד לאותו Exit מיוחל, 

וזאת על מנת לדעת בוודאות מה שווי ההטבה הגלום 

בעצם קבלת האופציות.

 

הוראה נוספת אשר חשוב לוודא היא מה מסגרת הזמן אשר 

עובד אשר סיים לעבוד בחברה מחויב לממש את האופציות 

ברשותו למניות, שכן בתום אותה תקופה האופציות יפקעו

במרבית המקרים מדובר בתקופה בת כשלושה חודשים, 

ולעובדים בכירים לעיתים ניתנה הארכה נוספת 

בת מספר חודשים נוספים.

 

לסיכום

 

פעמים רבות מדובר על הענקת אופציות לעובדים כסוג של 

סיסמא, אך מאחורי הסיסמא דלעיל קיימים תנאים והוראות 

משמעותיות רבות אשר יש לבחון לעומק טרם קבלת האופציות

ובוודאי שטרם מימושן למניות.

מרבית החברות מודעות למורכבות של הדברים, ומציעות לעובדים 

סיוע ומידע אודות החברה וניירות הערך שלה, על מנת שיוכלו 

להעריך באופן אמיתי את טיב ההטבה הגלומה באופציות, 

וכן להבין טוב יותר את ההוראות המשמעותיות הנוגעות 

לכתבי האופציה.

מנקודת מבטם של העובדים, חשוב לציין כי עצם קבלת תגמול 

הוני הוא מבורך, 

אך יש להבין לעומק את המנגנונים הגלומים בתגמול הוני 

ובמשמעויות המשפטיות והכלכליות הכרוכות בו.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

שוקלים להעניק אופציות או מניות לעובדי החברה ?

מתלבטים מהו המנגנון הנכון ומה גלום במנגנון זה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק 

כל התשובות לשאלה שלכם – חברה או שותפות – מה עדיף ?

חברה, שותפות ומה שביניהם . . .

 

אתם עומדים להקים עסק, מתלבטים ושואלים את 

עצמכם או את הסובבים אתכם – תחת איזו ישות 

משפטית כדאי לנהל את העסק ? 

האם רצוי לפתוח את העסק כחברה בע״מ ? 

כשותפות ? או אולי בכלל כעוסק מורשה ? 

אתם ודאי מקבלים תשובות סותרות מגורמים 

שונים, לעיתים אפילו ללא קשר למצב העסק שלכם.

עליכם להכיר את היתרונות והחסרונות של כל 

אחת מהאפשרויות, להכיר היטב את אופי העסק 

שלכם, את האפשרויות לצמיחה כלכלית, את 

הקשיים והסיכונים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה.

 

החברה

חברה היא אחד מסוגי התאגידים השכיחים בישראל. 

מדובר בתאגיד הנחשב בעיני החוק לאישיות משפטית 

נפרדת, כלומר בשונה מעסק עצמאי או שותפות, 

חברה היא בעלת יכולת לחוב בחובות בנפרד מבעליה, 

יכולה לתבוע ולהיתבע וכד'. 

המשמעות של חברה בעירבון מוגבל (בע"מ), היא 

ההפרדה המשפטית שנעשית בין החברה לבין בעלי 

המניות שלה, משמעות הדבר היא שאחריות בעלי 

המניות בחברה מוגבלת עד לגובה 

ההון שהשקיעו בחברה.

 

ככלל, לכל אדם בישראל זכות להקים חברה

בהתאם להוראות החוק, 

בכלל זה תושב חוץ או תושב זר. 

למעשה כמעט כל אדם או גוף רשאי להקים חברה, 

החריגים שלהם אסור להקים חברה הם: קטין, 

פסול דין או מי שהופעל נגדו צו כינוס נכסים. 

החברה יכולה לפעול בשם כל מטרה חוקית

כלומר מטרה שאינה נוגדת את החוק 

ו/או את תקנת הציבור, או שאינה בלתי מוסרית.

 

התאגדות במתכונת חברה בע"מ מציעה יתרונות 

בהיבטים מסחריים ומשפטיים כאחד. 

עם היתרונות העיקריים נמנים: ההפרדה בין 

החברה ובין המייסדים ו/או בעלי המניות – כך 

למשל העובדה שהחברה נחשבת לאישיות משפטית 

נפרדת בעיני החוק; חוסמת את נושי החברה 

מהאפשרות לגבות את חובות החברה מכיסיהם או 

נכסיהם האישיים של בעלי המניות 

(למעט במקרים חריגים).

 

בהיבט המיסוי –  התאגדות כחברה מאפשרת 

                         תכנוני מס שונים מזה של יחיד; 

בהיבט המימוני – אפשרויות גמישות של גיוס הון 

                          באמצעות מכירת אגרות חוב 

                          או הקצאת מניות למשקיעים. 

היבט נוסף הוא חייה הנצחיים של החברה, בניגוד 

לשותפות אשר מתפרקת עם פטירתו של 

אחד השותפים, החברה ממשיכה להתקיים 

כל עוד לא פורקה.

 

זכרו !

החלטה על הקמת חברה הינה צעד עסקי משמעותי

אשר מקדימה לו מחשבה רבה 

ובדיקה משפטית וחשבונאית.

 

השותפות

שותפות היא אחת מאופני ההתאגדות השכיחים. 

במסגרתה, שני גורמיםיחידים או חברות

מנהלים יחד עסק במטרה להפיק רווחים

הדין המנחה בתחום בישראל הוא פקודת השותפויות

בשונה מחברה, אשר החוק מכיר בה כאישיות 

משפטית נפרדת, בשותפות, על אף שהיא יכולה 

לתבוע ולהיתבע, חלה על כל אחד 

מהשותפים חבוּת אישית

 

לפני שיוצאים לדרך כשותפות יש להתייעץ ולבחור 

בסוג השותפות המתאים לאופי ההתנהלות העסקית: 

שותפות כללית – במסגרתה כל השותפים מנהלים 

יחד את השותפות, וחבים בחובותיה ביחד ולחוד. 

מנגד עומד המודל של שותפות מוגבלת, אשר מורכבת 

משותף כללי שאחריותו אינה מוגבלת ומשותף שאחריותו 

מוגבלת, כלומר אחריותו אינה מלאה אלא עד לגובה 

סכום השקעתו בשותפות. כפועל יוצא אין ביכולתו 

להתערב בניהול עסקֵי השותפות. 

נוסף על כך יש להחליט אם השותפות תתאגד בארץ 

או בחו"ל, וכאן נכנסים לתמונה שיקולי מס שונים.

 

עבור מי שמתלבטים אם להקים שותפות אם לאו, 

מתכונת התאגדות זו מציעה כמה יתרונות מרכזיים 

בהם : עלויות נמוכות של הקמה וניהול, 

בהשוואה לחברה ; מיסוי חל רק על חברי השותפות 

ולא על השותפות עצמה כאישיות משפטית נפרדת; 

ניהול השותפות הוא פחות מסורבל והליכי קבלת 

החלטות בה קלים יותר מאשר בחברה. 

כמו כן, בשותפות כללית מסורה בידו של כל שותף 

אפשרות לקבל החלטות בנוגע לניהול לעומת חברה 

שבּה את מרבית ההחלטות מקבלים 

הדירקטוריון והמנכ"ל. 

 

מנגד, ישנם גם חסרונות כמו : אחריות אישית של 

השותפים לחובותיה של השותפות, אשר חושפת 

אותם לסיכון גבוה (בשותפות כללית) או הצורך 

בהסכמת שאר השותפים כדי להעביר את חלקו 

של אחד השותפים בניהול העסקי. 

שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא אורך חייה 

המוגבל של שותפות, המסיימת את דרכה כאשר 

אחד השותפים פושט את הרגל או נפטר לעומת 

חברה שיש לה באופן עקרוני אורך חיים אינסופי.

 

זכרו !

 

אם התקבלה החלטה על הקמת שותפות – מומלץ 

להקדיש זמן לתכנון חלוקת התפקידים ותחומי 

האחריות בין השותפים במסגרת עריכת הסכם 

שותפות ; תכנון התנהלות השותפות בחיי היום-יום 

ואף להסדיר את פירוקהּ מראש, 

אם תרחיש זה יתממש.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם לקראת הקמת עסק ?

מתלבטים תחת איזו ישות משפטית להקים את העסק ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק 

משא ומתן ? דו שיח עסקי ? רק בכפוף להסכם סודיות, הסכם NDA !

הסכם סודיות, הסכם NDA – חשיבות ודגשים 

מפעם לפעם מגיעים למשרדנו יזמים בשלבים אלו ואחרים,

עם רעיון סוחף, צוות מבריק, חזון ואפילו קצת כסף.

במקביל אליהם מגיעים למשרדנו בעלי חברות ועסקים

מבוססים ורווחיים אשר הגיעו לשלב בו הם מעוניינים

לבצע עסקת מכירת/רכישת חברה,

אם זו באמצעות עסקת מניות ואם זו בעסקת

נכסים ופעילות, או עסקת מיזוג.

הם נורא שונים האחד מהשני, הן בפרדיגמות שמביאות

אותם אלינו, הן ברמת הידיעה המשפטית שלהם בפועל,

בהבנת הצרכים של העסקה

וברמה המקצועית הכללית בתחומם.

עם זאת, שאלה שתמיד באוויר חושפת מכנה משותף

אצל כולם והוא שכולם, ללא יוצא מן הכלל,

מבינים שעליהם להצטייד בהסכם סודיותהסכם NDA

(Non-Disclosure Agreement)

ולהקפיד על חתימתו לקראת כל התקשרות (ולו פוטנציאלית)

עם צד שלישי שייחשף לרעיונותיהם וסודותיהם המסחריים.

למרות ידיעה ברורה זו, מרביתם מודים שהם ניהלו שיחות

רבות, משאים ומתנים ואף התקשרו בהסכמים בפועל,

עם שותפים פוטנציאליים, ספקים, יועצים וכד’,

מבלי להקפיד לחתום על הסכם שכזה.

אז מהו הסכם סודיות ולמה הוא כל כך חשוב ?

הסכם סודיות הוא הסכם בין שני צדדים או יותר,

אשר נחתם לקראת וכתנאי להתקשרות מסוימת,

בין אותם הצדדים.

במרבית המצבים, הסכם הסודיות מהווה תנאי

מקדמי לניהול משא ומתן / דו שיח עסקי ראשוני

לקראת אותה ההתקשרות.

סוג ההתקשרויות שמצריכות חתימה על הסכם סודיות,

הוא מגוון, וכולל כל התקשרות שמטבעה עשויה לאלץ

את מי מהצדדים לחשוף סודות מסחריים, כגון:

התקשרות במיזם משותף, התקשרויות לצורכי השקעה,

התקשרות לקראת עסקת מכירה/רכישה או מיזוג,

התקשרות לצורך מתן/קבלת שירותים של צד למשנהו ועוד.

במרבית המקרים, הצורך לחשוף מידע סודי וסודות

מסחריים משמעותיים, רלוונטי כבר במהלך המשא ומתן

הראשוני ואפילו עוד בבחינה הראשונה והתיאורטית של

האפשרות לשיתוף פעולה, שכן המידע לכשעצמו עשוי לשמש

קלף מיקוח חזק בשלב זה.

בהתאם, הצורך בהסכם הסודיות קיים כבר בשלב זה.

 

המסקנה אותה כולם מבינים היא שבעולם העסקי, ובטח

לצורך מינוף היכולות במשא ומתן, אין מנוס מאשר לחשוף

טפח כזה או אחר.

הסכם הסודיות נועד בדיוק לצורך כך, ומטרתו לסייע לכם

לעשות זאת במינימום חשש, תוך השארת כל מידע

שגיליתם לצד השני בגדר סוד עסקי, וידיעה כי אתם מוגנים

בצורה המיטבית מפני עשיית שימוש מפר במידע הזה.

חשוב להסביר ולהדגיש, כי שימוש מפר במידע שלכם,

כמו גניבת הרעיון ויישומו במקביל כמתחרים, או לחלופין

גילוי והפצת המידע לגורמים שאינם מורשים,

תוך חשש שאלו יעשו בו שימוש מפר, או יפרסמו אותו

באופן שייתן לו תוקף פומבי וישלול את האפשרות

לרישום פטנט, מבלי שקיים הסכם סודיות חתום

המאפשר כלי התמודדות מסוימים כנגד ההפרה,

יהוו לרוב גזר דין מוות, איטי או מיידי,

לאותו רעיון, לאותו המיזם ולאותה העסקה.

אז באיזה הסכם סודיות כדאי להשתמש ?

למרות העלות הכרוכה בכך, חשוב שהסכם הסודיות יהיה

ספציפי ובאופן ייחודי מותאם למידותיכם 

שימוש בהסכם סודיות “גנרי” שאינו ערוך ומותאם למידע

הסודי המסוים שאתם עומדים לגלות, ולמטרת הגילוי

הספציפית, הוא פעולה שגויה שעלולה להוביל להשלכות

חמורות של חשיפה או הפצה בנקל של הסודות

המסחריים שלכם, ללא כל אפשרות לאכוף זאת.

בתוך כך, חשוב לוודא בין היתר, שההגדרה של

“מידע סודי” מתאימה לאופי הקניין הרוחני והסודות

המסחריים שלכם, ולכל סוג מידע הנלווה לכך

אותו אתם נדרשים לגלות.

כמו כן, חשוב להגדיר מפורשות כי שימוש במידע הסודי

ייעשה אך ורק למטרה מסוימת, שעליה להיות צרה ומדויקת,

כגון: בדיקת האפשרות וניהול המשא ומתן למטרת התקשרות

בין הצדדים בעסקה ספציפית, וכן לצורך ניהול ההתקשרות

עצמה, ככל שזו תצא אל הפועל.

בנוסף, מומלץ להתאים את תקופת ההגנה על הסוד המסחרי

שלכם לתחום העסקי הספציפי שלכם וקצב ההתפתחות

באותו עולם עסקים.

דגשים נוספים בהסכם סודיות

לב ליבו של ההסכם הוא התחייבויותיו של מקבל המידע.

עליכם לוודא כי מקבל המידע מחויב לסודיות, אי גילוי המידע,

אי שימוש במידע, ואי תחרות (ככל שאפשרי בנסיבות),

בדיוק באופן שבו הייתם רוצים שהוא יהיה מחויב.

חשוב להגדיר מהם שימושים מפרים, מי בדיוק יכול לקבל

את המידע ולאיזו מטרה.

ככל שסביר, יש לקבוע ולהגדיר שכל מי שמקבל את המידע

שאינו צד להסכם יחויב בחתימה על הסכם דומה, או שווה ערך,

לחלופין, אך פחות מומלץ, לקבוע כי הצד המקבל יהיה אחראי

באופן ישיר גם בגין כל הפרה של מי

מהצדדים הנוספים להם המידע הועבר.

מבחינת אופן השמירה על המידע הסודי – לצד המוסר אנו

ממליצים לכלול התחייבויות ברורות מאת הצד שמקבל את המידע,

המבטיחה שהצד המקבל את המידע שומר אותו בסודיות,

תחת רמת פיקוח ואבטחה קפדנית במיוחד, או לכל הפחות

באותה רמה שהוא שומר את המידע הסודי שלו.

לגבי תקופת ההסכם – תקופת ההסכם תוגדר במרבית

המקרים בנפרד וללא כל קשר לתקופת ההתחייבויות

לסודיות ואי גילוי

(לדוגמא: תוקף ההסכם יכול שיהיה לשנתיים,

בעוד ההתחייבויות המשמעותיות הן ל-7 שנים).

חשוב לשים לב שמועד תום תקופת ההסכם עצמו פחות

רלוונטי במקרה בו ההתחייבויות המהותיות הנוגעות לסודות

המסחריים ושמירה על המידע הסודי, עדיין חלות לתקופה

מספקת לאור אופי המידע והתחום העסקי הספציפי.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא קביעת

הסייגים לתחולת ההסכם – במרבית ההסכמים ישנו

סעיף סטנדרטי הקובע סייגים לגבי פרטי מידע

שאינם זוכים להגנת הסכם הסודיות.

שימו לב !

סודותיו המסחריים וקניינו הרוחני של כל מיזם,

חברה ועסק הם ללא ספק לב ליבם הפועם, אשר

לרוב מהווים את הבסיס הבלעדי להצלחותיהם.

לכן שמירה אפקטיבית על הלב הפועם הוא

מוצר שלא ניתן לוותר עליו.

הצורך בעריכת הסכם סודיות בצורה מדויקת ומיטבית

ככל הניתן, הוא קריטי ומהווה מפתח להמשך

התפתחות שקט ובטוח יותר למיזם, לחברה ולעסק.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מחפשים משקיע למיזם/לחברה שלכם ?

אתם לקראת עסקת מכירת החברה שלכם

(מניות/פעילות)/ רכישת חברה? מיזוג ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הגיע העת שבתי הדין לעבודה יאזנו את המאזניים לצד המעסיקים

"הלכת פלאפון" – התארגנות עובדים במקום העבודה 

 

לפני כתשע שנים התנהלות חברת פלאפון הביאה לכך

שניתן נגדה פסק דין אשר ידוע בכינויו כ- "הלכת פלאפון". 

הלכת פלאפון מהווה עד היום אחד מפסקי הדין

המשמעותיים ביותר בתחום המשפט הקיבוצי.

 

באותו מקרה בית הדין הארצי לעבודה קיבל תביעה

שהוגשה נגד חברת פלאפון וקבע הלכה לפיה

מעסיק לא רשאי לצאת נגד מהלך התארגנות

ראשונית של עובדיו, ישירות או בעקיפין. 

בית הדין הבהיר כי שאלת ההתארגנות היא עניין

של העובדים, וכי חל על המעסיק איסור מוחלט להתערב בה.

 

הלכת פלאפון, שניתנה על רקע התנהלות חמורה ביותר

(כך לדברי בית הדין) של הנהלת פלאפון בניסיון למנוע

את ההתארגנות הקיבוצית בחברה, 

הייתה קיצונית ביותר בקביעותיה

ועוררה ביקורת רבה מצד מעסיקים על כך

שאינה מאוזנת דיה כלפי מעסיקים,

"סותמת להם את הפה" ו"קושרת להם את הידיים".

 

והנה, כעבור תשע שנים מזמנת לנו חברת פלאפון

מקרה נוסף, שאם אכן יתממש, תהיה זו הזדמנות פז,

כי מקרה נוסף הקשור בחברת פלאפון יתווה דרך

ויקבע את הגבולות שדווקא העובדים אינם יכולים

לעבור במסגרת ההתארגנות.

 

לפי הפרסומים בתקשורת, מנכ"ל קבוצת אלפא,

המאגדת את פלאפון, בזק בינלאומי ו- yes

הכריז על השבתת מגן.

בתמצית, השבתת מגן יכולה להינקט על-ידי מעסיק

כאשר העובדים נוקטים שביתה או עיצומים במקום

העבודה, ופעולות אלה אינן מאפשרות את העסקתם

הסדירה של עובדים אחרים המעורבים בסכסוך,

או שהשביתה יוצרת מניעה וקושי תפעולי בהעסקתם

של עובדים שאינם מעורבים בסכסוך. 

בהשבתה שכזו, כלל העובדים לא יהיו

זכאים לשכר בתקופת ההשבתה.

 

עוד פורסם כי טענות המנכ"ל בסכסוך הנוכחי הן

שעובדים רבים בחברה נותרים ללא יכולת ממשית

לעבוד כתוצאה מהעיצומים שהעובדים נוקטים, 

ולכן החברה נאלצת להודיע על

השבתת מגן שמטרתה להגן על החברה.

 

אם אכן דברי המנכ"ל נכונים, ראוי כי בית הדין

לעבודה יאפשר למעסיק לפתוח בשביתת המגן.

 

שנים רבות עולות טענות כי בתי הדין לעבודה

מוטים לטובת העובדים. 

אומנם, לאורך שנים, עושים בתי הדין לעבודה את

מלאכתם נאמנה, בכך שבאמצעות פסקי הדין

הם מאזנים כראוי את פערי הכוחות המובנים 

שיש בין ציבור העובדים לציבור המעסיקים.

 

אולם כאשר העובדים הם ש"עוברים את הגבול"

ולא מאפשרים למעסיק להפעיל את החברה בגלל

פעולות שנוקטים בהן, ראוי לאפשר למעסיק 

לפתוח בהשבתת המגן, ובלבד שאכן מדובר במקרה

שבו לא ניתן להמשיך בעבודה הסדירה של החברה

כתוצאה מהצעדים הארגוניים שנוקטים העובדים.

 

החשיבות שיש לכך שבתי הדין יאפשרו למעסיק

את הפעלת ההגנה הזו היא בשל הצורך, הנשמע

בשוק העבודה זמן רב, כי יש להסיט ולאזן את

המאזניים לכיוונם של המעסיקים. 

הקולות ההולכים וגוברים הם כי שוק העבודה אינו

עוד כזה המצדיק הפעלת צעדים קיצוניים רק כלפי

מעסיקים, מאחר שכוחם של

העובדים גובר ועולה כל העת. 

במילים אחרות, אין מדובר עוד בעובדים חלשים

הזקוקים כל העת להגנה של בתי הדין,

אלא נדרש איזון שייתן ביטוי גם לקולם של המעסיקים.

 

לכן, אם קבוצת אלפא תממש את הכרזתה ותצא

להשבתת מגן, ראוי שבית הדין יאפשר זאת,

אם תאותגר החלטת החברה על-ידי העובדים. 

בכך יהיה זה מסר לציבור העובדים כי גם למעסיקים

ישנם זכויות במסגרת מאבקי התארגנות,

ובנוסף יהיה זה מסר חשוב לכלל הציבור כי 

בתי הדין לעבודה יודעים לאזן נכונה את הדברים,

גם אם בסופו של יום זה לעתים פועל לטובת המעסיקים.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מעסיקים עובדים ?

מתלבטים באשר לזכויותיכם כמעבידים ו/או זכויות עובדיכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק ​

מה אתם חייבים לדעת על השעון הביולוגי של היזמים והשפעתו על הסטארט אפ ?

מודעות וחשיבות השעון הביולוגי

בחיי עולם הסטארט אפים 

כל יזם יודע שאחד הדברים החשובים ביותר

עבור המיזם שלו הוא להתקדם במהירות.

השאיפה הבוערת של יזמים היא תמיד

"להעלות מוצר לאוויר", "לתפוס נתח שוק מוקדם",

"להקדים את המתחרים",

"להגיע לאקזיט לפני שהשוק ישתנה" וכדומה.

הרצון הזה, לרוץ קדימה כמה שיותר מהר,

הוא בדרך כלל מוצדק מכיוון שהסביבה הטבעית

של מיזמים כמעט בכל תחום,

היא סביבה דינמית שמשתנה כל הזמן.

הפתעות רעות שעלולות לעכב או אפילו לחסל את

המיזם שלכם, הן לא משהו שאולי יקרה

אלא משהו שכנראה יקרה.

מהירות אינה מהווה תחליף לזהירות ולמקצועיות

 

קיצורי דרך בפיתוח, למשל, עשויים להיות הדבר

שיאפשר לכם להצליח אך הם עלולים גם לגרום לכם

עיכובים והוצאות בהמשך הדרך אם לא נעשו נכון.

ריצה מטורפת לעבר המשתמשים תוך התעלמות

מנושאים משפטיים או רגולטורים עשויה להתנקם בכם.

אך בסופו של יום, ההנחה הבסיסית לפיה אתם נמצאים

במרוץ אכזרי מול המתחרים, מול השוק ומול העולם כולו…

היא נכונה לחלוטין.

בשיחות שלנו עם יזמים על הצורך להתקדם מהר

ואיך לעשות את זה,

אנחנו שמים לב שהחששות כמעט תמיד זהים.

חשש שיופיעו מתחרים חדשים, שהשוק ישתנה,

רגולציה חדשה שתשנה את כללי המשחק,

טכנולוגיה חדשה, שתהפוך את הפתרון שלנו

ללא רלוונטי, משבר פיננסי עולמי,

מלחמה או חייזרים.

כל אלה חששות מוצדקים ולכולם משותף דבר אחד –

הם עוסקים בגורמים חיצוניים ליזמים, כאשר

גורמי הסיכון הפנימיים בדרך כלל זוכים להתעלמות.

השעון הביולוגי של היזמים

כגורם סיכון משמעותי למיזם

ובכן יש דבר כזה, שעון ביולוגי של יזמים, והוא מהווה

גורם סיכון משמעותי לכל מיזם.

התעלמות ממנו עלולה בהחלט להביא לכך שלא תעשו

הערכה נכונה לגבי קצב ההתקדמות הנכון עבור המיזם

שלכם, לא תעשו דברים בזמן ובסופו של דבר

תפגעו בסיכוייכם להצליח.

השעון הביולוגי של היזמים הוא שם כולל לכל הסיבות

שבגללן עלולים היזמים עצמם להפסיק לתרום למיזם

את מה שנדרש או מצופה מהם לתרום

או לחילופין לנטוש אותו לחלוטין.

הסיפור הוא פשוט.

בתחילת הדרך, היזמים מחויבים למיזם לחלוטין.

ברור להם שכרגע אין משכורות ושצריך להצטמצם,

והאופטימיות גדולה.

זה בדיוק הזמן לעגן את ההסכמות ביניכם בכתב.

עם הזמן, מתגלים הקשיים ומתחילות הבעיות.

העתיד כבר לא נראה כל כך ורוד

(לפחות בימים מסוימים…)

והחששות מתגנבים פנימה.

תרחישים אפשריים בתפעול חברת סטארט אפ

 

הנה כמה דברים שעלולים לקרות,

לאו דווקא בסדר שבו הובאו :

• המוטיבציה של היזמים הולכת ופוחתת, האמון במיזם

  נפגע וכך גם המחויבות להשקיע זמן במיזם –

  המיזם לא מתקדם כמו שצריך ;

• מחלוקות בין היזמים, שבתחילת הדרך נפתרו בצורה

  חברית, הופכות למכוערות יותר ויותר –

  המיזם לא מתקדם ובמקרים קיצוניים מתפרק;

  בשלב זה, ההסכמים החתומים ביניכם

  מהווים בסיס איתן להשען עליו.​

• מקורות המימון העצמי של היזמים הולכים ונגמרים 

  היזמים מתחילים להיות לחוצים

  ומתחילים להסתכל "החוצה;

• אחד (או יותר) מהיזמים מקבל הצעת עבודה ומחליט

  לקבל אותה – המיזם עובר טלטלה רצינית או מתפרק;

• ההפנמה שהשעון הביולוגי שלכם כיזמים לא עוצר לרגע

  ושמדובר בסכנה ממשית למיזם שלכם חשובה מאוד

  מאחר שהיא תאפשר לכם

  להתנהל בהתאם בשני מישורים.

 

התחשבות ב"שעון הביולוגי" של היזמים

במסגרת הליכי קבלת החלטות במיזם

 

המישור הראשון הוא פשוט לקחת את

השעון הביולוגי בחשבון

כאשר אתם מתלבטים מהו הזמן הנכון לבצע מהלך

מסוים. מעבר לשיקולים הרגילים והמוכרים,

חשבו האם סיבה טובה נוספת לרוץ קדימה היא כי

השעון הביולוגי של אחד או יותר מהיזמים מצדיק זאת.

כמובן שהשעון הביולוגי לא יכול להיות הגורם היחיד

שעל בסיסו מקבלים החלטות אך הניסיון מלמד

שהתעלמות ממנו גובה במקרים רבים מחיר יקר.

המישור השני שבו ניתן להתמודד עם השעון

הביולוגי הוא מציאת דרכים לעכב אותו ככל שניתן.

היו ערים לתהליכים השליליים שאתם עוברים כיזמים

ונסו למנוע אותם או להקטין את השפעתם.

הזכירו לעצמכם ולשותפים שלכם למה אתם כאן.

בצעו מדי פעם "בדיקת שפיות" למטרות, למוצר שלכם

ולעצמכם כדי לוודא שכולם עדיין על הסיפון, טפלו

במחלוקות שלכם בצורה מכילה יותר,

הסדירו הסכמות בהסכמים משפטיים,​

נסו להבין מה מציק לכל אחד וזכרו שמדובר בחלק

בלתי נפרד מהעסק.

גלו מודעות רבה יותר לנושא של לחץ כלכלי, במקום

לקבל אותו כמובן מאליו או כמשהו

שכולכם התחייבתם לשאת ויהי מה.

במקום לחשוש מכך שמישהו יעזוב

"כי הוא לא מחויב מספיק"

נסו לאתר את מי שנמצא "על הקצה" ועזרו לו.

מודעות יזמים לשעון הביולוגי

מעבר לשיפור הסיכויים להצליח, מודעות לשעון

הביולוגי שלכם כיזמים יכולה להשפיע על היחסים

ביניכם לבין השותפים שלכם הרבה מעבר

למיזם הנוכחי.

גם אם לא תצליחו ביחד היום,

אין לדעת איפה תיפגשו שוב.

הרווח, הן כיזמים והן כאנשים, יהיה כולו שלכם.

הקמתם סטארט אפ ? אתם מעבר לשלב הרעיון ?

בוער לכם להתניע את התהליך ולטוס קדימה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה חייבים כל יצרן/בעל זכות מכירה ו/או מפיץ לדעת על הסכמי שיווק והפצה ?!

הסכמי שיווק והפצה – חשיבות והשלכות 

בין אם אתם מעוניינים לייבא מותג של חברה ידועה

מחו"ל ולהפיצה בארץ,

בין אתם מעוניינים להפיץ מותג של חברה ישראלית

בארץ,

ובין אם אתם חברה ישראלית שפורצת למדינה חדשה

בחו"ל,

הסכמי שיווק והפצה (בלעדיים או לא בלעדיים) הינם

האמצעים העיקריים והנפוצים ביותר למכירה

רבת היקף של מוצרים לשוק נרחב.

 

הסכם שיווק והפצה – למה?

בראי היצרן/בעל זכות המכירה :

• חלק מאסטרטגיה שיווקית – "יד ארוכה" של היצרן.

• ייעול וחיסכון בעלויות תפעול.

• הגנה על אינטרסים מול מתחרים.

• בהסכמי שיווק והפצה בלעדיים היצרן יכול לדרוש

   מהמפיץ הפצת מינימום מוצרים.

• כתנאי לקבלת בלעדיות.

בראי המפיץ :

• המדובר בפוטנציאל רווח עצום.

• "הימור בטוח" או לפחות "הימור" על מוצר

   בעל פוטנציאל.

• למפיץ עומדת זכות החזרה ליצרן.

הסכם שיווק והפצה – מאפיינים חשובים

הסכמי הפצה הם הסכמים מורכבים.

ברוב המקרים החברה היצרנית/מוכרת מפקידה בידי

המפיץ את מוצריה ויוקרתה, כמו גם סודות מסחריים

חשובים, ולפיכך הסכמי הפצה כוללים תניות ותנאים

שנועדו להגן על מוצרי החברה, הקניין הרוחני שלה,

ובמיוחד המוניטין שלה כלפי המפיץ העומד מול

שרשרת ההפצה עד ללקוחות הסופיים בהמשך הדרך.

 

הסכמי שיווק והפצה כוללים מכירה משפטית מלאה

של המוצרים מהיצרן/מוכר למפיץ.

המפיץ נכנס לנעלי היצרן/מוכר בכל מה שקשור למכירת

המוצרים לקונים הבאים אחריו.

אלו יכולים להיות מפיצי משנה, סיטונאים, קמעונאים, או

הלקוחות הסופיים עצמם.

מקובל להגביל את הסכם ההפצה, גם אם אינו בלעדי,

למדינה, לתקופה, ולערוצי שיווק מסוימים,

בהתאם לצרכים.

 

יחסי הצדדים בהסכמי הפצה הם הדוקים ונמשכים על

פני תקופה ארוכה הנמדדת בד"כ בשנים.

כאשר המפיץ הוא בלעדי, הוא מתחייב לקחת על עצמו

גם אחריות שהייתה נופלת על מפיצים רבים יותר שהיו

יכולים לשרת את אותה מטרה עבור היצרן/מוכר, ולכן

מערכת היחסים היא מורכבת יותר וכוללת מגבלות

נוספות כמו התחייבות המפיץ להפיץ כמויות מינימום

של מוצרים בשנה.

סוגיות עיקריות להסדרה בהסכמי שיווק והפצה

• הגדרת המוצר – מבחני קבלה ?

• הגדרת הטריטוריה.

• הגדרת תפקיד המפיץ- Distributer/Re-seller

• בלעדיות (מותנית ? ביעדי רכישה ? ביעדי מכירה ?)

  ואי תחרות (הפצת מוצר מתחרה).

• מפיצי משנה ?

• איך מזמינים ?

• הזמנת ואספקת המוצר- חלוקת תחומי אחריות ועלויות.

• רישיון ושימוש בסימני מסחר.

• תמורה – סכום קבוע ? אחוזים מהכנסות (מחזור) ?

  מרווח? תשלום על רישיון/קניין רוחני ?

• תשלומים ובטוחות- LC

• פרסום ושיווק.

• יעדי מכירות.

• הגבלים עסקיים.

• חלוקת אחריות לעניין אריזה וסימון מוצרים,

  עמידה בתקנים והוראות חוק אחרות.

• הוראות הנוגעות לאחזקת המוצר על ידי המפיץ

  (הובלה, אחסנה).

• חלוקת האחריות כלפי הלקוח הסופי בין היצרן למפיץ.

• הוראות לעניין שירות לקוחות/שירותי תמיכה

  בטריטוריה.

• מדיניות לעניין מוצרים פגומים.

• תיעוד מכירות וזכות למידע ובקרה.

• תקופה וסיום הסכם.

• תוצאות סיום הסכם – מלאי, סיום רישיון שימוש

  בסימני מסחר וכיו"ב.

• ביטוח.

• סודיות.

• ברירת דין – ישראל ? חו"ל ? ICC ?

 

חשוב לדעת !

בהיעדר הסכם שיווק והפצה, או כאשר הסכם הפצה

אינו סוגר היטב את כל נקודות התורפה, יחול הדין

הכללי או חוק מכר טובין בינלאומי לגבי מדינות

שחתומות על אמנת מכר טובין בינלאומי (לרבות ישראל),

דבר שיוצר חוסר ודאות.

עקב מורכבות יחסי ההפצה מחד, וחוסר הודאות שעלול

להיווצר עקב הוראות חוק שהצדדים לא התכוונו לתוצאותיהן

במדינות של הצדדים להסכם ההפצה,

רצוי ביותר שהסכם השיווק והפצה ייערך בכתב ובאופן יסודי.

זאת ועוד, קשה עד בלתי אפשרי להעביר מערכת יחסים

שהתבססה בתחילתה על הסכם בעל-פה, להסכם כתוב,

ולכן יש להיערך להסכם בכתב כבר בתחילת מערכת היחסים

ולא להמתין לשלבים מאוחרים יותר.

יצרנים/בעלי זכות מכירה ?

מפיצים ?

שוקלים עסקת שיווק והפצה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

לקראת השנה החדשה- הצ'ק ליסט שכל סטארט אפ חייב להשלים לפני גיוס השקעות ! 

מה חשוב לבצע לפני גיוס השקעות כדי לבסס

נקודת פתיחה טובה מול המשקיע ? 

 

אם הסטארט אפ שלכם כבר התקדם הרבה מעבר

לשלב הרעיון, יש לכם כבר צוות ואולי כבר מוצר

בשלב מתקדם או לפחות הוכחת היתכנות כלשהי,

אתם מן הסתם נמצאים או מתקרבים לשלב

שבו תצטרכו לגייס כסף ממשקיעים.

משקיעים רציניים עושים את שיעורי הבית שלהם

היטב ויש להם רשימה של דרישות שבלעדיהן

הסיכוי שייכנסו להשקעה בסטארט אפ שלכם 

קטן מאוד. כדי למנוע מצב שבו אתם "שורפים"

משקיעים טובים בגלל חוסר מוכנות, הכנו

עבורכם לקראת השנה החדשה, צ'ק ליסט

קצר שאם תצליחו לסמן "וי" על כל הסעיפים בו,

תהיו בנקודת פתיחה טובה מאוד מול המשקיע.

 

רגולציה

האם הסטארט אפ שלכם עומד בדרישות החוק

בכל המדינות שבהן אתם מתכוונים לפעול ?

במקרה בו מדובר במיזם בתחום שכפוף

לרגולציה והעיסוק בו דורש קבלת רישיון

(כגון מתן שירותי תשלום, מסחר בניירות ערך,

הימורים, קריפטו, ביטוח וכדומה) ברור

שעליכם להתחיל בבדיקת המצב המשפטי

הרלוונטי לפעילות הספציפית שלכם בכל

מקום בו תפעלו. אך זה לא מספיק.

גם כאשר לא נדרש רישיון מיוחד עבור

הפעילות עצמה, ככל הנראה ישנם חוקים

אחרים שמסדירים צדדים שונים של

הפעילות ועליכם לוודא שאתם יודעים

כל מה שצריך וערוכים לפעול בהתאם.

 

זכרו שהפעילות שלכם עשויה להיות

כפופה לחוקים שאתם לא מכירים ויתכן

שיידרשו לכם רישיונות מיוחדים גם אם

לא חשבתם שהנושא רלוונטי לפעילות.

המשקיע יצפה שתבואו אליו לאחר שביצעתם

את כל הבדיקות הרלוונטיות וכמובן כללתם

את כל העלויות הצפויות (למשל של הוצאת

רישיונות) בתוכנית העסקית.

 

התוכנית העסקית

תכנית עסקית מסודרת והגיונית מראה למשקיע

שאתם לוקחים את העסק ברצינות ושביצעתם את

כל הבדיקות הנחוצות כדי לבנות אותו בצורה

הנכונה, בעזרת ההשקעה שאתם מבקשים לקבל.

בין היתר, התוכנית העסקית צריכה להציג את

השווקים הרלוונטיים אשר בהם אתם מתכוונים

לפעול, את צפי ההכנסות (גם אם לא מדובר

במספרים מחייבים או מדויקים חשוב לתת

למשקיע את ההרגשה שאתם

מכירים את השוק ולא "צפים באוויר"),

תוכניות השיווק שלכם, אפיקי ההכנסות הצפויים,

לוח הזמנים להתקדמות, ניתוח המתחרים שלכם,

הצגת צוות המייסדים ואנשי מפתח אחרים

אם רלוונטי (למשל יועצים) וכמובן התקציב.

ודאו שאתם עומדים מאחורי כל מספר שמופיע

בתוכנית העסקית !

 

הקמת החברה

אל תמתינו יותר מדי עם הקמת החברה ובוודאי

שאל תגיעו למשקיע בלי שהקמתם כבר את החברה

כולל כל הפעולות הנלוות (פתיחת תיקים ברשויות

המס, זכויות חתימה, חשבון בנק וכדומה).

מעבר לכך שהקמת החברה רק זמן קצר לפני הגיוס

(או במהלכו…) עלולה במקרים רבים לגרום לאירוע

מס כואב ליזמים, זה פשוט נראה לא טוב מבחינת

המשקיע. אם אתם כבר חושבים על גיוס כנראה

שהשקעתם כבר מספיק משאבים (גם בזמן כמובן)

כדי להצדיק גם את הקמת החברה.

הדבר נכון גם לאור העלות הנמוכה יחסית

של הקמת חברה (במיוחד בישראל).

 

הסכם המייסדים

זה לא מעניין את המשקיע שהמייסדים בחברה,

הם חברים טובים עוד מימי הצבא או האוניברסיטה

ושהם לעולם לא יריבו על שטויות, כמו מי עובד יותר

קשה, מה התפקיד של כל אחד בחברה ומה קורה

אם מישהו מחליט לעזוב כי קיבל הצעה שאי אפשר

לסרב לה. . . והוא צודק.

הנושאים שהסכם מייסדים טוב אמור לטפל בהם

"נכתבו בדם" ואין שום סיבה שמשקיע מנוסה

יסמוך עליכם שתדעו לשכנע יזם שהחליט לפרוש

מוקדם שהוא צריך לוותר על חלק גדול מהמניות

שלו אם זה לא כתוב בהסכם מייסדים מסודר.

דאגו שיהיה לכם אחד כזה.

 

הקניין הרוחני

המשקיע מקבל בתמורה להשקעתו מניות בחברה

שלכם והוא מצפה שכל הנכסים שקשורים לפעילות

יהיו בבעלות החברה בלבד.

הנכס העיקרי של החברה (מעבר למייסדים עצמם

כמובן) הוא בדרך כלל הקניין הרוחני שלה, הזכויות

בתוכנה, באתר האינטרנט, בדומיינים, בפטנטים

(אם ישנם) וכדומה.

ודאו שכל מי שתרם ליצירת הקניין הרוחני שלכם

(עובדים, חברות פיתוח חיצוניות, יועצים שונים

וכמובן המייסדים עצמם) יהיה חתום על הסכמים

מתאימים שמסדירים את הנושא.


​הסכמים עם צדדים שלישיים

ודאו שיש לכם הסכם מסודר וחתום על ידי שני

הצדדים עם כל מי שקשור לפעילות של

הסטארט אפ, כלומר עובדים, יועצים, ספקים

(לרבות מפתחים חיצוניים) וכמובן לקוחות.

ההסכמים חייבים לתאר במדויק את ההתקשרות

בין הצדדים, מה השירותים שניתנים (או תיאור

שיתוף הפעולה), מה התמורה שתשולם (במזומן,

מניות, אופציות, על בסיס הצלחה וכדומה),

כל התחייבויות הצדדים השונות, הגבלת אחריות

הצדדים בנושאים מסוימים, הגנה על סודיות,

קניין רוחני (כאמור לעיל) ואי תחרות,

כיצד מסיימים את ההתקשרות ועוד.

 

טיפ לסיום

התהליך של גיוס השקעה לסטארט אפ הוא

תהליך לא פשוט, שמצריך משאבים רבים,

כלכלית, פיזית ונפשית.

מדובר בתקופה לחוצה במיוחד שבה תידרשו

לנהל את הפעילות השוטפת של הסטארט-אפ

ולטפל בכל המשימות והבעיות "הרגילות" ובמקביל

לדבר עם משקיעים ואם תצליחו לעורר עניין, גם

לשאת ולתת מולם על תנאי ההשקעה (לפעמים

עם כמה משקיעים בו זמנית).

הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות בתקופה זו

הוא לסדר את החברה ולדאוג להשלים את כל

המשימות שתוארו לעיל.

לכן חשוב מאוד שהכול ייעשה באופן שוטף וכמה

שיותר מוקדם לפני המועד שבו תתחילו

לחפש משקיעים בפועל.

 

הקמתם סטארט אפ ? אתם מעבר לשלב הרעיון ?

עומדים לקראת גיוס כספים ממשקיעים ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

תכלה שנה וקללותיה,

תחל שנה וברכותיה.

שנה טובה ומתוקה.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

דירקטורים פעלו מאחורי גבה של החברה – בית המשפט קבע כי ניתן לפטר אותם !

מנגנון פיטורין של דירקטור 

 

סכסוך בין בעלי מניות הוביל להתנהלות בעייתית של

דירקטורים בחברת בר רב – המפעילה טחנות קמח

בדרום תל אביב – ולפיטורם.

בעלי מניות המיעוט הכוללים את הדירקטורים, פנו

לבית המשפט הכלכלי בבקשה לסעדים זמניים,

הכוללים בין היתר בקשה לבטל את ההחלטה,

אך בית המשפט דחה את בקשתם, ובין היתר ציין

בהחלטתו כי "בשלב זה, דעתי אינה נוחה

מהתנהלותם של הדירקטורים, שמעלה על פניו

ולכאורה תהיות לעניין מידת מחויבותם

לטובתה של החברה".

 

סעיף 230 לחוק החברות החדש קובע מנגנון לפיטוריו

של דירקטור בחברה :

"(א) האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור,

אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן

לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו

בפני האסיפה הכללית".

 

מה טיבה של אותה "הזדמנות סבירה" שיש לתת

לדירקטור להבאת עמדתו בפני האסיפה הכללית ?

בכך עסק פסק דינו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי

בירושלים בדימוס, השופט עזרא קמא,

בעניין Ship corp.

 

בתשובה לשאלה דלעיל, ציין השופט קמא כי אין מדובר

בשימוע לפני האסיפה הכללית, כי אם במתן הזדמנות

סבירה להביא את עמדתו של הדירקטור

לפני האסיפה הכללית. מקום בו מזדמן לדירקטור

להביא את עמדתו בעניין פיטוריו מהדירקטוריון,

או כאשר ניתנה לו הזדמנות סבירה לעשות כן והוא

לא מנצל אותה, אין צורך לערוך שימוע בדרך של

השמעת דברי הדירקטור בפני האסיפה הכללית.

 

מתן הזדמנות סבירה, יכול שיהיה בדרך של טענות

בכתב או בדרך אחרת.

אולם, התנאי הוא כי הבאת עמדתו של הדירקטור צריכה

להיות בעניין פיטורי הדירקטור, ולא כהבעת עמדה

על מדיניות כללית או על מדיניות ניהולית.

 

השופט קמא שרטט הבחנה חיונית הקשורה בטיבה של

ההזדמנות הסבירה שבה מדובר – הבאת עמדה – בעיקר

בעניין תפיסה ניהולית או עסקית של דירקטור בפני בעלי

המניות או הדירקטורים האחרים של החברה –

אינה הבאת עמדת הדירקטור בעניין פיטוריו,

כאמור בסעיף 230(א) לחוק החברות.

דרישת סעיף 230 היא להזדמנות להבאת עמדת

הדירקטור בעניין המיוחד של הפיטורים העומד

על סדר יומה של האסיפה הכללית.

 

במילים אחרות, הדירקטור צריך לדעת על האפשרות

לפיטוריו מן הדירקטוריון וליתן לו הזדמנות להביא

את עמדתו. שיחות קודמות בעניין השגות או

חילוקי דעות, עוד לפני שעניין הפיטורין עומד על הפרק

בדיוני בעלי המניות או הדירקטוריון –

אינה ההזדמנות הסבירה שבה מדבר סעיף 230.

 

בשולי הדברים, חשף השופט קמא רובד מהשקפתו

בהתייחס ל"מתח" המתקיים בין בעלי מניותיה של חברה

לבין צוות מנהליה, בעידן הנוכחי.

"זהו חלק מן הניהול הבריא של חברה – פרטית או

ציבורית – שניתן להעביר דירקטור מכהונתו, כאשר

מתגלעים חילוקי דעות ניהוליים או מקצועיים, העלולים

להביא לעיכוב ולהפרעה בתוכניותיה או לגרום לה נזקים".

 

בעלי המניות של חברה רשאים לקבוע את המדיניות

הניהולית והעסקית של החברה, ולשנותה כל אימת

שיעלה הצורך בכך, לטובת החברה.

החלפת דירקטורים היא אמצעי שיש בו לעיתים כדי

להביא להבראת החברה ולקידום עסקיה.

כל שנדרש להחלפתו של דירקטור או להעברתו מכהונתו,

על פי הדין הוא, כי תינתן לדירקטור הזדמנות סבירה

להביא את עמדתו לפני האסיפה הכללית,

או לפני בעלי המניות של החברה –

לפני שמחליטים על כך בכתב – כחלופה לאסיפה כללית,

היה ועניין זה מוסדר בתקנון החברה.

 

בעלי מניות בחברה ? דירקטורים בחברה ?

רוצים לדעת מה הזכויות והחובות שלכם ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הפיינדרים – 7 עקרונות חשובים בהסכמי תיווך ! !

מהו תיווך עסקי ומה חשוב לדעת 

לפני חתימה על הסכם בנושא ? 

 

המתווכים העסקיים הם תופעה נפוצה בעולם.

מדובר באנשים שתפקידם לסייע לחברה – אם זו 

חברת הזנק או כל חברה אחרת שמעוניינת לגייס הון 

לפעילותה – למצוא משקיע, לקוח או מפיץ או לאתר 

רוכש לרכישת פעילות / מניות החברה.

כשחברה כזו מתקשרת עם מתווך עסקי עליה לחתום עמו 

על הסכם תיווך (FINDER FE EAGREEMENT).

 

מהו הסכם תיווך ? מהם המרכיבים החיוניים בהסכם 

מסוג זה ? כיצד הפסיקה רואה את "המתווך" ? והאם 

הוא צריך להיות אקטיבי על מנת לקבל את המגיע לו ?

 

"הפיינדרים" – המתווכים העסקיים

האתגרים המרכזיים הניצבים בפני חברות ועסקים 

שונים הם גיוס מימון לפעילויותיהם, איתור לקוחות 

פוטנציאליים מציאת מפיצים למוצריהם ובשלבים 

מסוימים בחיי חברה איתור משקיע / רוכש פוטנציאלי 

אשר ירכוש את פעילות החברה או מניות החברה.

מדובר במשימות מורכבות שלעתים קרובות גוזלות

זמן יקר ומשאבים לא מבוטלים, מה שגורם לחברות 

רבות להיעזר בשירותיהם של מתווכים, שבעגה 

העסקית נקראים גם פיינדרים (Finders) – אנשים 

שתפקידם לסייע לחברה למצוא 

משקיע, לקוח, מפיץ או רוכש.

 

המתווך מחזיק בפרוטפוליו (מאגר) של משקיעים / 

מפיצים / לקוחות פוטנציאלים, שעשוי להגדיל את 

סיכויי החברה לגייס הון או לאתר לקוחות, משקיעים 

או רוכשים בפרק זמן קצר יחסית. עבור עבודתו גובה 

המתווך עמלת תיווך בהתאם 

לתנאים שסוכמו בהסכם התיווך.

 

הסכם התיווך

בין החברה לבין המתווך עלולות לצוץ מחלוקות 

במהלך הדרך. בכדי למזער את אי ההבנות, מומלץ 

להתקשר בהסכם פורמאלי שבו כל אחד מהצדדים 

יודע את תפקידו ואת "גבולות הגזרה" שבהן הוא 

נדרש לפעול. בהקשר זה יש כמה דגשים פרקטיים 

המופנים הן לחברות וליזמים והן ולמתווכים עצמם :

 

1. היקף סמכויות המתווך. חשוב לתחום בהסכם את 

    השירותים שעל המתווך לספק לחברה ולהגדיר 

    במפורש את העסקה הרלבנטית שעבורה 

    נדרש התיווך. זאת בכדי למנוע מצב שבו המתווך 

    ידרוש עמלה עבור עסקאות אחרות שייתכן 

    שיצאו לפועל בעקבות ההיכרות.

 

2. בלעדיות. יש להגדיר אם המתווך זוכה לבלעדיות 

    טריטוריאלית (כלומר, שכל עסקה שתתבצע 

    בטריטוריה מסוימת תיכלל בהסכם), או שמא מדובר 

    על בלעדיות פרסונאלית הכוללת רק עסקאות 

    שנסגרו מול גופים שאותרו על ידו.

 

3. הגדרת שירותי המתווך. יש להגדיר במפורש מהן 

    הדרישות מהמתווך.

    לעיתים מצוין בהסכם התיווך שתנאי לקבלת העמלה 

    הוא שהמתווך היה "הגורם היעיל" בעסקה.

    השאלה אם עבודת המתווך הועילה לביצוע העסקה 

    תיבחן על פי המערכת העובדתית של כל מקרה ומקרה.

    מומלץ לא לאפשר למתווך לנהל משא ומתן בשם החברה,

    להציג את עצמו כנציג החברה או להתחייב בשמה.

    במידה שהחברה מעוניינת כי המתווך יסייע בשלבי המשא 

    ומתן יש לציין זאת במפורש בהסכם התיווך.

 

4. תקופת ההתקשרות. יש להגדיר במפורש את תוקפו 

    של ההסכם (בדרך כלל 12 חודשים) ואת היכולת של 

    כל צד לסיימו לפני תום התקופה. צריך לקחת בחשבון 

    שעשוי להיווצר מצב שבו ההסכם מסתיים בסמוך 

    לסגירת העסקה.

    ניתן לפתור זאת באמצעות סעיף המקנה למתווך זכות 

    לקבל עמלה עבור עסקאות שנסגרו בתקופה מסוימת 

    לאחר סיום ההסכם. 

 

5. התמורה למתווך. חשוב לנסח באופן בהיר מהי

    התמורה שלה זכאי המתווך :

    אם העמלה שיקבל תיגזר כאחוז משווי העסקה 

    (בד"כ עד 5%) או תיקבע באמצעות מנגנון אחר ; 

    כיצד העמלה תשולם (במזומן, במניות או בשילוב 

    של השניים); עבור איזו תקופה ; האם העמלה 

    תהיה חד פעמית או תיגזר מאבני הדרך של 

    העסקה, ועוד.

    בכל מקרה, מומלץ ליצור התאמה בין מועד התשלום 

    למתווך לבין מועד קבלת הכספים בחברה בפועל 

    כתוצאה מהעסקה.

 

6. רשימת הלקוחות / המשקיעים הפוטנציאליים. 

    במקרים שבהם הבלעדיות בהסכם אינה לטריטוריה 

    אלא לרשימת לקוחות / משקיעים מוגדרת, חשוב 

    לצרף את הרשימה כנספח להסכם.

    כאשר המשקיע/הלקוח הוא חברה, יש לוודא 

    שההגדרה כוללת גם חברות בנות וקשורות.

 

7. סודיות. חשוב שההסכם יכלול סעיף סודיות שלפיו 

    המתווך לא רשאי לחשוף לצדדים שלישיים מידע 

    סודי, למעט חומר שהועבר אליו לשם הצגתו 

    למשקיעים / ללקוחות. זאת בכדי להימנע ממצב 

    שבו סודותיה העסקיים של החברה יהפכו לנחלת הכלל.

    מנגד, על המתווך לוודא כי ההסכם מגן עליו מפני 

    העברת פרטיהם של המשקיעים / הלקוחות 

    שבאמתחתו לצדדים שלישיים, וכי אלה ישמשו את 

    החברה במסגרת ההסכם בלבד.

 

חשוב לזכור !

להסכמי תיווך עשויים להיות השלכות כספיות ועסקיות 

משמעותיות עבור החברה.

במקביל, לא מעט מתווכים מוצאים את עצמם נאבקים 

בניסיון להוכיח את זכאותם לקבל עמלה.

בנסיבות אלה, מומלץ לכל אחד מהצדדים לבחון היטב 

את הסכם התיווך, ללמוד את תוכנו ולהכיר את 

המשמעויות הנלוות אליו.

 

מעוניינים לגייס הון ? מחפשים משקיע, לקוח או מפיץ ?

שוקלים למכור את פעילות / מניות החברה 

ומעוניינים למצוא רוכש פוטנציאלי ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המסחריים 

והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הסבא והסבתא הקימו את "בית הפנקייק המקורי" – הבן והנכד תובעים זה את זה !!!

"בית הפנקייק המקורי" או … " בית הפנקייק TLV " 

 

מאמרים שעוסקים בפנקייקים מתמקמים בדרך כלל 

במדורי האוכל, לצד מתכונים ותמונות מגרות של 

החביתית האוורירית, מכוסה בשלל רטבים מתוקים.

אבל תפריטים של מסעדות פנקייקים, לוגואים

ואבקות להכנה ביתית הגיעו בשנה האחרונה גם 

לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות 

סכסוך משפחתי בין בנו של מייסד רשת

"בית הפנקייק המקורי", בנימין (בני) בר מאיר,

לבין אחיינו אלון קיפניס, אשר מאז ספטמבר

מפעיל עם שותפים בתל אביב שני סניפים של

"בית הפנקייק TLV".

 

הסיפור מתחיל ב-1955, כשבני הזוג שלמה 

וסילביה בר מאיר עלו מארה"ב והקימו מזנונים 

בסגנון דיינר אמריקאי, שבהם הציעו

לסועדים פנקייק לסוגיו.

המסעדה הראשונה הוקמה בגני התערוכה, 

וב-1965 נפתחה מסעדה בתחנת הדלק 

ב"אם הדרך", סמוך לכפר ויתקין.

בהמשך, בעקבות סכסוך בין שלמה לבין 

שותף עסקי, המסעדה המשפחתית עברה 

לתחנת הדלק פז במחלף הסירה,

והחלה לפעול תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי".

 

ב-2014 קיבל קיפניס מסבו מתנת שחרור מהצבא 

זיכיון להפעלת מסעדה חדשה תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי", ללא תמורה 

ותשלום תמלוגים. אל קיפניס הצטרפו שני חבריו, 

והשלושה הקימו חברה משותפת

והחלו להפעיל סניף בנמל תל אביב.

הסניף פעל תחת הלוגו, המיתוג והפרסום של 

"בית הפנקייק המקורי",

ורכש מהרשת את האבקה להכנת הפנקייק.

 

לפני כשנה הודיע קיפניס (שבין לבין הספיק להעפיל 

לשלב מתקדם בעונה הראשונה של "נינג'ה ישראל") 

על כוונתו לפרוש מהסכם הזיכיון ולהמשיך להפעיל 

באופן עצמאי עסק לממכר מוצרי פנקייק, 

תחת השם "בית הפנקייק TLV".

לטענתו, הוא עושה זאת בתגובה לכך שדודו, 

בר מאיר, רימה אותו וגבה ממנו מחירים מופקעים

על אבקת הפנקייק שרכש מהרשת.

 

מאז שנת 2014 הצדדים הגישו מס' תביעות 

הדדיות, ובהן טענות להטעיה ורמאות.

בתביעה שהגיש בר מאיר בסוף 2020, הוא טוען 

כי השם והלוגו של רשת המסעדות שהקימו 

קיפניס ושותפיו, דומים מאוד לאלה של הרשת.

לטענתו, קיים דמיון רב עד כדי זהות והטעיית 

לקוחות בין הלוגו של בית הפנקייק TLV 

לבין הלוגו של בית הפנקייק המקורי,

ניכר כי בית הפנקייק TLV עוצב בהשראת הלוגו של

בית הפנקייק המקורי – וגם התפריט דומה עד זהה.

 

בכתב ההגנה שהגישו קיפניס ושותפיו נכתב כי 

לבר מאיר אין כל זכויות קניין רוחני בשם 

"בית הפנקייק המקורי", וכי סימן המסחר

היחיד שרשום מ–1982 הוא עבור הכיתוב באנגלית:

"The Original Israeli Pancake House".

לפי כתב ההגנה, את הסימן שמוצג כלוגו של 

בית הפנקייק המקורי, רשם בר מאיר רק באחרונה, 

וכשקיפניס ניסה ביולי 2020 לרשום סימני מסחר 

על המילים "בית הפנקייק המקורי",

בקשתו נדחתה על ידי מחלקת סימני המסחר 

במשרד המשפטים בטענה כי אין די אופי מבחין 

בסימן כדי לאפשר את רישומו.

 

סימני מסחר על קצה המזלג . .

 

קיימת חשיבות רבה לבחירת שם ו/או לוגו לחברה 

או עסק וקיימת חשיבות יתרה על רישום סימן 

מסחר בגינם, מכיוון שסימן המסחר הוא זה שייצור 

אצל הלקוחות את הקישור בין החברה או העסק 

למוצריהם. סימן מסחר הוא סימן המשמש, 

או מיועד לשמש, לזיהוי מקורם של מוצרים.

המדובר בסמל מסחרי של חברה/עסק, לוגו, 

מותג של מוצר או שירות, סיסמא, גרפיקה 

שמצורפת ללוגו, שם החברה/העסק עצמם, 

שם השירות החשוב וכן הלאה.

סימני מסחר שייכים למשפחת זכויות הקניין הרוחני.

ככל שמוצריו של בעל הסימן ירכשו לעצמם מוניטין,

לקוחות שמזהים את הסימן על המוצרים או בחומר 

הפרסומי עשויים להעדיף רכישת אותם מוצרים 

על-פני מוצרים מתחרים בשל האמון שהם רוחשים 

לסימן ובכך יאפשרו לבעל הסימן להניב תוצאות 

להשקעות הרבות שהשקיע בבניית המותג, הלוגו, 

המוצר שלו. זהו הייעוד המקורי של סימן המסחר.

עם זאת, סימן מסחר עלול לרכוש מוניטין עצמאי, 

הטמון בכוחו העצמאי של הסימן. 

כך יגדל ערכו של הסימן.

 

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, סימן מסחר טעון 

רישום בפנקס סימני המסחר במשרד המשפטים.

יש להגיש בקשה לרישום, לצרף אליה דוגמה של 

הסימן ולשלם אגרת רישום.

תוקפו של סימן מסחר מוגבל בזמן, אולם בתום 

תקופת הרישום ניתן לחדשו לתקופה נוספת.

בדרך זו זכויותיו של בעל סימן מסחר יכולות להימשך

ללא הגבלה בזמן, בכפוף לאפשרות שניתנת לצדדים

שמעוניינים לעתור לביטול הסימן בשל העדר שימוש,

או מסיבות אחרות המנויות בחוק.

בשלב ראשון נרשם הסימן ל- 10 שנים, כאשר 

הרישום תקף, כאמור לעיל, באופן רטרואקטיבי 

ליום הגשת הבקשה. לאחר מכן הוא ניתן לחידוש 

לתקופות נוספות של 10 שנים בכל פעם.

 

ומה באשר לעלילות הפנקייק . . .?

 

בשבוע שעבר הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את

הצעת השופטת טל לוי-מיכאלי לפנות להליך גישור.

כמובן שנמשיך לעדכן.

 

חשוב לזכור !

 

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, 

סימן מסחר טעון רישום.

עליכם להקפיד להיות תמיד צעד אחד לפני 

המתחרים שלכם, להגן על זכויות הקניין הרוחני 

שלכם ולהבטיח שהפעילות העסקית שלכם 

והקניין הרוחני שלכם מוגנים היטב.

 

יש לכם לוגו/סימן מסחרי עליו אתם רוצים להגן 

ולשייך אותו אליכם ?

אתם עומדים בפני רישום סימן מסחר ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק