החופש הגדול מהווה תקופה מאתגרת עבור הורים וילדים כאחד.

יציאה מהשגרה וממסגרת ידועה וברורה יכולה ליצור סיר לחץ חם אפילו יותר ממזג האוויר, בכלל 

ובעת הזו של הגבלות שונות על המרחב הציבורי בחודשי הקורונה בפרט.

השנה יותר מבכול שנה ההורים נושאים עיניהם לתחילת שנת הלימודים 2020.

האם גני הילדים ובתי הספר יפתחו או לא יפתחו ? 

ואם יפתחו באיזו מסגרת זה יקרה ? 

ומה אם יפרוץ גל שלישי, כפי שצופים המומחים, בחודש נובמבר 2020 ? 

מה יהיו השלכות סגירת בתי הספר ובפרט הגנים על תשלומי ההורים שכבר שולמו, 

בזמן שהגנים מושבתים בגלל הקורונה?

המחלקה המשפטית במועצה לצרכנות הוציאה בחודש יולי 2020 חוות דעת בסוגיה זו 

ולפיה בתי המשפט יכולים לבטל את "סעיפי הקורונה", שהוכנסו ברבים מההסכמים בין גני הילדים להורים, 

ולפיהם במקרה של השבתת הגן עקב הנחיות משרד הבריאות ההורים יידרשו 

להמשיך לשלם את התשלומים כסדרם או חלקם.

בשונה מהתפרצות נגיף הקורונה לראשונה במרץ 2020, כעת, 

ככל שיוחלט על השבתת מערכת החינוך וגני הילדים בעקבות הגל השני, 

כבר לא מדובר בכוח עליון – שכן כעת הסיכון להתפרצות הנגיף בגל השני ידוע מראש ואפילו צפוי.

בהתאם לחוק החוזים האחידים, לבית המשפט יש סמכות לבטל, או לתקן, תנאי מקפח בחוזה אחיד, 

ובנסיבות העניין להורות כי סעיף הקובע המשך תשלום בעת שהגן מושבת ולא ניתן שירות, 

הוא מקפח ויש לבטלו, או לתקנו כך שיהיה פיצוי סביר המשקף את הנזק שנגרם בפועל לגן.

נדרשים לשלם תשלומים כסדרם, על אף השבתת הגן ?

חתמתם על הסכם עם תנאי מקפח ?

יש לכם שאלות בנושא?

הגיע הזמן שנדבר ונעביר את הקשר שלנו לרמה הבאה

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות,

שלכם,

אילן ושרית צדק

קביעה זאת של בית משפט הינה תקדימית

ועובדות המקרה המדובר בפסק הדין מדגישות זאת ביתר שאת

שעה שהסכם המכר בוטל בהסכמה לאחר למעלה מחודשיים מהחתימה 

כשהרוכשים גילו ליקויים שהיה על המוכרים ליידע אותם על קיומם והם לא עשו כן.

כבר שנים ארוכות הנני מתרה

ברוכשי ומוכרי נכסי מקרעין לבל יחתמו על זיכרון דברים.

האינטרס של הצדדים להסכם מכר

לחתימה על זיכרון דברים ברור ומובן : 

הרוכשים מצאו את הנכס עליו חלמו

המוכרים מצאו רוכשים המעוניינים לשלם

את התמורה שהם מבקשים עבור הנכס

מדוע לפספס את המומנטום ?

ייתכן שלמחרת פגישה מוצלחת בין הצדדים,

לאחר שלא נחתם זיכרון דברים,

יקבלו המוכרים הצעת מחיר גבוהה יותר עבור הנכס,

או שהרוכשים הפוטנציאלים יראו נכס אחר אותו יעדיפו לרכוש.

מדוע להכניס בתווך עוד בעלי מקצוע כגון : 

עורכי דין, יועצי משכנתאות, מתווכים או שמאים

או חברים, בני משפחה ו/או קולגות

אשר עלולים לשנות את רצון הצדדים ?

על פי חוק המקרקעין, הסכם מכר של נכס מקרקעין חייב להיות כתוב

זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כבר בעבר כי

בשעה שזיכרון דברים מפרט את הסכמות בצדדים

כגון : מהו הנכס, תמורת הנכס (אף בכלליות וללא פירוט תשלומים)

מיהם הצדדים להסכם ומועד מסירת החזקה בנכס

מתקיימת דרישת המסוימות וגמירות דעת הצדדים על פי חוק החוזים

וזיכרון הדברים מהווה הסכם מחייב העומד בפני עצמו, 

גם אם לא נחתם לאחר מכן הסכם מכר.

מבחינת הרוכשים, חתימה על זיכרון דברים שקולה לקניית חתול בשק.

זכות קניינית כלפי "כולי עלמא" מתגבשת רק לאחר רישומה בפנקסי המקרקעין

לפני כן, קיימת לרוכשים, לאחר חתימה על הסכם מכר, 

רק זכות חוזית כלפי המוכרים באותה העסקה

במידה וזכויות המוכרים הינן חוזיות בלבד ונחתם זיכרון דברים

הרוכשים יקבלו רק את הזכויות החוזיות כיוון שהמוכרים אינם יכולים למכור מה שאין להם

והחובה לבדיקת הנכס מוטלת על הרוכשים.

בדיקת נכס במקרקעין טרם הרכישה הינה חובה של הרוכשים וכוללת :

בדיקת רישום זכויות , רישום הערות אזהרה ו/או משכונים ו/או שעבודים

בנסח טאבו ו/או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל ו/או החברה המשכנת ו/או רשם המשכונות ו/או רשם החברות

בדיקה ברשות המקומית לעניין אישורי בנייה, חריגות בנייה, צווי הריסה, היבטים תכנוניים לגבי הנכס וסביבתו

טענת "אי ידיעה" של הרוכשים לעניין חובתם לבדיקת הנכס טרם הרכישה, לא תשמע בבית המשפט

גם אם הרוכשים לא ידעו, הם היו צריכים לדעת

מועד חתימה על זיכרון דברים הינו טרם ביצוע בדיקות אלו 

ולכן מהווה סיכון גבוה לרוכש אשר חותם עליו.

נהניתם מהקריאה? 

למדתם משהו חדש?

עדיין מתלבטים לגבי חתימה על זיכרון דברים ?

מוכרים או רוכשים נכס מקרקעין ?

מעוניינים להקטין סיכונים משפטיים ?

הגיע הזמן שנדבר ונעביר את הקשר שלנו לרמה הבאה

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות,

שלכם,

אילן ושרית צדק

לבית המשפט השלום בתל אביב הוגשה בסוף חודש מאי 2020 תביעה ראשונה מסוגה 

מאז הפתיחה המחודשת של הקניונים ומתחמי המסחר לאחר הסגר הראשון עקב נגיף הקורונה

בטענה לסירוב בית עסק לפתוח את החנות בקניון. 

קניון הזהב מראשל"צ הגישה תביעה בסך 578 אלף שקל נגד "אופטיקה הלפרין" 

בטענה לסירוב מתמשך של הרשת לפתוח את החנות בקניון למרות שהעסקים 

שבו ונפתחו לקהל שלושה שבועות קודם לכן.

בכתב התביעה נטען כי קניון הזהב ראשל"צ סגר את שעריו במרץ 2020 לאור משבר הקורונה 

וחזר לפעילות ב-7 במאי 2020. 

בתביעה נטען כי "מתוך התחשבות במצב החריג, הקניון העניק לכלל העסקים 

בקניון הנחות משמעותיות ביותר בדמי השכירות והניהול בגין תקופת המשבר 

והעסקים בקניון חזרו לפעול" עוד נטען בכתב התביעה כי "אופטיקה הלפרין מתנהלת בכוחניות, 

מסרבת לפתוח מחדש את החנות בקניון אלא אם הקניון ייכנע לדרישות כספיות חריגות 

המתייחסות לתקופה עתידית מיולי 2020 ואילך. 

הנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב ועושה במשבר הקורונה קרדום לחפור בו. 

מרשת אופטיקה הלפרין נמסר בתגובה כי התביעה שהוגשה נגד הרשת הינה 

בגין 'פגיעה במוניטין' של הקניון, משום שהרשת סירבה לפתוח את החנות וכי 

הקניון מתעלם ממגפת הקורונה ודורש תשלום בגין מלוא דמי השכירות, 

גם בזמן שהקניון היה סגור בהוראת משרד הבריאות.

כזכור, לשכת עוה"ד גיבשה נייר עמדה אשר ניתח את השלכות משבר הקורונה 

על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל ועל הסכמי שכירות בפרט, בהתאם לדין הישראלי.

בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על השבתתם המוחלטת 

מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, 

עמדת לשכת עורכי הדין כי אפשרות השוכרים הללו לעשות שימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני. 

לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, 

מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה. 

באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום לא השביתה את פעילותם, אך צמצמה משמעותית את 

אפשרותם להעסיק עובדים, עד כדי 15% בלבד, עמדת לשכת עורכי הדין שתחת דיני הסיכול המחייבים מניעות 

מוחלטת משימוש בנכס, המקרה דנן אינו נופל לדיני הסיכול, אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמת החוזה 

מכול חובת תום הלב בביצוע חוזה. 

כאן מדובר במקרה בו עיקר האפשרות בנכס מעוקר מכוח חובה חוקית, ומטרת השימוש בו משתנה מהותית, אך 

השוכרים ממשיכים להחזיק במושכר ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק". 

לפיכך המלצת לשכת עורכי הדין היא שבמהלך תקופת החירום יישאו השוכרים ב 50% מדמי השכירות 

והניהול, מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה.

כפי שנאמר זו תביעה ראשונה מסוגה אשר הוגשה לבית המשפט מאז פתיחת הקניונים ומתחמי המסחר לאחר הסגר 

הראשון עקב נגיף הקורונה. מה יחליט בית המשפט? יהיה בהחלט מעניין וחשוב לדעת.

משכירים נכס מסחרי ?

לא שולמו לכם דמי שכירות בהתאם להסכם השכירות ?

שוכרים נכס מסחרי ?

נדרשתם לתשלום דמי שכירות גבוהים מידי ?

שוקלים להגיש תביעה כספית ?

הוגשה כנגדכם תביעה כספית ?

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה לימים טובים יותר, בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה

שלכם,

אילן ושרית צדק

יאיר לפיד ובוגי יעלון תובעים את חוסן לישראל על 

זכויות יוצרים בשל השימוש בלוגו של כחול לבן.

מפלגת יש עתיד בראשות לפיד ומפלגת תל"ם בהנהגת יעלון 

פנו בתחילת חודש מאי 2020 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה 

נגד מפלגת חוסן ישראל בהנהגת בני גנץ בנושא שימוש בקניין רוחני 

ויצירות שהוזמנו על ידן בבחירות, כשרצו יחד תחת השם "כחול לבן".

יש עתיד ותל"ם מבקשות מבית המשפט, להצהיר כי יש עתיד ותל"ם הן 

בעלות במשותף של זכות היוצרים בכלל היצירות שהוזמנו על ידי 

יש עתיד, תל"ם וחוסן ישראל במסגרת מערכות הבחירות לכנסת ה-21, 22 וה-23 

וכי השימוש שעושה מפלגת חוסן ביצירות ובקניין הרוחני 

הוא שימוש בלתי סביר הפוגע בשתי המפלגות. 

עוד טוענות יש עתיד ותל"ם כי על אף שכלל היצירות שהוזמנו הינם בבעלות יש עתיד 

ולמצער בבעלות משותפת של שלוש המפלגות אשר חלקו ביניהן את הוצאות הבחירות לכנסת, 

הרי שחוסן לישראל המשיכה לעשות בהן שימוש ומבלי שניתנה הסכמת יש עתיד ותלם.

לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למפלגת חוסן לישראל לחדול לאלתר משימוש באותן יצירות.

זכויות יוצרים שייכות למשפחת זכויות הקניין הרוחני. זכויות יוצרים מעניקות 

ליוצר של יצירה מקורית (ובמקרים מסוימים לאחר, כגון מעבידו) את הזכות הייחודית 

לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה, או להרשות לאחר לעשות כן.

חוק זכויות יוצרים מגדיר את המקרים שבהם יוגן קניינו הרוחני של האדם 

ב"יצירות" ספרותיות, מוזיקאליות, אומנותית, יצירות קולנועית, יצירות צילום, תוכנות מחשב ועוד. 

החוק מעניק לבעלים בזכות היוצרים זכות כלכלית וזכות מוסרית. 

במסגרת הזכות הכלכלית, החוק מעניק לבעלים את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה 

פעולות של העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, 

השכרה ועשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת על היצירה המקורית).

במסגרת הזכות המוסרית, מוענקות ליוצר זכויות אישיות, אשר להן שתי פנים: 

1. זכות למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו, שאם יש בהן משום פגיעה   

    בכבודו או בשמו של היוצר

2. זכות לייחוס, שהיא הזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה.

מדובר בזכות המתבטאת ביכולת למנוע מכל אדם אחר לבצע פעולות אלה ללא קבלת הרשאתו של בעל הזכות. 

חוק זכות יוצרים קובע שורה של "שימושים מותרים" שהם פעולות שניתן לבצע ביצירות 

גם ללא קבלת רשותו של בעל זכות היוצרים וללא תשלום תמורה. 

החוק קובע כי שימוש הוגן ביצירה יהיה שימוש למטרות כדוגמת : לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, 

סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

זכויות יוצרים אינן נכס נצחי. הן קיימות לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. 

עם זאת, הזכויות ניתנות לתקופה ארוכה למדי, באופן שהן מאפשרות הנאה כלכלית מהיצירה 

ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות.

מי שמבצע פעולה ביצירה ללא קבלת רשותו של בעל הזכויות בה  ייחשב כמי 

שפעל תוך הפרת זכות יוצרים ועלול לחוב בגין מעשיו בתשלום פיצויים בגין הפרת זכות יוצרים 

על פי הנזק שנגרם בפועל לבעל הזכות או בתשלום פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק 

עד לגובה של 100,000 ₪ לכל מעשה הפרה.

אתם צד תובע בתביעת זכויות יוצרים? 

אתם צד נתבע בתביעת זכויות יוצרים ?

יש לכם שאלות נוספות בעניין?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק