בחודשים האחרונים אנו עדים להשלכות הקשות של מגיפת הקורונה 

על מרבית תחומי החיים בישראל ובעולם.

ההשלכות לא פוסחות אף על עולם המשפט בכלל 

ועל עולם החוזים המסחריים בפרט. 

לאור זאת מינה משרד המשפטים צוות של משפטנים מטעם 

לשכת עורכי הדין בראשותו של חברנו היקר עו"ד אבי חימי, יו"ר הלשכה, 

אשר גיבש נייר עמדה שניתח את השלכות משבר הקורונה 

על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל ועל הסכמי שכירות בפרט, בהתאם לדין הישראלי.

בעניין חוזי שכירות למגורים, עמדת לשכת עורכי הדין היא 

כי תחת הוראות התחיקה הנוכחית הסכמי השכירות למגורים לא הופרו 

באופן המצדיק פטור לשוכרים מתשלום דמי שכירות. 

הדין לא מכיר במניעות או בסיכול חלקי ומשכך כל זמן שהשוכרים ממשיכים 

להפיק הנאה מהמושכר למטרת מגורים- אף אם במקרים מסוימים המדובר בהנאה חלקית- 

אין הצדקה ליתן פטור מלא או חלקי מתשלום דמי השכירות. 

עם כל ההבנה, מצב כלכלי קשה כשלעצמו אינו עילה לשינוי תנאי חוזה או להכרה בסיכולו. 

הכרה כזו עלולה לפגוע באופן קשה בוודאות המסחרית והכלכלית והשפעותיה 

עלולות להיות חמורות, ואין לכך בסיס בדין.

בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על 

השבתתם המוחלטת מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), 

או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, עמדת לשכת עורכי הדין כי אפשרות השוכרים הללו 

לעשות שימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני. 

לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, 

אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את 

הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה. 

באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום לא השביתה את פעילותם, 

אך צמצמה משמעותית את אפשרותם להעסיק עובדים, עד כדי 15% בלבד, 

עמדת לשכת עורכי הדין שתחת דיני הסיכול המחייבים מניעות מוחלטת משימוש בנכס, 

המקרה דנן אינו נופל לדיני הסיכול, אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמת החוזה 

מכול חובת תום הלב בביצוע חוזה. כאן מדובר במקרה בו עיקר האפשרות לשימוש בנכס 

מעוקר מכוח חובה חוקית, ומטרת השימוש בו משתנה מהותית, אך השוכרים ממשיכים 

להחזיק במושכר ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק". 

לפיכך המלצת לשכת עורכי הדין היא שבמהלך תקופת החירום יישאו השוכרים 

ב 50% מדמי השכירות והניהול, מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה.

באשר לחוזי שכירות לעסקים חיוניים שתחיקת החירום לא אוסרת עליהם 

לפעול והוראות אחרות מאפשרות להם להעסיק עובדים, כמו גם חוזי שכירות לעסקים 

שעיקר פעילותם אינו מבוסס על הון אנושי (כמו מפעלים ומחסנים), עמדת לשכת עורכי הדין היא כי 

הסכמי שכירות אלה לא הופרו ואין הצדקה לפטור את בעלי העסקים הנ"ל מתשלום דמי השכירות. 

דיני הסיכול אינם חלים ביחס להסכמי שכירות אלו ואף אין, לכאורה, הצדקה להתאמתם לנסיבות המשתנות 

מכוח חובת תום הלב, מאחר והחיובים המהותיים של הצדדים לחוזה לא הושפעו בהיבט זה ממגיפת הקורונה.

משכירים דירת מגורים או נכס עסקי ?

לא ברור לכם באם ניתן לאכוף את תשלום דמי השכירות ?

שולמו לכם רק  50% מדמי השכירות ואינכם יודעים אם ניתן לדרוש את מלוא דמי השכירות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

 מה השפעתה על קיום מערכות החוזים של כל חברה ועסק ?

מגפת הקרונה הפוקדת כיום את העולם בכלל ואת מדינת ישראל בפרט 

נותנת אותותיה בכל תחומי החיים- בריאות, כלכלה, פוליטיקה, משפט ועוד. 

השפעת התפשטות מגיפת הקורונה הינה לא רק בקרב הקהילה 

הרפואית ובקרב אזרחי העולם אלא אף בקרב המגזר העסקי. 

המגיפה גורמת לנזקים כלכליים עצומים לכלל המשק, חברות ועסקים. 

חברות ועסקים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול שוקת שבורה 

ובמצב בו אין ביכולתם לקיים את התחייבויותיהם וכתוצאה מכך נאלצים 

לבטל ו/או להפר חוזים אל מול הצד השני. 

האם ניתן להגדיר את מגיפת הקורונה ככוח עליון, 

כוח אשר מאפשר סיכול חוזה בין צדדים?

במשפט הישראלי נחקקה דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים המאפשרת 

לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי 

כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.

עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר כתוצאה מנסיבות 

שלא ניתן לצפות או למנוע, הידוע בכינוי "כוח עליון" או 

"force majeure"  לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים 

ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. 

בדין הישראלי, עילת הסיכול היא טענת הגנה, 

הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

לפי הוראות סעיף 18 בהתקיים התנאים הקבועים, החוזה סוכל 

ולא ניתן לתבוע מן המפר את אכיפת החוזה או פיצויים בגין ההפרה. 

עוד מוסיף הסעיף וקובע כי בית המשפט רשאי לחייב את הצדדים 

בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה 

ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות. 

הפסיקה בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות להיחשב כסיכול. 

נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן היה 

לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות.

נראה כי מגיפת הקורונה הפוקדת ומשתוללת כיום 

בכל רחבי הגלובוס היא בגדר מאורע חריג העונה 

להגדרות כוח עליון ועל בסיס טענת הגנה זו או דומה לזו 

יכול צד לחוזה להודיע  לצד השני על סיכול החוזה בין הצדדים. 

אולם יתכן שאף אם טענת סיכול החוזה תתקבל בבית המשפט, 

עשוי הצד המסכל את החוזה להיות מחויב בפיצויים כלפי הצד השני 

כתוצאה מסיכול החוזה. יחד עם זאת חשוב לציין כי כל מקרה יבחן לגופו, 

בהתאם לנסיבות המקרה, הנזקים שנגרמו לצדדים לחוזה ועוד.

אם אתם בעלי חברות ועסקים עליכם לתת את הדעת, בנוסף להיבטים המסחריים, 

גם על הסעיפים המשפטים הרבים בכל מערכות ההסכמים שלכם. 

במדינה כמו שלנו בה "כוח עליון" יכול להופיע כאירוע בטחוני, שביתה, 

נזקי מזג אוויר וכיום כמגיפה, הכרחי ביותר וחשוב מאד שסעיף סיכול חוזה 

יופיע בהגדרתו החוזית הרחבה, "כוח עליון", בכל מערכות ההסכמים המסחריים 

של כל חברה ועסק (הסכמי שיווק, הסכמי הפצה, הסכמי זיכיון, הסכמי רישיון, הסכמי השקעה ועוד(.

יש לכם חברה / עסק ?

חשוב לכם להתנהל בצורה נכונה מבחינה מסחרית, חוזית ומשפטית ?

חשוב לכם להקטין החשיפה לסיכונים משפטיים ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים שלכם בכלל ובימי קורונה אלה בפרט ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

בסוף השבוע פורסם כי ענקית הקמעונאות אל ברנדס (L Brands Inc) , 

החברה האם של רשת ההלבשה התחתונה ויקטוריה סיקרט (Victoria's Secret) , 

מכרה את השליטה ברשת לקרן ההשקעות הפרטית סיקאמור, לפי שווי של 950 מיליון דולר. 

בכל עסקת רכישת חברה או מיזוג אחת הסוגיות המהותיות 

שעולות היא מה יהיה אופי של ביצוע העסקה. 

האם זה יהיה במתווה של רכישת מניות או 

של רכישת נכסים ופעילות של החברה המוכרת?

בעסקת המכירה בין קבוצת אל ברנדס, 

חברת האם של ויקטוריה סיקרט לסיקאמור 

מתווה העסקה היה מכירת מניות. 

אל ברנדס מוכרת לסיקאמור נתח של 55% ממניותיה 

תמורת 525 מיליון דולר, ותישאר לאחר העסקה 

עם אחזקת המיעוט של 45% ממניותיה.

עסקת מניות כשמה כן היא, החברה הרוכשת 

רוכשת את מניות החברה הנרכשת בחלקן או במלואן. 

המבנה המשפטי של החברה נשמר. 

החברה אינה בהכרח צד להסכם, אלא 

העסקה הינה "מעל" החברה, אל מול בעלי מניותיה.

בעסקת מניות נדרש אישור כלל בעלי המניות או אחוז נמוך יותר ,

על פי חוק או תקנון החברה/הסכם מייסדים. 

הצד הרוכש מקבל את החברה כמות שהיא AS IS.

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 

החברה הרוכשת רוכשת רק את הנכסים ו/או 

הפעילות שבהם מעוניינת הרוכשת. 

בעסקה זו אין צורך באישור בעלי המניות. 

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר ברכישת מניות החברה

ובין אם המדובר ברכישת נכסי ו/או פעילותה חברה 

יש לשים את הלב למספר כללים יסודיים:

• בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.

• האם המוכרים הם גופים בעלי איתנות פיננסית.

• האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.

• מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח בחברה בפרט?

• האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת העסק הנרכש?

• האם המוכרים התחייבו לאי תחרות?

• יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון, משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.

• יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, חשבונאית, משפטית, טכנולוגית וכיו"ב  של העסק הנרכש.

• מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים

כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע עסקת רכישת חברה/עסק 

יעזרו לכם להימנע מטעויות שעלולות לעלות הון רב.

מהי העסקה המתאימה לכם? לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

אנו מלווים חברות רבות ועסקים רבים בתהליכי מכירה ורכישה. 

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר בדיקותינו המשפטיות והמסחריות, 

על השלכותיהן השונות, ממליצים ללקוח, 

על המסלול הנכון ביותר עבורו ומלווים אותו עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

יש לכם חברה או עסק ?

בכוונתכם להתקשר לביצוע עסקת מכירה/רכישה של חברה ? 

אם כעסקת מניות או כעסקת פעילות ו/או נכסים ?

מעוניינים בהקטנת החשיפה לסיכונים משפטיים ומסחריים 

ומניעת טעיות שעלולות לעולת לכם הון ? 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת 

קובע כי המידע על השכר שייך לעובד יותר מאשר למעסיק  

בימים האחרונים סוגיית חשיפת שכר העובדים עלתה לסדר היום

עם אישורו של החוק החדש המחייב חברות עם יותר מ-518 עובדים 

לחשוף את שכר העובדים

ואת פערי השכר בין נשים לגברים בדוח שנתי. 

החוק החדש ייכנס לתוקף כבר השנה (2020), 

משמע הדוח השנתי הראשון יפורסם ביוני 2021.

חשיפת שכר עובדים היא סוגיה נפיצה, 

אך יחד עם זאת שקיפות בשכר אינה רק עניין מגדרי 

(בהקשר של פערי השכר בין גברים ונשים) 

חברות רבות מחתימות את עובדיהן על הסכמי סודיות 

לפיהם אסור להם לחשוף את שכרם בפני קולגות ובכלל. 

פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת 

עשוי לשנות את התמונה. 

פסק הדין קובע שגם עובדים שחותמים על הסכם כזה 

אינם מחויבים לשמור בסוד את תנאי העסקתם.

פסק הדין עסק בתביעה בסכום של כ-300 אלף שקל 

שהגישה חברת אדריכלות נוף נגד עובד שלה. 

לטענת החברה, העובד הפר את חובות הנאמנות ותום הלב כלפיה

וגרם להפסקת ההתקשרות שלה עם קבלן שסיפק לה שירותים ולהפסד רווחים.

התביעה עסקה במשא ומתן שניהל העובד של חברת אדריכלות הנוף, 

שלא היה מרוצה משכרו, מול הקבלן. 

בסופו של המו"מ עבר העובד לעבוד אצלו, 

ובמקביל הופסקה ההתקשרות של הקבלן עם החברה. 

במסגרת המו"מ על ההעסקה חשף העובד את שכרו בפני הקבלן.

"גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, 

וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. 

מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק", 

נכתב בפסק הדין.

עוד נכתב בפסק הדין כי "חשיפת השכר שמקבל העובד מול חבריו לעבודה 

או מול לקוחות/ספקים היא פעולה הנתפסת בצורה שונה 

בתרבויות עסקיות שונות ובחברות שונות.

"קיים אינטרס עסקי ברור שעובדיו לא יחשפו את שכרם, לא בינם לבין עצמם 

ולא מול לקוחותיו/ספקיו, כך שיוכל לשמור על 'גמישות ניהולית' מרבית בקביעת השכר.

מהצד השני קיימים אינטרסים של העובד 

התומכים באפשרות לגלות את השכר ואף אינטרסים ציבוריים לכך. 

כך, לדוגמא, בלא חשיפת השכר אין ביכולתם של עובדים 

לדעת כי הם מופלים לרעה בניגוד להוראות חוקי השוויון.

איסור על חשיפת השכר פוגע ביכולתו של עובד 

לחפש עבודה חלופית שבה ישתכר יותר ועוד.

בסופו של דבר, 

פסק הדין הביא בחשבון את האינטרס של המעסיק בשמירת סודיות, 

אך קבע שהאינטרס של העובד גובר, 

וכאמור מדובר במידע פרטי של העובד שהוא רשאי לעשות בו כרצונו.

ומה אנחנו ב"צדק עורכי דין" חושבים?

אנו רואים בפסק הדין פגיעה בוטה בחופש החוזי בין הצדדים. 

פסק הדין קבע לא רק שהעובד יכול לגלות את השכר,  

אלא הוסיף וקבע שיש מחויבות של המעסיק לשמור את המידע הזה בסוד, 

גם אם הוא לא התחייב. 

יש פה התערבות בחופש החוזי בין הצדדים.

באשר לחוק החדש לפרסום דוחות שכר מגדריים, אנו בעד לפרסם מידע על פערים.

הדבר היחיד שמטריד אותנו הוא החובה שיצרו למעסיק לפרסם את זה בצורה אקטיבית. 

זו עוד מעמסה שיש לה מחיר כלכלי.

אתם מעסיקים עובדים ?

יש לכם יותר מ 518 עובדים בחברה ? 

חשוב לכם להיות מוגנים משפטית מול העובדים ?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות, עבירה על החוק החדש ו/או פגיעה בזכויות העובדים ?

 פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

שרית ואילן צדק