גיוס של 25 מיליון דולר מעיד על הצורך הדחוף 

בפתרונות משפטיים חדשניים

בעולם הבינה המלאכותית (AI), המשתנה במהירות, 

אנו עדים לאתגרים משפטיים חדשים ומרתקים.

אחד הבולטים שבהם הוא ההגנה על זכויות יוצרים 

בעידן שבו מכונות יכולות ללמוד, ליצור ולשכפל תוכן

במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

בלב הסוגיה הזו עומד סטארטאפ חדשני בשם

ProRata, שמציע פתרון מעניין לבעיה שרבים

בתעשייה מכנים "גניבת מידע".

ביל גרוס, הידוע כממציא מודל "תשלום פר קליק"

בפרסום המקוון, זיהה את הפוטנציאל העצום של 

AI לשנות את כללי המשחק בתחום זכויות היוצרים.

הוא ייסד את ProRata כדי להתמודד עם האתגר

הזה, וגייס לאחרונה 25 מיליון דולר למטרה זו.

הרעיון מאחורי ProRata הוא פשוט אך מהפכני :

פיתוח טכנולוגיה שמסוגלת לזהות את מקורות 

המידע ששימשו ליצירת תוכן על ידי AI, ולאפשר

חלוקה הוגנת של הכנסות לבעלי זכויות היוצרים.

מבחינה משפטית, הפתרון של ProRata מעלה

שאלות מרתקות. האם זו תהיה הדרך להתמודד עם

הפרות זכויות יוצרים בעידן ה-AI ?

כיצד ישפיע פתרון כזה על הגדרות משפטיות של

"שימוש הוגן" או "יצירה מקורית" ?

ומה לגבי האחריות המשפטית של מפתחי AI

שמשתמשים במידע מוגן ?

שיתופי הפעולה של ProRata עם ענקי תעשייה

כמו Universal Music Group ו-Financial Times

מדגישים את הצורך הדחוף בפתרונות משפטיים 

יצירתיים.

זה גם מעלה שאלות לגבי האופן שבו הסכמי רישוי 

ושיתוף פעולה יתפתחו בעתיד הקרוב.

עבור סטארטאפים בתחום ה-AI, המקרה של

ProRata מספק שיעור חשוב. הוא מדגיש את

הצורך בחשיבה מעמיקה על היבטים משפטיים

כבר בשלבים המוקדמים של פיתוח מוצר.

הסכמי מייסדים, הסכמי משקיעים, והגנה על קניין 

רוחני הופכים למורכבים יותר כשמדובר 

בטכנולוגיות AI, ודורשים תשומת לב מיוחדת.

יתרה מזאת, הפתרון של ProRata מעלה את

האפשרות של שינויים משמעותיים בחקיקה הקיימת.

האם נראה בקרוב חוקים חדשים שיתמודדו ספציפית

עם סוגיות של AI וזכויות יוצרים ?

כיצד ישפיעו שינויים כאלה על התעשייה כולה ?

כבעלי חברות, משקיעים ויזמים, חשוב להיות מודעים

להתפתחויות אלו ולהשלכותיהן על עסקיכם. בין אם

אתם פועלים ישירות בתחום הטכנולוגיה או בתחומים

אחרים, ההשפעה של AI על זכויות יוצרים עשויה

להיות משמעותית עבורכם.

זה יכול לכלול שינויים באופן שבו אתם מגנים על הקניין 

הרוחני שלכם, כיצד אתם משתמשים בתוכן של אחרים,

ואפילו כיצד אתם מפתחים מוצרים ושירותים חדשים.

המקרה של ProRata מדגים את הצורך הדחוף

בחשיבה מחודשת על ההגנה המשפטית של 

זכויות יוצרים בעידן ה-AI.

זוהי הזדמנות עבור כולנו לבחון מחדש את

האסטרטגיות העסקיות והמשפטיות שלנו

ולהתאים אותן למציאות החדשה.

מה דעתכם על הפתרון של ProRata ?

האם לדעתכם זו הדרך הנכונה להתמודד עם אתגרי

זכויות היוצרים בעידן ה-AI ?

אשמח לשמוע את מחשבותיכם ולדון בנושא זה המשנה

את פני התעשייה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מנהלים חברה או סטארטאפ ומתלבטים כיצד להגן 

על הקניין הרוחני שלכם בעידן ה- AI ?

מתמודדים עם אתגרים משפטיים בשימוש או פיתוח 

טכנולוגיות AI ?

חוששים מהפרת זכויות יוצרים בעת שימוש במערכות

AI בעסק שלכם ?

אתם לקראת ניסוח הסכמי מייסדים, משקיעים או

שותפויות בתחום ה- AI ?

רוצים להבטיח שהסכמי השימוש וההפצה של 

המוצרים שלכם מותאמים לעידן ה- AI ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הרחבת האפשרות להכיר במסמכים בלתי 

פורמליים כחוזים, בהתבסס על גמירות דעת 

ונכונות להשלים פרטים

לאחרונה, פסק דין של בית המשפט העליון

הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי בסוגיית

מעמדם החוזי של מסמכים בלתי פורמליים,

כמו זיכרון דברים או סיכום ישיבה.

פסק הדין עסק במסמך "סיכום ישיבה" שנחתם

על ידי שני הצדדים במסגרת הליך גישור,

ושיקף הסכמות שלא היו מפורטות באופן מלא

לגבי שטחי קרקע שבמחלוקת.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי המסמך אינו

חוזה מחייב בשל היעדר גמירות דעת ומסוימות.

אולם, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה

וקבע כי סיכום הישיבה מהווה חוזה מחייב

הניתן לאכיפה.

על פי הדין, על מנת שייכרת חוזה נדרשים

שני יסודות – גמירות דעת ומסוימות.

גמירות דעת משמעה מפגש רצונות בין הצדדים

להתקשר בעסקה, ומסוימות היא הדרישה

שהמסמך יכלול את התנאים העיקריים

הנחוצים להתקשרות.

עם השנים בתי המשפט ריככו מעט את

דרישת המסוימות, וההתייחסות היא שאם

הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בחוזה,

אין לאפשר לאחד מהם להתנער ממנו

בטענה של היעדר מסוימות.

בית המשפט העליון מצא בסיכום הישיבה

גמירות דעת להתחייבות הדדית, בהתבסס

על מספר טעמים, ביניהם : חתימת הצדדים,

ההתחייבות לעמוד בלוח הזמנים, מינוי עורכי

דין לעריכת ההסכם המלא, פרק הזמן הקצר

שהוגדר לכך, וההתייחסות לצד שלישי כמי

שאינו צד להסכם.

לגבי דרישת המסוימות, בית המשפט העליון

הכיר בכך שאין מדובר במסוימות מלאה.

אולם, נקבע כי לאור עוצמת גמירות הדעת

הגבוהה, היעדר מחלוקת על אופן השלמת

הפרטים החסרים, ונכונות הצדדים להשלימם,

יש לתת לסיכום הישיבה תוקף מחייב ולהכיר

בו כחוזה.

עם זאת, הייתה מחלוקת בין שופטי ההרכב.

השופטת ברק-ארז סברה שאין מקום לחידוש

הלכה המכיר בהסכמות בלתי פורמליות

כחוזים מחייבים, מחשש שהדבר ייתן תוקף

למצבים בהם הצדדים לא התכוונו לכך.

מנגד, היא הזהירה מפני התחמקות צדדים

מתוחכמים מהסכמות ברורות שלא זכו לעיגון

פורמלי מלא.

לסיכום

פסק הדין קובע הלכה חדשה המרככת את

האפשרות לראות במסמכים בלתי פורמליים

המקיימים תנאים מסוימים כחוזים מחייבים.

השפעתו תיראה בשנים הקרובות,

אך בינתיים מומלץ להיות ערים למשמעויות

האפשריות של הסכמות וחתימות על מסמכים,

גם אם הם נתפסים כ"חצי הסכם" בלבד.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם מנהלים משא ומתן על הסכמים עסקיים חשובים?

מעורבים בעסקאות מורכבות שדורשות הבנות

והסכמות מפורטות ?

חשוב לכם לוודא לוודא שההסכמות שלכם מחייבות 

משפטית ויגנו על האינטרסים שלכם ?

זקוקים להסכמים מפורטים וחזקים שיגנו

על האינטרסים שלכם ?

יש לכם צורך בליווי צמוד של עורכי דין מנוסים שיבטיחו 

שההסכמים שלכם מנוסחים באופן אופטימלי ?

חשוב לכם להימנע ממחלוקות משפטיות יקרות בעתיד?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

כך תשתמשו בטביעות אצבע של עובדים בצורה חוקית

בשנים האחרונות הולכת וגדלה התופעה של שימוש 

מעסיקים בטכנולוגיות לזיהוי או אימות ביומטרי של 

עובדים, בעיקר לצורך בקרה ודיווח על נוכחות, החל

מכניסה ויציאה מהמתחם ועד

לשעות הגעה ועזיבה של יום העבודה.

הטכנולוגיות הנפוצות ביותר כוללות סורקי טביעות 

אצבע,זיהוי תווי פנים וסריקת קשתית העין. מעסיקים

רבים טוענים כי מערכות אלו יעילות, חוסכות בעלויות

ניהול כוח האדם ומונעות הונאות שעות.

מנגד, הרחבת השימוש בטכנולוגיות הללו מעוררת 

דאגה גוברת לגבי פגיעה אפשרית בפרטיות העובדים

והיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים.

מסמך מדיניות שגיבשה הרשות להגנת הפרטיות

מפורסם עתה לראשונה, שעוסק בנושא איסוף ושימוש

במידע ביומטרי לבקרת נוכחות עובדים במקום העבודה,

ומתייחס לסיכונים לפרטיות העובד/ת הטמונים בשימוש

במנגנון זה לצד זכות המעסיק לעשות בכך שימוש.

אין חולק שיש יתרונות בשימוש במידע ביומטרי, לרבות

במקומות עבודה. עם זאת, שימוש שכזה מציב אתגר 

גדול בכל הנוגע להגנה ולכיבוד זכותם של עובדים/ות 

לפרטיות.

זאת ועוד שימוש שכזה עלול להיעשות שלא על יסוד

הסכמה חופשית ומדעת של עובדים (וזאת בשל פערי

כוחות שיש בינם לבין מעסיקיהם), להגביר את תחושת

המישטור בקרב עובדים, וכמובן לזלוג ולהיגנב.

פסק דין משמעותי שעסק ספציפית בסוגיית איסוף

מידע ביומטרי לצרכי בקרת נוכחות במקומות עבודה

הוא פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת 

קלנסווה.

בפסק דין זה נקבע כי טביעת אצבע היא מידע 

פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר

בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר.

פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת

כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת 

האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה.

לפיכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי למרות

שאין פסול בשימוש מעסיקים במערכות לדיווח נוכחות

עובדים המבוססות על טביעות אצבע, הרי שאין 

למעסיקים סמכות בדין לחייב עובדים למסור מידע 

ביומטרי לצרכי דיווח נוכחות, וכי ניתן להכשיר פגיעה 

שכזו בפרטיותם של עובדים רק בחוק או מכוח 

הסכמה שניתנה כדין.

אז האם לעמדת הרשות להגנת הפרטיות, אסור לאסוף 

ולהשתמש במידע ביומטרי לבקרת נוכחות עובדים 

במקום העבודה ולפיקוח אחר שעות עבודתם ?

התשובה לכך היא שלילית. יחד עם זאת, הרשות מבהירה

כי איסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן

סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך,

תוך יישום כללי אבטחת המידע וכן להימנע מלאסוף

מידע ביומטרי של עובדים שאינו נדרש.

במסמך, מצביעה הרשות על העקרונות שעל בסיסם על

מעבידים לפעול בעת שימוש במערכות ביומטריות לבקרה

ולפיקוח על שעות העבודה. כך למשל, מציינת הרשות כי

בנושא המידתיות, הבחירה בשימוש במערכות ביומטריות

לבקרת נוכחות עובדים צריכה להיות מוצדקת ולהתחשב,

בין היתר, בקיומן של חלופות אפשריות אחרות הפוגעות

פחות בפרטיות העובדים. כמו למשל, שימוש בכרטיס

עובד ללא שימוש במידע ביומטרי, התקנת מצלמות שאינן

ביומטריות באזור שעון הנוכחות ובחינת צילומיהן רק

שיעלה חשש כי עובד מסוים אינו מדווח בצורה אמינה על

שעות עבודתו, שמירת המידע הביומטרי על גבי כרטיסים

חכמים בלבד והעמדת המערכות הביומטריות רק

לשימושם של עובדים המסכימים לכך תוך העמדת חלופה

סבירה לעובדים המסרבים לעשות כן.

כמו כן מדגישים ברשות כי "על מעסיקים ליידע את

עובדיהם, בשפה ברורה ופשוטה, בדבר איסוף המידע

הביומטרי והשימוש בו. במסגרת היידוע חשוב להתייחס

להיבטים הבאים: מטרות איסוף המידע הביומטרי, זהות

הגורם האחראי על המאגר בו נשמר המידע ומורשי

הגישה אליו, אופן אבטחת המידע, הסכנות האפשריות

של איסוף ושמירת המידע, וזכויות העובד בדבר העיון

ותיקון המידע".

חשוב לדעת כי ככל שאין הסמכה חוקית, אסור לחייב 

עובדים במסירת מידע ביומטרי לצרכי בקרת נוכחות 

או פיקוח על שעות עבודתם. איסוף ושימוש במידע 

ביומטרי חייב להיעשות אך ורק בהסכמת העובד.

ההסכמה צריכה להיות מפורשת או באופן המשתמע

מהתנהגות העובד.

ברשות להגנת הפרטיות מציינים כי "בנסיבות בהן

השימוש במערכות ביומטריות לבקרת נוכחות נעשה

באופן מידתי, רשאי מעסיק לדרוש מעובד כי ייתן

הסכמתו לאיסוף המידע הביומטרי, וסירוב העובד

עלול להיות בעל השלכות מבחינת יחסי העבודה

בין הצדדים. ואולם, אם לא ניתנה הסכמת העובד

לשימוש במידע ביומטרי שלו במערכות ביומטריות

לדיווח ובקרת נוכחות, על מעסיקו להימנע מלאסוף

עליו מידע אישי

באמצעות מערכות אלו".

במסמך הרשות מדגישים אף את עקרון צמידות המטרה.

כלומר, על מעסיקים להימנע מלאסוף מידע ביומטרי 

של עובדים שאינו נדרש.

נוכח רגישותו של המידע הביומטרי, על מעסיקים לבחון

את נחיצות שמירתו של מידע ביומטרי המוחזק על-ידם.

"במקרים בהם נמצא כי המידע אינו נחוץ עוד למעסיק,

עליו לפעול לצמצום המידע, לרבות באמצעות מחיקתו.

כך למשל, מידע שאינו נחוץ עוד לארגון עשוי להיות

מידע ביומטרי על עובדים שפרשו, או על עובדים שכבר

אינם עושים שימוש במערכת הביומטרית".

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן מעסיקים עובדים/ות ?

משתמשים/ות בטכנולוגיות לזיהוי או אימות ביומטרי

לדיווח ולבקרת נוכחות עובדים במקום העבודה ?

רוצים לדעת מה הם הזכויות והחובות שלכם 

כמעסיקים ?

חשוב לכם להקטין חשיפה לסיכונים משפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הדירקטוריון כמפקח

השאלה האם דירקטוריון חברה יכול להביע עמדה

פוליטית או עמדה בנושאים חברתיים-מוסריים,

מבלי להסתכן בתביעה משפטית או בנזק עסקי,

היא שאלה מורכבת שאין לה תשובה חד-משמעית.

מצד אחד, לדירקטוריון יש אחריות כלפי בעלי המניות

לנהל את עסקי החברה בזהירות ולהימנע מלקיחת

סיכונים מיותרים.

הבעת עמדה שנויה במחלוקת בסוגיות פוליטיות

או חברתיות, עלולה במקרים מסוימים להזיק למוניטין

ולרווחיות החברה, ולכן מתעוררת השאלה האם זה

נכנס בתחום הסמכות והאחריות של הדירקטוריון.

יש לזכור כי תפקידו המרכזי של הדירקטוריון הוא

לפקח על הנהלת החברה ולוודא כי היא פועלת

למקסם את רווחיותה ושווייה לטווח הארוך.

מאידך, דירקטוריון מורכב מאנשים בעלי ערכים

ותחושת מחויבות חברתית.

בנסיבות חריגות, כאשר מתרחש אסון או משבר

הומניטרי, ייתכן שחברי הדירקטוריון ירגישו צורך

עמוק להביע עמדה מוסרית, גם אם היא שנויה

במחלוקת.

יש לזכור שמנהלים בכירים ודירקטורים הם אנשים

ולא רק "מכונות רווח", ולכן במצבים קיצוניים הם

עלולים לחוש צורך אנושי ומוסרי "לצאת מהשורה"

ולהביע עמדה ערכית, גם אם היא בעלת סיכון

עסקי מסוים.

האם דירקטוריון חברה ישראלית יכול להביע עמדה

בנוגע להתנהלות הממשלה בלחימה עם ארגוני

הטרור בעזה, או בנוגע למאמצי החזרת החטופים ?

מחד, המצב הביטחוני נוגע ישירות לרווחתם של

אזרחים רבים, ולכן טבעי שיהיו לחברי הדירקטוריון

עמדות ורגשות בנושא. מאידך, כל הבעת עמדה

בסוגיה טעונה זו עלולה לעורר תגובה ציבורית קשה

ואף לפגוע בעסקי ובמוניטין החברה.

לפיכך, נראה כי הגישה הנבונה ביותר עבור דירקטוריון

היא לנקוט משנה זהירות בהבעת עמדות בסוגיות

פוליטיות או חברתיות שנויות במחלוקת.

עדיף להימנע ככל האפשר מהבעת עמדות קיצוניות

או מפלגות, הן בנושאים כלליים והן בנושאים הנוגעים

ישירות לביטחון הלאומי.

עם זאת, אם חברי הדירקטוריון מרגישים צורך עמוק

ממש להביע עמדה, מומלץ שתהיה זו עמדה מאוזנת

ומתונה, המביעה דאגה אנושית כללית מבלי להיכנס

לפרטים אופרטיביים.

גישה זו מאזנת בין הצורך להביע ערכים ומוסר,

לבין האחריות להגן על האינטרס העסקי של החברה.

במקרים גבוליים כדאי להיוועץ ביועץ משפטי לפני

נקיטת עמדה שעלולה לעורר מחלוקת ציבורית.

גם במקרה שהדירקטוריון בוחר להביע עמדה,

מומלץ לעשות זאת בזהירות, ללא הסתה או קיצוניות,

תוך ניסיון לגשר ולהביע תקווה לפתרון הוגן ואנושי.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן בעלי חברה ?

אתם/ן חברי דירקטוריון בחברה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים 

והכלכליים שלכם שלכם בכלל

ובימי מלחמה אלה בפרט ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק