בית המשפט העליון קובע כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק
מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע

בעת החדשה הזו, ימי הקורונה, רבים מאיתנו מבקרים
מתנהלים ועובדים יותר מתמיד בכיכר העיר הוירטואלית,
הרשתות החברתיות.
פסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון
קובע כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק
מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע.

כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית,
כמו למשל ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק,
מהווה עילה לתביעת דיבה.
בית המשפט העליון קובע חד משמעית  
כי לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של
כתיבת סטטוס או פוסט ברשת החברתית
היא אכן פרסום כמובנו בחוק,
ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה
ככל שיש בו משום לשון הרע
כאשר הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט
חשופים לתביעה.

יחד עם זאת אין לראות בלחיצה על
כפתור ה"לייק" בלבד יצירת העתק של הפרסום
העלול לגרור תביעה. כך הדבר לגבי תגובה לפוסט.
הדבר תלוי בתוכן התגובה.
אם מדובר בתגובה המפרה
את הוראות חוק איסור לשון הרע,
אזי מפרסם התגובה חשוף לתביעה.

חוק איסור לשון הרע  מחיל אחריות נזיקית
על כל פרסום, בין אם הפרסום נעשה בכתב
ובין אם נעשה בכל דרך אחרת.
תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק,
היא כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום.
סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח
כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע.

חשוב לשים לב כי במקרה בו שיתפתם פוסט בעייתי
אבל הוספתם הסתייגות מהתוכן
לא תהיו חשופים לתביעה.
במקרה כזה תחול הגנה
למי שהסתייג מהתוכן או גינה אותו.
הגנה זו קבועה בחוק לשון הרע,
תחת פרסום אשר לא נעשה אלא כדי
לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן.

ומה באשר לקישור לאתר או לפרסום עם "תוכן דיבתי"?
האם זה אותו דבר כמו לפרסם או לשתף תוכן כזה?
התשובה היא לא.
בית המשפט העליון קבע  כי "היפר-קישור,
בעומדו לבדו וללא 'תמיכה' נוספת בתוכן הקישור
אינו צריך להיחשב פרסום כמובנו בדיני לשון הרע.

ישנם מקרים בהם המפרסם תוכן דיבתי
חוזר בסך הכול על פרסום קודם
ולמעשה אינו מחדש דבר.
במקרה כזה ייתכן ובית המשפט
יחליט לפסוק פיצוי מופחת.
"תהא הצדקה לפסוק פיצויים על הצד הנמוך
מקום שבו מדובר בשיתוף שהוא 'בטל בששים'
מבחינת היקפו לעומת הפרסום המקורי,
וזאת אף במצבים שבהם זהותו של המפרסם המקורי אינה ידועה",
פסק בית המשפט העליון.
אולם בהמשך מציין בית המשפט העליון
שלא תמיד בתי המשפט יעניקו הקלה במקרים כאלה,
כמו למשל "אם השיתוף הגביר באופן משמעותי את היקף החשיפה
או שניתן לקבוע כי הוא תרם באופן משמעותי ועצמאי לפגיעה בתובע".

ומה באשר להקלות בחוק ? כדאי לדעת כי החוק
קובע הקלה בגובה הפיצוי אם
המפרסם האמין באמיתות התוכן שפרסם.
לאור זאת, קבע בית המשפט העליון כי אפשר
להחיל הקלה זאת כש"מדובר בשיתוף של כתבה
או מאמר של גוף תקשורתי או אקדמי,
או פוסט של עיתונאי או פוליטיקאי".
כך גם במקרה בו שיתפתם פוסט דיבתי
אך בהמשך מחקתם אותו,
בית המשפט יתחשב בכך בקובעו את סכום הפיצוי.
ביהמ"ש העליון קבע כי ניתן להתחשב
בנתבע בפסיקת הפיצויים, אם המפרסם נקט צעדים
להפסקת הפצתו של שיתוף הפוסט המכיל לשון הרע. 

רוצים לדעת עוד?
אתם צד תובע או צד נתבע בתביעת דיבה ו/או לשון הרע?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק

חברות יחויבו לערוך שימוע גם לעובדי קבלן

חובת המעביד לערוך שימוע
חלה בכל עת בה נשקלת אפשרות
לסיום העסקתו של עובד,
לרבות במקרה בו המעביד מבקש
לשנות את תנאי עבודתו של העובד.
מדובר בזכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד
במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעבידו.

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו כללים
באשר לאופן עריכת הליך השימוע ע"י המעביד.

על המעביד לזמן את העובד לשימוע
ולהודיע לעובד, מהן הסיבות בגינן נשקלת
האפשרות לסיים את העסקתו,
פרק זמן סביר קודם למועד השימוע.

השימוע יערך בפני הגורם המוסמך
להחליט בעניינו של העובד
והעובד רשאי להיות מלווה
ע"י נציג מטעמו בזמן השימוע.

כמו כן חובה לערוך פרוטוקול של הליך השימוע
אשר בו יתועדו חילופי הדברים בין הצדדים.
יובהר כי לעובד מוקנית הזכות לגילוי ועיון במסמכים
עליהם מבוססת החלטתו של מקיים השימוע

במסגרת השימוע על המעביד להציג בפני העובד,
בפתיחות, בהגינות ובתום לב, מבלי להסתיר דבר מן העובד,
את הטענות המופנות כלפיו ואת השאלות שעלו בעניינו
אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה.
מחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוני העובד
ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה,
קודם שתיפול ההחלטה הסופית בעניינו.

במקרה שהמעביד יפר את חובתו לערוך שימוע לעובד
ולא תינתן לעובד זכות הטיעון,
או אם ייפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע,
עשוי בית הדין לעבודה לקבוע
כי דרך קבלתה של ההחלטה בעניינו של העובד לוקה
בפגם מהותי היורד לשורשה של ההחלטה
עד כדי כך שביטולה של ההחלטה
בעניינו של העובד מתחייב
משמדובר בהחלטה שניתנה שלא כדין,
ובהתאם לנסיבות רשאי בית הדין להורות
על סעד של אכיפה
(כלומר, השבת העובד לעבודה/לתפקיד, בהתאם לעניין),
ו/או מתן סעד של פיצוי כספי,
בגין אי עריכת שימוע/ עריכת שימוע בהליך שלא כדין.

בתחילת החודש ניתן בבית הדין הארצי לעבודה
פסק דין המרחיב את חובותיהם של מי
שמעסיקים (מזמיני שירותים) עובדי קבלן,
וקובע כי חובה לקיים להם שימוע במקרה של פיטורים.
פסק הדין עסק בערעור של חברה,
שסיפקה במיקור חוץ שירותי ניקיון
באתרים של חברת החשמל.

בית הדין קבע כי במקרה שבו מזמין שירותים
מבקש להפסיק את הצבתו של עובד קבלן,
עליו לקיים לעובד שימוע.
משלא ערכה חברת  החשמל שימוע לעובד הקבלן
פסק בית הדין האזורי לעבודה 30 אלף שקלים פיצוי לעובד.
בית הדין הארצי לעבודה קבע זאת כהלכה מחייבת לכל חברה שהיא.

חשוב מאד להבין שהמדובר בפסק דין חדש
ומרחיק לכת של בית הדין הארצי לעבודה הקובע,
הלכה למעשה שכל בעל עסק יחויב לקחת חלק בשימוע
לפני פיטורים לעובד של קבלן שירות חיצוני.
כך למשל, עסק קטן המשתמש בשירותיה של חברת ניקיון,
יהיה מחויב לקיים שימוע לפני פיטורים למנקה,
על אף שברור לכל שמדובר בעובד של חברת הניקיון ולא של העסק.

בפסיקתו יצר בית הדין לעבודה מודל העסקה חדש,
אשר כבר מעורר הדים בעולם המשפט,
על כך שיוצר אחריות חדשה למעסיקים,
מעקר מתוכן את המשמעות של מיקור חוץ
ומתערב ביחסי עובד-מעביד.
נראה שההשלכות של חיוב כלל המעסיקים במשק
לקחת חלק בשימוע לפני פיטורים לעובד של נותן שירות חיצוני,
היא גזרה שלא באמת ניתן לעמוד בה. 

מעסיקים עובדים? שוקלים לפטר עובד/ עובד קבלן?
נמצאים בסכסוך משפטי מתמשך עם עובד/עובד קבלן?
מתלבטים באשר לזכויותיכם כמנהלים ו/או מעבידים ולא בטוחים מה לעשות?

פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק