בית המשפט העליון קובע כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק
מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע
בעת החדשה הזו, ימי הקורונה, רבים מאיתנו מבקרים
מתנהלים ועובדים יותר מתמיד בכיכר העיר הוירטואלית,
הרשתות החברתיות.
פסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון
קובע כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק
מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע.
כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית,
כמו למשל ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק,
מהווה עילה לתביעת דיבה.
בית המשפט העליון קובע חד משמעית
כי לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של
כתיבת סטטוס או פוסט ברשת החברתית
היא אכן פרסום כמובנו בחוק,
ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה
ככל שיש בו משום לשון הרע
כאשר הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט
חשופים לתביעה.
יחד עם זאת אין לראות בלחיצה על
כפתור ה"לייק" בלבד יצירת העתק של הפרסום
העלול לגרור תביעה. כך הדבר לגבי תגובה לפוסט.
הדבר תלוי בתוכן התגובה.
אם מדובר בתגובה המפרה
את הוראות חוק איסור לשון הרע,
אזי מפרסם התגובה חשוף לתביעה.
חוק איסור לשון הרע מחיל אחריות נזיקית
על כל פרסום, בין אם הפרסום נעשה בכתב
ובין אם נעשה בכל דרך אחרת.
תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק,
היא כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום.
סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח
כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע.
חשוב לשים לב כי במקרה בו שיתפתם פוסט בעייתי
אבל הוספתם הסתייגות מהתוכן
לא תהיו חשופים לתביעה.
במקרה כזה תחול הגנה
למי שהסתייג מהתוכן או גינה אותו.
הגנה זו קבועה בחוק לשון הרע,
תחת פרסום אשר לא נעשה אלא כדי
לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן.
ומה באשר לקישור לאתר או לפרסום עם "תוכן דיבתי"?
האם זה אותו דבר כמו לפרסם או לשתף תוכן כזה?
התשובה היא לא.
בית המשפט העליון קבע כי "היפר-קישור,
בעומדו לבדו וללא 'תמיכה' נוספת בתוכן הקישור
אינו צריך להיחשב פרסום כמובנו בדיני לשון הרע.
ישנם מקרים בהם המפרסם תוכן דיבתי
חוזר בסך הכול על פרסום קודם
ולמעשה אינו מחדש דבר.
במקרה כזה ייתכן ובית המשפט
יחליט לפסוק פיצוי מופחת.
"תהא הצדקה לפסוק פיצויים על הצד הנמוך
מקום שבו מדובר בשיתוף שהוא 'בטל בששים'
מבחינת היקפו לעומת הפרסום המקורי,
וזאת אף במצבים שבהם זהותו של המפרסם המקורי אינה ידועה",
פסק בית המשפט העליון.
אולם בהמשך מציין בית המשפט העליון
שלא תמיד בתי המשפט יעניקו הקלה במקרים כאלה,
כמו למשל "אם השיתוף הגביר באופן משמעותי את היקף החשיפה
או שניתן לקבוע כי הוא תרם באופן משמעותי ועצמאי לפגיעה בתובע".
ומה באשר להקלות בחוק ? כדאי לדעת כי החוק
קובע הקלה בגובה הפיצוי אם
המפרסם האמין באמיתות התוכן שפרסם.
לאור זאת, קבע בית המשפט העליון כי אפשר
להחיל הקלה זאת כש"מדובר בשיתוף של כתבה
או מאמר של גוף תקשורתי או אקדמי,
או פוסט של עיתונאי או פוליטיקאי".
כך גם במקרה בו שיתפתם פוסט דיבתי
אך בהמשך מחקתם אותו,
בית המשפט יתחשב בכך בקובעו את סכום הפיצוי.
ביהמ"ש העליון קבע כי ניתן להתחשב
בנתבע בפסיקת הפיצויים, אם המפרסם נקט צעדים
להפסקת הפצתו של שיתוף הפוסט המכיל לשון הרע.
רוצים לדעת עוד?
אתם צד תובע או צד נתבע בתביעת דיבה ו/או לשון הרע?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק
