מה חשוב לבצע לפני גיוס השקעות כדי לבסס

נקודת פתיחה טובה מול המשקיע ? 

אם הסטארט אפ שלכם כבר התקדם הרבה מעבר

לשלב הרעיון, יש לכם כבר צוות ואולי כבר מוצר

בשלב מתקדם או לפחות הוכחת היתכנות כלשהי,

אתם מן הסתם נמצאים או מתקרבים לשלב

שבו תצטרכו לגייס כסף ממשקיעים.

משקיעים רציניים עושים את שיעורי הבית שלהם

היטב ויש להם רשימה של דרישות שבלעדיהן

הסיכוי שייכנסו להשקעה בסטארט אפ שלכם 

קטן מאוד. כדי למנוע מצב שבו אתם "שורפים"

משקיעים טובים בגלל חוסר מוכנות, הכנו

עבורכם לקראת השנה החדשה, צ'ק ליסט

קצר שאם תצליחו לסמן "וי" על כל הסעיפים בו,

תהיו בנקודת פתיחה טובה מאוד מול המשקיע.

רגולציה

האם הסטארט אפ שלכם עומד בדרישות החוק

בכל המדינות שבהן אתם מתכוונים לפעול ?

במקרה בו מדובר במיזם בתחום שכפוף

לרגולציה והעיסוק בו דורש קבלת רישיון

(כגון מתן שירותי תשלום, מסחר בניירות ערך,

הימורים, קריפטו, ביטוח וכדומה) ברור

שעליכם להתחיל בבדיקת המצב המשפטי

הרלוונטי לפעילות הספציפית שלכם בכל

מקום בו תפעלו. אך זה לא מספיק.

גם כאשר לא נדרש רישיון מיוחד עבור

הפעילות עצמה, ככל הנראה ישנם חוקים

אחרים שמסדירים צדדים שונים של

הפעילות ועליכם לוודא שאתם יודעים

כל מה שצריך וערוכים לפעול בהתאם.

זכרו שהפעילות שלכם עשויה להיות

כפופה לחוקים שאתם לא מכירים ויתכן

שיידרשו לכם רישיונות מיוחדים גם אם

לא חשבתם שהנושא רלוונטי לפעילות.

המשקיע יצפה שתבואו אליו לאחר שביצעתם

את כל הבדיקות הרלוונטיות וכמובן כללתם

את כל העלויות הצפויות (למשל של הוצאת

רישיונות) בתוכנית העסקית.

התוכנית העסקית

תכנית עסקית מסודרת והגיונית מראה למשקיע

שאתם לוקחים את העסק ברצינות ושביצעתם את

כל הבדיקות הנחוצות כדי לבנות אותו בצורה

הנכונה, בעזרת ההשקעה שאתם מבקשים לקבל.

בין היתר, התוכנית העסקית צריכה להציג את

השווקים הרלוונטיים אשר בהם אתם מתכוונים

לפעול, את צפי ההכנסות (גם אם לא מדובר

במספרים מחייבים או מדויקים חשוב לתת

למשקיע את ההרגשה שאתם

מכירים את השוק ולא "צפים באוויר"),

תוכניות השיווק שלכם, אפיקי ההכנסות הצפויים,

לוח הזמנים להתקדמות, ניתוח המתחרים שלכם,

הצגת צוות המייסדים ואנשי מפתח אחרים

אם רלוונטי (למשל יועצים) וכמובן התקציב.

ודאו שאתם עומדים מאחורי כל מספר שמופיע

בתוכנית העסקית !

הקמת החברה

אל תמתינו יותר מדי עם הקמת החברה ובוודאי

שאל תגיעו למשקיע בלי שהקמתם כבר את החברה

כולל כל הפעולות הנלוות (פתיחת תיקים ברשויות

המס, זכויות חתימה, חשבון בנק וכדומה).

מעבר לכך שהקמת החברה רק זמן קצר לפני הגיוס

(או במהלכו…) עלולה במקרים רבים לגרום לאירוע

מס כואב ליזמים, זה פשוט נראה לא טוב מבחינת

המשקיע. אם אתם כבר חושבים על גיוס כנראה

שהשקעתם כבר מספיק משאבים (גם בזמן כמובן)

כדי להצדיק גם את הקמת החברה.

הדבר נכון גם לאור העלות הנמוכה יחסית

של הקמת חברה (במיוחד בישראל).

הסכם המייסדים

זה לא מעניין את המשקיע שהמייסדים בחברה,

הם חברים טובים עוד מימי הצבא או האוניברסיטה

ושהם לעולם לא יריבו על שטויות, כמו מי עובד יותר

קשה, מה התפקיד של כל אחד בחברה ומה קורה

אם מישהו מחליט לעזוב כי קיבל הצעה שאי אפשר

לסרב לה. . . והוא צודק.

הנושאים שהסכם מייסדים טוב אמור לטפל בהם

"נכתבו בדם" ואין שום סיבה שמשקיע מנוסה

יסמוך עליכם שתדעו לשכנע יזם שהחליט לפרוש

מוקדם שהוא צריך לוותר על חלק גדול מהמניות

שלו אם זה לא כתוב בהסכם מייסדים מסודר.

דאגו שיהיה לכם אחד כזה.

הקניין הרוחני

המשקיע מקבל בתמורה להשקעתו מניות בחברה

שלכם והוא מצפה שכל הנכסים שקשורים לפעילות

יהיו בבעלות החברה בלבד.

הנכס העיקרי של החברה (מעבר למייסדים עצמם

כמובן) הוא בדרך כלל הקניין הרוחני שלה, הזכויות

בתוכנה, באתר האינטרנט, בדומיינים, בפטנטים

(אם ישנם) וכדומה.

ודאו שכל מי שתרם ליצירת הקניין הרוחני שלכם

(עובדים, חברות פיתוח חיצוניות, יועצים שונים

וכמובן המייסדים עצמם) יהיה חתום על הסכמים

מתאימים שמסדירים את הנושא.

​הסכמים עם צדדים שלישיים

ודאו שיש לכם הסכם מסודר וחתום על ידי שני

הצדדים עם כל מי שקשור לפעילות של

הסטארט אפ, כלומר עובדים, יועצים, ספקים

(לרבות מפתחים חיצוניים) וכמובן לקוחות.

ההסכמים חייבים לתאר במדויק את ההתקשרות

בין הצדדים, מה השירותים שניתנים (או תיאור

שיתוף הפעולה), מה התמורה שתשולם (במזומן,

מניות, אופציות, על בסיס הצלחה וכדומה),

כל התחייבויות הצדדים השונות, הגבלת אחריות

הצדדים בנושאים מסוימים, הגנה על סודיות,

קניין רוחני (כאמור לעיל) ואי תחרות,

כיצד מסיימים את ההתקשרות ועוד.

טיפ לסיום

התהליך של גיוס השקעה לסטארט אפ הוא

תהליך לא פשוט, שמצריך משאבים רבים,

כלכלית, פיזית ונפשית.

מדובר בתקופה לחוצה במיוחד שבה תידרשו

לנהל את הפעילות השוטפת של הסטארט-אפ

ולטפל בכל המשימות והבעיות "הרגילות" ובמקביל

לדבר עם משקיעים ואם תצליחו לעורר עניין, גם

לשאת ולתת מולם על תנאי ההשקעה (לפעמים

עם כמה משקיעים בו זמנית).

הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות בתקופה זו

הוא לסדר את החברה ולדאוג להשלים את כל

המשימות שתוארו לעיל.

לכן חשוב מאוד שהכול ייעשה באופן שוטף וכמה

שיותר מוקדם לפני המועד שבו תתחילו

לחפש משקיעים בפועל.

הקמתם סטארט אפ ? אתם מעבר לשלב הרעיון ?

עומדים לקראת גיוס כספים ממשקיעים ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

תכלה שנה וקללותיה,

תחל שנה וברכותיה.

שנה טובה ומתוקה.

שלכם,

שרית ואילן צדק

"בית הפנקייק המקורי" או … " בית הפנקייק TLV " 

מאמרים שעוסקים בפנקייקים מתמקמים בדרך כלל 

במדורי האוכל, לצד מתכונים ותמונות מגרות של 

החביתית האוורירית, מכוסה בשלל רטבים מתוקים.

אבל תפריטים של מסעדות פנקייקים, לוגואים, 

ואבקות להכנה ביתית הגיעו בשנה האחרונה גם 

לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות 

סכסוך משפחתי בין בנו של מייסד רשת

"בית הפנקייק המקורי", בנימין (בני) בר מאיר,

לבין אחיינו אלון קיפניס, אשר מאז ספטמבר

מפעיל עם שותפים בתל אביב שני סניפים של

"בית הפנקייק TLV".

הסיפור מתחיל ב-1955, כשבני הזוג שלמה 

וסילביה בר מאיר עלו מארה"ב והקימו מזנונים 

בסגנון דיינר אמריקאי, שבהם הציעו

לסועדים פנקייק לסוגיו.

המסעדה הראשונה הוקמה בגני התערוכה, 

וב-1965 נפתחה מסעדה בתחנת הדלק 

ב"אם הדרך", סמוך לכפר ויתקין.

בהמשך, בעקבות סכסוך בין שלמה לבין 

שותף עסקי, המסעדה המשפחתית עברה 

לתחנת הדלק פז במחלף הסירה,

והחלה לפעול תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי".

ב-2014 קיבל קיפניס מסבו מתנת שחרור מהצבא –

זיכיון להפעלת מסעדה חדשה תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי", ללא תמורה 

ותשלום תמלוגים. אל קיפניס הצטרפו שני חבריו, 

והשלושה הקימו חברה משותפת

והחלו להפעיל סניף בנמל תל אביב.

הסניף פעל תחת הלוגו, המיתוג והפרסום של 

"בית הפנקייק המקורי",

ורכש מהרשת את האבקה להכנת הפנקייק.

לפני כשנה הודיע קיפניס (שבין לבין הספיק להעפיל 

לשלב מתקדם בעונה הראשונה של "נינג'ה ישראל") 

על כוונתו לפרוש מהסכם הזיכיון ולהמשיך להפעיל 

באופן עצמאי עסק לממכר מוצרי פנקייק, 

תחת השם "בית הפנקייק TLV".

לטענתו, הוא עושה זאת בתגובה לכך שדודו, 

בר מאיר, רימה אותו וגבה ממנו מחירים מופקעים

על אבקת הפנקייק שרכש מהרשת.

מאז שנת 2014 הצדדים הגישו מס' תביעות 

הדדיות, ובהן טענות להטעיה ורמאות.

בתביעה שהגיש בר מאיר בסוף 2020, הוא טוען 

כי השם והלוגו של רשת המסעדות שהקימו 

קיפניס ושותפיו, דומים מאוד לאלה של הרשת.

לטענתו, קיים דמיון רב עד כדי זהות והטעיית 

לקוחות בין הלוגו של בית הפנקייק TLV 

לבין הלוגו של בית הפנקייק המקורי,

ניכר כי בית הפנקייק TLV עוצב בהשראת הלוגו של

בית הפנקייק המקורי – וגם התפריט דומה עד זהה.

בכתב ההגנה שהגישו קיפניס ושותפיו נכתב כי 

לבר מאיר אין כל זכויות קניין רוחני בשם 

"בית הפנקייק המקורי", וכי סימן המסחר

היחיד שרשום מ–1982 הוא עבור הכיתוב באנגלית:

"The Original Israeli Pancake House".

לפי כתב ההגנה, את הסימן שמוצג כלוגו של 

בית הפנקייק המקורי, רשם בר מאיר רק באחרונה, 

וכשקיפניס ניסה ביולי 2020 לרשום סימני מסחר 

על המילים "בית הפנקייק המקורי",

בקשתו נדחתה על ידי מחלקת סימני המסחר 

במשרד המשפטים בטענה כי אין די אופי מבחין 

בסימן כדי לאפשר את רישומו.

סימני מסחר על קצה המזלג . .

קיימת חשיבות רבה לבחירת שם ו/או לוגו לחברה 

או עסק וקיימת חשיבות יתרה על רישום סימן 

מסחר בגינם, מכיוון שסימן המסחר הוא זה שייצור 

אצל הלקוחות את הקישור בין החברה או העסק 

למוצריהם. סימן מסחר הוא סימן המשמש, 

או מיועד לשמש, לזיהוי מקורם של מוצרים.

המדובר בסמל מסחרי של חברה/עסק, לוגו, 

מותג של מוצר או שירות, סיסמא, גרפיקה 

שמצורפת ללוגו, שם החברה/העסק עצמם, 

שם השירות החשוב וכן הלאה.

סימני מסחר שייכים למשפחת זכויות הקניין הרוחני.

ככל שמוצריו של בעל הסימן ירכשו לעצמם מוניטין,

לקוחות שמזהים את הסימן על המוצרים או בחומר 

הפרסומי עשויים להעדיף רכישת אותם מוצרים 

על-פני מוצרים מתחרים בשל האמון שהם רוחשים 

לסימן ובכך יאפשרו לבעל הסימן להניב תוצאות 

להשקעות הרבות שהשקיע בבניית המותג, הלוגו, 

המוצר שלו. זהו הייעוד המקורי של סימן המסחר.

עם זאת, סימן מסחר עלול לרכוש מוניטין עצמאי, 

הטמון בכוחו העצמאי של הסימן. 

כך יגדל ערכו של הסימן.

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, סימן מסחר טעון 

רישום בפנקס סימני המסחר במשרד המשפטים.

יש להגיש בקשה לרישום, לצרף אליה דוגמה של 

הסימן ולשלם אגרת רישום.

תוקפו של סימן מסחר מוגבל בזמן, אולם בתום 

תקופת הרישום ניתן לחדשו לתקופה נוספת.

בדרך זו זכויותיו של בעל סימן מסחר יכולות להימשך

ללא הגבלה בזמן, בכפוף לאפשרות שניתנת לצדדים

שמעוניינים לעתור לביטול הסימן בשל העדר שימוש,

או מסיבות אחרות המנויות בחוק.

בשלב ראשון נרשם הסימן ל- 10 שנים, כאשר 

הרישום תקף, כאמור לעיל, באופן רטרואקטיבי 

ליום הגשת הבקשה. לאחר מכן הוא ניתן לחידוש 

לתקופות נוספות של 10 שנים בכל פעם.

ומה באשר לעלילות הפנקייק . . .?

בשבוע שעבר הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את

הצעת השופטת טל לוי-מיכאלי לפנות להליך גישור.

כמובן שנמשיך לעדכן.

חשוב לזכור !

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, 

סימן מסחר טעון רישום.

עליכם להקפיד להיות תמיד צעד אחד לפני 

המתחרים שלכם, להגן על זכויות הקניין הרוחני 

שלכם ולהבטיח שהפעילות העסקית שלכם 

והקניין הרוחני שלכם מוגנים היטב.

יש לכם לוגו/סימן מסחרי עליו אתם רוצים להגן 

ולשייך אותו אליכם ?

אתם עומדים בפני רישום סימן מסחר ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

בית המשפט משרטט את הגבולות לתביעת מרמה 

והטעיה בעולם ההון סיכון 

היכולת "לספר סיפור" היא חלק בלתי-נפרד מעולם 

ההון – סיכון, שבו חברות סטארט-אפ מגייסות 

כספים ממשקיעים.

ואולם, לעתים היזמים "משפצים" את הסיפור 

בשביל לצייר תמונה יפה יותר למשקיעים – 

ובמקרים יותר קיצוניים זה מגיע למצג שווא.

בכתבה שפורסמה בסוף 2016 במגזין "פורצ׳ן" 

האמריקאי, רואיין מייסד חברה המייעצת 

למשקיעים בביצוע בדיקת נאותות 

לסטארט־אפים, וטען כי 75% מתוך 

150 סטארט-אפים בשלבים מוקדמים הציגו 

מידע לא נכון או לא מלא למשקיעים.

למשל, לקחו קרדיט מלא על פרויקטים מהעבר 

שבהם היה להם רק חלק קטן – או זיהו כאלה 

שבקושי משתמשים בגרסת החינמית 

של המוצר כ"לקוחות".

לעתים היזמים מותחים את האופטימיות 

בהגזמה למחוזות של מצג שווא.

אם החברה נכשלת – כפי שקורה לרוב המכריע 

של הסטארט-אפים – העיניים הביקורתיות 

של המשקיעים יופנו אליהם בחזרה.

השאלה שעולה היא מתי הסיפורים המוגזמים 

נהפכים למצג שווא ותרמית כך שלמשקיעים 

תהיה עילה משפטית נגד מי ששיכנע אותם 

להיכנס להרפתקה העסקית ?

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, 

גאולה לוין, דחתה לאחרונה תביעה של 

משקיעים נגד יזם ומנהל של חברת 

סטארט-אפ לאחר שכספי ההשקעה שלהם

ירדו לטמיון.

בפסק הדין נכתב כי "אופטימיות של יזם, 

גם אם היא מופרזת, אינה תרמית, 

במיוחד כאשר היזם מאמין

בסיכויי ההצלחה של המיזם".

היא חייבה את המשקיעים בהוצאות 

של 300 אלף שקל.

הרף שנדרש כדי להצליח בתביעה כזאת 

הוא גבוה. השופטת ציינה כי גם אם כישלונה 

של החברה נעוץ בניהולה או בדרך פעילותה, 

זה לא מגיע למצג שווא תרמיתי ושקרי

כל עוד הניהול נעשה בתום לב לטובת 

החברה – וגם אם ההחלטות היו מוטעות, 

ואף רשלניות, אין בכך משום תרמית.

כלומר, לא מספיק להוכיח 

רשלנות או חוסר-זהירות.

השופטת הוסיפה כי הצגת תחזיות לא מספיק 

מבוססות, לא מגיעה למרמה, כל עוד התחזית 

אינה מתבססת, במודע, על עובדות שאינן אמת.

תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במרמה,

אם היא ניתנת על ידי מי שלא מאמין בנכונותה, 

ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים 

שהמציג יודע כי הם לא נכונים.

כפי שמקובל, המשקיעים חתמו על הסכמי 

השקעה עם החברה ולא עם היזם.

השופטת ציינה כי רק במקרים חריגים תהיה

למנהל של חברה (או אורגן אחר שלה)

חבות כלפי משקיעים (או כל צד שלישי) 

שהתקשרו עם החברה.

על מנת לבסס חובת זהירות אישית עצמאית 

של נושא המשרה, נדרש להראות 

חריגה מהפעילות השגרתית שלו.

למשל, כשיש יחסי אמון אישיים בין הצדדים 

או כאשר קיימת מיומנות מקצועית ומומחיות 

של נושא המשרה שהוא בעל מקצוע,

כמו רופא או עורך דין.

לדברי השופטת, קביעת אחריות נזיקית של 

נושא המשרה, בהתעלם מהסכמי ההשקעה 

וחלוקת הסיכונים שנקבעה בהם, אינה הוגנת 

– והיא גם יכולה להעמיד בסכנה את

המבנה העסקי של השקעות הון-סיכון.

"רכישת מניות בחברה היא עסקה מסחרית

-כלכלית שבבסיסה חלוקת סיכונים מוגדרת.

מתווה עסקי של השקעה בסיכון גבוה אינו 

יכול להפוך, בחסות המשפט, להשקעה סולידית.

התובעים בחרו מתווה עסקי מסוים, והם כפופים לו,

על יתרונותיו וחסרונותיו.

הדבר נעוץ בעקרון חופש החוזים והוא מתחייב 

לצורך הוגנות, ודאות ויציבות בתחום השקעות 

ההון", נכתב בפסק הדין.

זאת, במיוחד לאור העובדה שהמשקיעים לא ביקשו 

או פעלו לביטול ההסכם או נגד הנתבע או החברה

במשך שנים ארוכות.

ובכל זאת, ההסכם לא ישמש הגנה במקרה של 

תרמית, מצגי שווא שקריים או הטעייה מכוונת.

כדי להצליח בתביעה, על התובעים להוכיח מרמה 

והטעיה מכוונת כלפיהם, 

לאחר ביצוע השקעותיהם בחברה.

בהקשר הזה, השופטת ציינה כי אם החוזה נגוע 

כולו במרמה, ונקבע בו כי תביעה תתברר בחו"ל,

זה אינו חוסם את התובעים מהגשת תביעה בישראל.

כלומר, תרמית מבטלת את הסכם ההשקעה, 

על כל התנאים שלו.

במקרה הזה השופטת הכריעה כי התובעים לא 

הרימו את הנטל הכבד להוכיח שהייתה פה 

תרמית אחת גדולה או מצגי שווא שקריים כדי 

לגייס כספים ולהבריח אותם מחוץ לחברה.

"בחברה התקיימה פעילות אמיתית של פיתוח 

המתקן ושיפורו, ושל שיווקו ברחבי העולם", נכתב.

אנו סבורים כי מדובר בסוג תביעות מסוכן לעולם 

ההיי-טק, וניכר שהשופטת הבינה את השלכות 

הרוחב של ההכרעה.

קבלת התביעה הייתה מכרסמת בעיקרון האישיות 

המשפטית הנפרדת של החברה, והתוצאה הייתה 

עלולה לפגוע בפעילות העסקית 

בתחום חברות ההזנק.

בית המשפט איזן באופן נכון, בין כישלון עסקי 

לגיטימי לבין מקרים של הונאות ותרמיות.

הוא מקנה ליזמים מרחב פעולה מוגן מפני 

תביעות, שתחום רק בגבולות תום הלב,

וכולל גם ניהול רשלני של מיזמים עסקיים.

יזמים של סטארט-אפ ? משקיעים בסטאט-אפ ?

מעוניינים ולהקטין את החשיפה שלכם לסיכונים ?

רוצים לדעת עוד ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק