הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה מדריך מקיף 

ליישום טכנולוגיות מגבירות-פרטיות 

במערכות בינה מלאכותית

זה איננו עוד מסמך מקצועי. זהו איתות רגולטורי ברור

לגבי הסטנדרט המצופה מארגונים המפתחים, מטמיעים

או מפעילים מערכות AI.

המסר המרכזי העולה מן המדריך הוא שפרטיות בעולם 

הבינה המלאכותית אינה סוגיה נקודתית של אבטחת 

מידע או קבלת הסכמה לשימוש בדאטה. 

ההגנה נדרשת לכל אורך מחזור החיים של המערכת : 

משלב קלט האימון, דרך בניית המודל והטמעתו, ועד

לקלט המשתמשים ולפלט שהמערכת מפיקה בפועל.

הסיכון אינו טמון רק בדאטה שנאסף. לעיתים מידע אישי 

“מוטמע” במודל המאומן. לעיתים פלט שנראה תמים 

חושף תובנות אישיות רגישות. לעיתים שימוש

ב- Fine Tuning על נתוני משתמשים יוצר חשיפה 

משפטית ותפעולית שלא זוהתה מראש.

במצבים מסוימים, מחיקה של מידע מתוך מודל מאומן

אינה פעולה פשוטה כלל, ולעיתים מחייבת

אימון מחדש של המערכת כולה.

המדריך ממפה ארבע נקודות קריטיות המחייבות בחינה

מובנית : קלט האימון, המודל המאומן, קלט המשתמש

ופלט המערכת. כל אחד משלבים אלה עשוי להכיל 

מידע אישי, וכל אחד מהם מחייב מנגנוני 

מזעור סיכון מותאמים.

לצורך כך מוצגות שלוש משפחות מרכזיות של 

טכנולוגיות מגבירות-פרטיות. 

הראשונה מבוססת על :

שינוי המידע עצמו, באמצעות אנונימיזציה, מידע סינתטי

או פרטיות דיפרנציאלית, במטרה לצמצם זיהוי אישי תוך

שמירה על ערך אנליטי.

השנייה נשענת על : 

חישוב מבוזר, כגון Federated Learning או ,

Multi-Party Computation המאפשר לאמן ולעבד

מודלים מבלי לרכז את כלל הנתונים במקום אחד. 

השלישית מתמקדת : 

בהפרדה ובהצפנה, לרבות הצפנה הומומורפית וסביבות

ביצוע מהימנות, המאפשרות עיבוד מאובטח

גם בסביבות ענן.

אך מעבר לטכנולוגיה, קיימת כאן נקודה אסטרטגית 

עמוקה יותר.

אנו נכנסים לעידן שבו ארכיטקטורת הפרטיות תהפוך 

לשיקול דירקטוריון ושיקול השקעה. 

בדיוק כפי שסייבר עבר מעניין תפעולי לעניין הנהלתי,

כך גם פרטיות ב-.AI

משקיעים כבר בוחנים מקורות דאטה, מנגנוני מזעור,

שימושים משניים בנתונים, והאפשרות לשחזור מידע

מתוך מודלים מאומנים. בדיקות נאותות כוללות כיום

שאלות שלא נשאלו לפני שנתיים בלבד.

ארגון המטמיע AI ללא תכנון פרטיות מובנה מסתכן

לא רק בחשיפה רגולטורית, אלא גם בפגיעה באמון

שוק, בחסמי שיתוף פעולה עם גופים פיננסיים

ובריאותיים, ובעיכובים בתהליכי גיוס או שיתופי 

פעולה בינלאומיים. 

לעומת זאת, שילוב טכנולוגיות מגבירות-פרטיות 

כבר בשלב התכנון מאפשר עבודה עם מידע רגיש, 

יצירת שיתופי פעולה חוצי ארגונים והצגת מוכנות 

רגולטורית בשלב מוקדם.

המדריך אינו מציע פתרון מדף ואינו מחליף התאמה

פרטנית. הבחירה בכלי ההגנה תלויה ברגישות המידע,

בסוג המודל, בסביבת ההרצה, במבנה הארגוני

ובמסגרת הרגולטורית החלה על הפרויקט.

המשמעות היא שכל פרויקט בינה מלאכותית מחייב 

בחינה משפטית וטכנולוגית משולבת, 

כבר בשלבי התכנון.

מי שמפתח, משקיע או מטמיע מערכות ,AI זה הזמן 

למפות סיכונים ולבחון את הארכיטקטורה הקיימת.

אהבתם? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם

מנהלים חברה או סטארטאפ המשלב בינה מלאכותית 

ומתלבטים כיצד להטמיע AI 

תוך עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות ?

עובדים עם מידע אישי או רגיש ? 

שוקלים Fine Tuning על דאטה של משתמשים ?

נדרשים להציג למשקיעים או לדירקטוריון

מפת סיכונים וארכיטקטורת פרטיות ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר 

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק 

הקלות, פטורים ותמריצים לחברות, יזמים ומשקיעים, 

והסרת חסמים משמעותית לצמיחה, גיוסים ומיזוגים

משרד האוצר, רשות המיסים ורשות החדשנות הכריזו

על אחת הרפורמות המקיפות ביותר בעשור האחרון

בכל הנוגע למיסוי הייטק בישראל.

מדובר במהלך אסטרטגי רחב היקף שנועד לחזק את

האקוסיסטם הטכנולוגי, להגביר ודאות רגולטורית ולייצר

תנאים תחרותיים, יעילים ופשוטים יותר לצמיחה,

השקעות ופעילות עסקית בישראל.

הרפורמה גובשה בשיתוף התעשייה המקומית

והבינלאומית, ומתמקדת באתגרים המשמעותיים 

שעמם מתמודדים יזמים, חברות, משקיעים 

וארגונים בכל שלבי חיי החברה: משלב ההתאגדות

והגיוסים הראשוניים, דרך שלבי הצמיחה והגיוסים

המתקדמים, ועד השקעות, מיזוגים, רכישות והנפקות.

מטרת הרפורמה ברורה: יצירת סביבה עסקית יציבה 

וידידותית יותר, המאפשרת להייטק הישראלי לשמר

את מובילותו ולהמשיך למשוך השקעות

ופעילות בינלאומית.

הסוגיות המרכזיות שזוהו במסגרת עבודת המטה :

• חוסר ודאות בנוגע למיסוי דמי ניהול ודמי הצלחה

בקרנות הון סיכון.

• צורך בהסדרה ברורה של מע"מ על פעילות הקרנות.

• תמריצים נדרשים להשקעות ישירות של גופים

מוסדיים וחברות, ולא רק באמצעות קרנות.

• הקלות משמעותיות בתחום שינויי המבנה, מיזוגים

ורכישות, המהווים מנוע צמיחה מרכזי

לחברות ישראליות.

• יצירת ודאות מיסויית לחברות רב לאומיות הפועלות

בישראל או רוכשות חברות ישראליות.

• טיפול ממוקד באתגרים של עובדים חוזרים מרילוקיישן,

בעיקר בנוגע למיסוי תגמול הוני (אופציות).

הפתרונות המרכזיים ברפורמה :

קרנות הון סיכון :

• שיעור מס אחיד על דמי הצלחה לקרנות ישראליות

וזרות.

• פטור ממע"מ על דמי הצלחה למשקיעים זרים

וישראלים.

• פטור ממס רווחי הון למשקיעים זרים על השקעות

ישירות   בהייטק, ללא מגבלה.

• נוסחה קבועה לחישוב מע"מ על דמי ניהול בהתאם

להרכב המשקיעים.

• סיווג השקעת משקיעים ישראלים בקרנות

כהשקעה פאסיבית.

מיזוגים ורכישות בישראל :

• הקלות רגולטוריות שכבר נכנסו לתוקף ומייעלות את

תהליכי רכישה ומיזוג.

רכישת חברות ישראליות על ידי חברות רב לאומיות :

• קביעת כללים מנחים לשווי קניין רוחני.

• הנחיות לקביעת מודל תמחור מרכזי מו"פ בישראל.

• מסלול לאישור מקדמי (APA) שיקנה ודאות מיסויית

ארוכת טווח.

• אימוץ כללי PILAR 2 של ה OECD -והחלת מס

גלובלי מינימלי במתכונת .QDMMT

עובדים חוזרים מרילוקיישן :

• כללים מנחים לחלוקת הכנסה מתגמול הוני בין

ישראל לחו"ל.

• פטור ממס על הכנסה שהופקה בחו"ל.

• זיכוי מס בגין מסי חוץ.

• מסלול מהיר למעבר בין מסלולי מיסוי 3ט ו-102.

• קידום מנגנון תושבות המבוסס על מספר

ימי שהייה בלבד.

הרפורמה יוצרת מסגרת רגולטורית שקופה וברורה 

יותר, שתוכל להשפיע באופן נרחב על פעילות קרנות,

חברות טכנולוגיה, מרכזי מו"פ, עובדים, משקיעים

וגופים בינלאומיים הפועלים בישראל.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם

מנהלים חברה או סטארטאפ ורוצים להבין כיצד 

רפורמת המס משפיעה על ההשקעות, המבנה

התאגידי או מסלולי תגמול ההנהלה והעובדים ?

עוסקים בפיתוח טכנולוגיות AI או בשילובן 

בפעילות העסקית, ומתמודדים עם שאלות של 

קניין רוחני, הגנת פרטיות, רגולציה ומיסוי ?

מתלבטים כיצד להגן על הנכסים הדיגיטליים 

שלכם, לוודא עמידה בדיני זכויות יוצרים ולנסח

הסכמי מייסדים, משקיעים או

שותפויות מותאמים לעידן ה- AI?

זקוקים להסכמי שימוש, הפצה או מסחור טכנולוגיה 

המבטיחים הגנה משפטית מיטבית ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

בדקו אם גם אתם חשופים לקנסות ותביעות – 

ואיך אפשר להגן על העסק לפני שיהיה מאוחר מדי 

מאוגוסט האחרון נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

והמציאות השתנתה עבור כל עסק וארגון בישראל.

למרות זאת, מרבית החברות עדיין נופלות ב־5 טעויות מרכזיות

שמעמידות אותן בסיכון משפטי ותדמיתי :

1. מדיניות פרטיות באתר שאינה מעודכנת – לעיתים היא

כללית מדי, חלקית או “תקועה” בתוך התקנון. בפועל, החוק

דורש מסמך עצמאי, ברור ומפורט.

2. התעלמות מהזכויות החדשות של הלקוחות – החוק העניק

לנושאי המידע זכויות רחבות: עיון, תיקון, מחיקה ו־ניידות מידע.

מי שלא ערוך חשוף לתביעות אישיות של עד 10,000 ₪ לאדם,

גם ללא הוכחת נזק.

3. אי – ביצוע סקר פערים – ללא מיפוי מסודר של מאגרי המידע,

תהליכי העבודה והספקים, אי אפשר לדעת אם העסק עומד

בדרישות או חשוף לעיצומים.

4. היעדר נהלים והסכמים פנימיים – מול עובדים, ספקים

ולקוחות. לרבות הסכמי עיבוד מידע (DPA) ונהלי אבטחת מידע.

5. היעדר ממונה פרטיות (DPO) – בגופים מסוימים מדובר

בחובה. גם כשזה לא חובה, מינוי DPO חיצוני מעניק שקט

ניהולי ובקרה מתמשכת מול הרגולטור.

התוצאה ?

עיצומים כספיים שיכולים להגיע למאות אלפי ₪, תביעות 

ייצוגיות, ופגיעה באמון הלקוחות.

מה כדאי לעשות עכשיו ?

לבדוק אם באתר שלכם יש מדיניות פרטיות עדכנית, נפרדת

וברורה.

לבצע סקר פערים שיבחן היכן אתם עומדים מול דרישות החוק.

לעדכן מסמכים פנימיים – נהלים, טפסים, הסכמי ספקים ותקנון

חברה. לשקול מינוי DPO חיצוני שילווה אתכם באופן שוטף.

בין אם אתם עסק קטן עם אתר או קבוצה גדולה עם

מאות עובדים,  תיקון 13 פוגש את כולנו. 

מי שמקדים להיערך מגן על עצמו, שומר על אמון הלקוחות 

והעובדים, ונמנע מהוצאות ענקיות על קנסות ותביעות.

משרד צדק עורכי דין, משרד מסחרי וטכנולוגי מתמחה בליווי

חברות, ארגונים ועסקים בתחומי המשפט המסחרי, טכנולוגיה,

פרטיות ואבטחת מידע.

אנו מעניקים ללקוחותינו מעטפת כוללת, החל מהקמת חברה 

והסכמים מסחריים, דרך מדיניות פרטיות 

ו־DPO חיצוני, ועד ליווי עסקאות מורכבות.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם

זקוקים לעזרה בהימנעות מהטעויות היקרות של תיקון 13 ?

רוצים לוודא שהמדיניות באתר שלכם עדכנית וברורה ?

מחפשים תהליך מסודר – סקר פערים, סגירת פערים

ומינוי DPO חיצוני – שיבטיח עמידה מלאה 

בדרישות החוק ושקט ניהולי ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

איך טכנולוגיית הבינה המלאכותית משנה את פני המגזר

 הפיננסי ומהם הצעדים הדרושים להסדרה אחראית ? 

בינה מלאכותית (AI) מתפתחת בקצב מהיר, ומשנה

את הדרך שבה אנו חיים ופועלים.

במגזר הפיננסי, הטכנולוגיה מספקת כלים חדשניים

לשיפור תהליכים, התאמת שירותים לצרכים אישיים,

וצמצום עלויות.

מערכות AI מספקות יכולות מתקדמות כמו ניתוח

נתונים בזמן אמת, זיהוי הונאות, ושיפור הציות

הרגולטורי,

אך כניסתן מלווה גם באתגרים משמעותיים.

היכולת של בינה מלאכותית להציע פתרונות מותאמים

אישית מאפשרת למוסדות פיננסיים לשפר את איכות

השירותים ולהתאים אותם לצורכי הלקוחות.

דוגמאות לכך כוללות התאמת אשראי אישית, זיהוי

הונאות בזמן אמת, ייעול תהליכים פנימיים

וניהול סיכונים מתקדם.

מעבר ליתרונות אלה, בינה מלאכותית מסייעת במילוי

דרישות רגולטוריות על ידי ניתוח מהיר ומדויק של

נתונים.

במקביל, ניתן לזהות מגמות בשווקים ולחזות שינויים,

המאפשרים תכנון פיננסי אסטרטגי.

לצד הפוטנציאל הרב, עומדים אתגרים משמעותיים.

אחד האתגרים המרכזיים הוא היעדר שקיפות בתהליכי

קבלת החלטות אלגוריתמיות, תופעה המכונה "תופעת

הקופסה השחורה". היעדר זה עלול להקשות על

ביקורת ושיפור המערכות.

בנוסף, מערכות בינה מלאכותית מתבססות על כמויות

עצומות של מידע אישי, דבר המעורר חששות הקשורים

לפרטיות ולסכנות סייבר. ישנו גם סיכון לאפליה והטיות

באלגוריתמים, שעלולים לפגוע בשוויון ההזדמנויות,

בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

מדינות רבות פועלות להסדרת תחום הבינה המלאכותית.

האיחוד האירופי מוביל עם חקיקה כוללת (EU AI Act) ,

בעוד שבארצות הברית ובבריטניה מאמצים גישה גמישה

וסקטוריאלית.

בישראל, מסמך המדיניות הממשלתי ממליץ על הסדרה

זהירה, המעודדת חדשנות תוך הקפדה על עמידה

בדרישות חוקיות. רגולטורים כמו רשות ניירות ערך 

ורשות שוק ההון בוחנים את הצורך בהסדרה ספציפית

לטכנולוגיה זו, תוך שמירה על גמישות שתאפשר

לשוק להמשיך להתפתח.

הבינה המלאכותית משנה את העולם הפיננסי 

בקצב מסחרר.

הצלחת שילוב הטכנולוגיה תלויה באיזון נכון בין עידוד 

חדשנות לבין התמודדות עם סיכונים, כמו שקיפות,

פרטיות והגנה על מידע. פתרונות מתקדמים בתחום

זה יכולים להציע תועלות ניכרות לצרכנים, לעסקים

ולמשק כולו, תוך שמירה על אמון הציבור.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מתמודדים עם אתגרים משפטיים בהטמעת 

טכנולוגיות בינה מלאכותית בעסק שלכם ?

חשוב לכם לוודא שהשימוש בבינה מלאכותית עומד 

בכל הדרישות הרגולטוריות והחוקיות ?

מעוניינים לשלב פתרונות AI מתקדמים בעסק תוך

שמירה על פרטיות המידע והגנה על הלקוחות ?

זקוקים לייעוץ משפטי מקצועי בנוגע להסכמים 

בתחום הבינה המלאכותית ומדיניות פרטיות ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק