בג"צ קובע שמשרד הבריאות יפסיק להנפיק ימי מחלה לעובדים בבידוד

עד כה, משרד הבריאות הוציא תעודות מחלה לעובדים
שנכנסו לבידוד של 14 ימים בשל חשיפה
לחולה קורונה מאומת או חזרה מחו"ל.

בית המשפט העליון קבע בימים האחרונים
כי יש לבטל את תעודת המחלה הגורפת
בגין ימי הבידוד
שהוציאה פרופ" סיגל סדצקי,
ראש שירות בריאות הציבור במשרד הבריאות
שמשמעותה שמעסיקים יצטרכו לשאת בדמי המחלה
של עובדים השוהים בבידוד.

העתירה בנושא תשלום ימי מחלה לעובדים
ששוהים בבידוד עקב הקורונה
הוגשה לבג"צ על ידי התאחדות התעשיינים,
התאחדות המלאכה והתעשייה,
ארגון חברות הניקיון וחברת סל
נגד שר הבריאות יולי אדלשטיין
ושר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי.

בג"ץ קבע כי חוק דמי מחלה אינו מסמיך
את ראש שירותי בריאות הציבור
במשרד הבריאות להנפיק תעודת מחלה גורפת
לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד
מחשש להידבקות בנגיף קורונה.

המשמעות היא שאם המדינה לא תשנה את החוק,
הרי שעובדים שיכנסו לבידוד, לא יקבלו ימי מחלה
גורפים על הימים בהם לא יוכלו להגיע לעבודה
ומאוקטובר ימי הבידוד יהיו על חשבון המבודדים.

בג"צ ניתח את לשון חוק דמי מחלה
וקבע כי חשש למחלה או להידבקות בנגיף קורונה
אינו בגדר "מחלה" ששוללת מהעובד
את הכושר לבצע את עבודתו, כנדרש בחוק.
עם זאת וכדי למנוע פגיעה בעובדים
ולאפשר היערכות מתאימה,
נקבע כי ביטולה של תעודת המחלה הגורפת
לשוהים בבידוד ייכנס לתוקף ב-30 בספטמבר
כדי לאפשר למדינה זמן סביר להתארגן
כמי שעליה להסדיר את הנושא
ולמצוא פיתרון אחר עבוד ימי הבידוד.

פסיקת בג"צ מעלה שאלות רבות בקרב עובדים ומעסיקים גם יחד.

נכון לעכשיו שכיר אשר יצא לבידוד לאחר חודש ספטמבר
ולא יהיה באפשרותו לעבוד מהבית,
לא יקבל תשלום כלשהו על ימי הבידוד.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות ציינה
כי על המדינה להסדיר את הנושא,
היות והיא זו הלוקחת את חירות האנשים ומכניסה אותם לבידוד
כך שאין זה נכון שהמעסיקים יישאו בעלויות אלה.

מעסיק אשר שילם לעובדים בבידוד לא יוכל לדרוש
החזר כספי בדיעבד,
כספים ששולמו וישולמו עד ה- 30 בספטמבר,
מרשויות המדינה, שכן כספים אלה שולמו
בהתאם לתעודת המחלה הגורפת
שהוציאה פרופ" סיגל סדצקי כאמור.

בג"צ קבע כאמור כי חשש למחלה או
להידבקות בנגיף קורונה
אינו בגדר "מחלה".
עולה השאלה, מה הוא אם כן הסטאטוס המשפטי
של עובד הנכנס לבידוד?
עובד הנכנס לבידוד מוגדר כמי שהשלטון
מנע ממנו את החירות לצאת לעבודה
ואדם כזה הוא אינו חולה.
רק מי שעקב מגבלה פיזית שלו עצמו, נחשב לחולה.
יחד עם זאת , אם התגלתה
מחלת הקורונה בגופו בזמן הבידוד
אין ספק שייחשב לחולה.

בארה"ב ,לשם הדוגמא, המצב המשפטי דומה לקביעת בג"צ כאמור.
יחד עם זאת, חשוב לציין, כי בארה"ב קיים תשלום פדראלי הניתן
לתקופה מסוימת לכל האזרחים בין אם בבידוד ובין אם לא.

בסופו של יום, מטרת העותרים הייתה
להוריד את הנטל מהמעסיקים –
ולא בטוח שפסיקת בג"צ נותנת להם את מבוקשם,
מאחר שביטול תעודת המחלה הגורפת כאמור,
ייכנס לתוקפו רק בסוף ספטמבר,
ולמדינה יש די זמן למצוא פתרון אחר עבור ימי הבידוד.

מעסיקים עובדים? עובד/ת שלכם נכנס/ה לבידוד?
מתלבטים באשר לזכויותיכם כמעבידים ו/או זכויות עובדיכם?

פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק

ענקיות הקניונים משתמשות ב"קסטרו"
כשק חבטות וכמסר לרשתות- למה?

כולנו עדים בחודשים האחרונים
להשלכות הקשות של מגיפת הקורונה
על מרבית תחומי החיים שלנו.
השלכות אלה לא פוסחות על עולם המשפט,
ובכלל זה על עולם החוזים המסחריים.

נראה שבחודשי הקורונה האחרונים
לחבוט בקסטרו הפך לסוג של ספורט
עבור ענקיות הקניונים.
זה התחיל בתחילת חודש יולי
עם הגשת תביעה שהגיש
קניון הראל במבשרת ציון,
המשיך כשביום למחרת
ענקית הקניונים מליסרון
איימה במכתב לפנות את קסטרו
משתי חנויות ולחלט לה ערבות
וממשיך כעת עם תביעה של
קניון שבעת הכוכבים בהרצליה נגד החברה.

בתביעה נטען כי קסטרו סירבה לפתוח
חנות שלה מאז תום ההגבלות
של משבר הקורונה בתחילת חודש מאי.
קניון שבעת הכוכבים מבקש
פסק דין לפינוי החנות של קסטרו.
עוד נטען על ידי הקניון כי קסטרו
פתחה את החנות ב- 28 ביוני,
אך את דמי השכירות, הניהול
והחשמל לחודש יוני לא שילמה;
כי קסטרו לא חידשה את ההרשאה
לחיוב חשבונה בבנק,
ועל כן לא ניתן היה לגבות ממנה
את התשלומים עבור החודשים יוני ויולי;
כי קסטרו הודיעה לקניון כי אין
בכוונתה לשלם את דמי השכירות,
וכי אין בכוונתה לפתוח
את החנות או לפנותה.

כדי לסייע עם השלכות הקורונה
על עולם החוזים המסחריים,
גיבשה לשכת עורכי הדין
נייר עמדה אשר ניתח את
השלכות משבר הקורונה,
על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל
ועל הסכמי שכירות בפרט.

בעניין חוזי שכירות לעסקים
שתחיקת החירום הורתה
על השבתתם המוחלטת מחמת
מהות פעילותם, או מחמת
מיקומם באזורי סגר,
עמדת לשכת עורכי הדין כי
אפשרות השוכרים הללו
לעשות שימוש במושכר 
מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני.
לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית
להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו,
אף בהיעדר אשם מצד המשכיר,
מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את הזכות
לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות
באופן זמני עד להסרת המניעה.

באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום
לא השביתה את פעילותם,
אך צמצמה משמעותית את אפשרותם
להעסיק עובדים, עד כדי 15% בלבד,
עמדת לשכת עורכי הדין שתחת דיני הסיכול
המחייבים מניעות מוחלטת משימוש בנכס,
המקרה דנן אינו נופל לדיני הסיכול,
אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמת
החוזה מכול חובת תום הלב בביצוע חוזה.
כאן מדובר במקרה בו עיקר האפשרות
לשימוש בנכס מעוקר מכוח חובה חוקית,
ומטרת השימוש בו משתנה מהותית,
אך השוכרים ממשיכים להחזיק במושכר
ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק".
לפיכך המלצת לשכת עורכי הדין היא
שבמהלך תקופת החירום
יישאו השוכרים ב 50% מדמי השכירות והניהול,
מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה.

בעקבות הסגר שהוטל על הקניונים,
בחודשים מרץ ואפריל,
הסכימו מרבית בעלי הקניונים
להעניק הקלות לשוכרים, במתווה הקלות
בדמי השכירות, שהסתיימו בחודש יוני.
הציבור שב לפקוד את הקניונים
והפדיונות החלו לעלות בחזרה.
ואולם, ההתרסקות של חודש יולי,
החזירה מחדש את הרשתות
לשולחן המשא ומתן,
כשכעת הן כבר מפנימות שהמציאות הזו
כאן כדי להישאר,
והן נחושות לשנות את המודל מול הקניונים.

ומה באשר לקסטרו?
נראה שהאגרסיביות של קסטרו בדרישות שלה,
לצד המומנטום השלילי ממנו היא סובלת,
בין היתר, על רקע תוצאותיה ב- 2019
וברבעון הראשון ב- 2020
מאפשר לקניונים לצאת
למלחמה חזיתית מולה.
זאת בעוד שמול שוכרים אחרים,
מעדיפים הקניונים
להעניק הקלות ככל שנדרש
בשקט ומאחורי הקלעים.

כיצד תסתיים הסאגה
בין קניון שבעת הכוכבים וקסטרו?
מה יפסוק בסופו של יום בית המשפט?
נמשיך לעקוב ולעדכן.

נשמח לקבל מכם
תגובות, הערות והארות, שאלות ותובנות.
אפשר בתגובה למאמר הזה,
אפשר בוואצאפ ואפשר להתקשר- 052-8328676.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות.
שלכם,
אילן ושרית צדק